עומדים בשער

1.בית ספר לתקשורת – אין דרך אחרת להגדיר את הניסים והנפלאות שעושה יעל מרגלית במדריד. הבת של.. מובילה את "צוות וואן המורחב" (כולה גרונדלנד, מרגלית וניר בוקסנבאום) ועושה בית ספר לכולם. אז זהו שלא, תמונות של אברהם מלצמן מתחבק עם שמעון מזרחי וקלוז אפ מצמרר של אליהו וכספי מתחת לפוך (גם ערוץ 10 היה בחדרי השחקנים לילה לפני המשחק) הם המקסימום שאפשר לצפות מאתר "ההתגנבות לחדרים וקידום מסעדת 206 ".

2.הזיג-זג של דרוקר – מדי שבוע דואג שי לוי לפטם את גולשי אתר "הכרטיסים הצהובים וסימני השאלה" במעשיהם של כדורסלני ומאמני ישראל בליגות השונות באירופה. לגבי הישגיו של שרון דרוקר, אופירל'ה עדיין חלוקה, אחרת אי אפשר להסביר את שתי הכתבות (בהפרש של יומיים בלבד) ואת הכיתוב שמתחת לתמונה.

3.שוקולד מריר – אתר "הריכולים והמסיבות" ממשיך לשחק בפראות ובסוף השבוע הוא ירד לשני גליצ'ים מכוערים במיוחד על שוש אלוני (והכדור בכלל לא היה באיזור). גברת תוכן יקרה, אני בספק אם תשרתי את הספורט בישראל (לא, שאור שפונדר מתחבק עם שחקנים בוויסקי א-גו-גו זה לא ספורט) כמו שוש אלוני, אז את הזכות לקרוא לה "זקנה מרירה" אני לא חושב שיש לך. פרט שולי – אם נלך חודש וחצי אחורה לתביעה שרצה להגיש אתר "התביעות והבכיות לתפוז" בגין כתיבתו של ייגר, נקבל כולנו את התשובה מיהי "המרירה" באמת.

אלחדיף ואבן עזרא שיגעו את פשכה

השבועיים האחרונים היו עבור מוטי פשכצקי חלום שהתגשם. החמ"ל שפתח באיגוד השופטים לא איכזב והידיעות זרמו לרחוב קרמניצקי כמו אוהדים צהובים לכיכר אחרי זכייה של מכבי. נראה שהחלטות בית הדין כל כך ריגשו את פשכצקי וחבריו, אחרת אי אפשר להסביר מדוע טבלת הליגת העל נראית כך. שימו לב שלביתר יש משחק חסר אחד בעוד שבפועל חסרים לה שניים (אשדוד מחר והרצליה). בהשוואה לאתר ההתאחדות נראה שהתוצאה שהוזנה בין הרצליה לבית"ר היא 2:2, למה? אולי נשאל את שי אוסדון…ייתכן שהוא יודע.

אדומים מבושה

1.אחרי טור הדעה המפגר יש לומר של רונן גיל "יום אסונכם הוא יום ששוני", ממשיכים בוואלה בקו האנטי מכביסטי ומאפשרים לכתבתו של נועם תירוש "האדום עדיין אדום מאד" לצאת לאוויר העולם. זוהי בושה שאין כדוגמתה שגוף תקשורת מביע דעה (ועוד דווקא בימים צהובים אלה). רוצים לתת במה לכל אחד שיש לו צעיף אדום ושונא מכבי?, בבקשה. רק תודיעו לפני שאוכל להקיא באיזו פינה.

 2.גם בעריץ יש כאלה המברכים אחד את השני "שיהיה לך יום אדום". כתבתו של עירד צפריר "שרוכים לתלייה" היא לא יותר מדאנק בגרבג' טיים לאחר האלי הופ של טלספורט לנושא. גם צפריר לא הצליח לשים בצד את המנוי לשער 5 והעלה כתבה שנוקטת צד לטובת הפועל ת"א באותו משחק אליפות שנוי במחלוקת. "מהדקה ה-65 היו מסירות לרוחב" הם ללא ספק דעתו של כתב אובייקטיבי ש"איתן טייב" הם לא צמד המילים האהובות עליו.

3. שלטים בצמתים – דווקא ל-Ynet מגיעה מילה טובה על כך שהם היחידים שהראו כי אוהדי הפועל תל אביב החלו לתלות שלטי תמיכה בצסק"א ברחבי הארץ.

 הכה את המומחה

הליגה בגרמניה כבר בשלבי סיום והעניין בה קטן אפילו מזה של ליגת העל (תתפלאו…). במסגרת סקירת משחקי הליגה החליטו במכללה לחלוף על כמה דברים ולהמציא מספר ביטויים חדשים. ברמן שניצחה חלפה על שאלקה שנפצעה קשה מכך ועדיין לא ברור מה מצבה. לברמן היה חשוב להופיע כמו שצריך בהופעת הבכורה לכן היא חזרה על המקום השני שוב ושוב. נקנח בכך שזהו המחזור ה-31 בגרמניה ויש 18 קבוצות בליגה (34 מחזורים סה"כ). המכללה תעביר כנראה לליגה הגרמנית קורסי קיץ היות שנותרו עוד 7 (?!?) מחזורים לסיום העונה.

מעיתוני היום

יממה שלמה הייתה לנדב צנציפר ורפאל נאה (מקווה שהתאוששת מהנפילה) לתת בראש לשאר העיתונים. הכותרת החזקה של ידיעות אחרונות "אם לא האמונה" בשילוב תמונתו של דריק שארפ גרמה לי לרצות לפתוח את העיתון כדי להנות מפירותיו, אך כגודל הציפיות גודל האכזבות. לא פחות משמונה עמודי צבע מלאי קלישאות בנאליות כגון "מלחמת העצמאות",ו "מהפך 2008 " גרמו לאיגוד היערות להתלונן על השימוש המיותר שנעשה בעצים שנכרתו כדי להרכיב את העיתון של היום. נאה וצנציפר (היה עדיף שיישאר ויעזור לגולדפרב עם הליגות הנמוכות) לא הצליחו למצות את הפונטציאל האדיר שבסיקור הפייל פור, פרט לטור מקצועי של אריה מליניאק לקראת הגמר כל מדור הספורט של העיתון עדיין ישן בעמידה. למה כן: אל תשאלו אותי, למה לא: צריך להתחיל לפרט ?   

במעריב יכולים לפתוח את השמפניות, ללא כל קשר לתוצאות המשחק של מכבי. עופר שלח וחגי סגל הם הכוכבים הבלתי מעורערים בחמישייה המצויינת שכוללת את אביב לביא, רון פלדהיים והדס גרינברג. חמישייה כזאת גם צסק"א הייתה מתקשה לנצח. עשרה עמודים של תענוג פותחים את העיתון מרחוב קרליבך. שלל תמונות לצד טורים מעניינים בזווית אחרת ממה שהורגלנו נותנים למעריב ניצחון בנוקאאוט על פני היריבים המושבעים ממוזס. הכותרת אמנם זהה לידיעות (אותה תמונה), אך התוכן שונה לאין שיעור. למרות שנמאס לשמוע את שלח במהלך השידור, הרי שעל גבי הנייר כל פרשנות שלו הופכת לדבר הכי מקצועי שתקראו. גם בגיזרת הכדורגל מעריב מעט מחדש עם התייחסות לאתר האינטרנט החדש של מאור בוזגלו, על אחת מהרוגות התאונה בבוליביה שהיא חברתו של חלוץ נצרת עילית שכבש שער בשבת והעובדה שמתיאוס גייס ספונסרים לנתניה ב-300 אלף יורו. למה כן: תענוג של בוקר, למה לא: אין כזה דבר לא. פשוט כן.

החינמון ללא ספק זוכה בכותרת היום "אחד מהמקרר ואד מהמקפיא" בהתייחסותו של אבי סגל לליאור אליהו ודריק שארפ. אבי סגל נותר בודד במערכה והיום סיקור הכדורסל הוא one man show והתוצאות בהתאם. סגל שניסה לעניין את הקוראים מכל זווית אפשרית היה צריך עזרה מתחת לצבע (כנראה מאלי סהר), עזרה שלא הגיעה כנראה לאור הניצחון הצהוב. סהר יכול היה להניח את האגו בצד ולתת פרשנות מקצועית לאירועי הסופ"ש האחרון. דרך אגב, זוהי לא הפעם הראשונה, ביום ד' האחרון אחרי שצ'לסי העפילה לגמר הצ'מפיונס ציפיתי לטור של שלמה שרף (שכצפוי לא הגיע…). למה כן: כי זה חינם, למה לא: בגלל מעריב.

בהארץ, עופר מתן בכתבה מייגעת וסתמית אינו מצליח לקלוע למטרה לשמה החל לכתוב, והיצירה היא לא יותר מאוסף מילים חסר פואנטה. גם ורד כהן ניסתה לדגדג את הרגש עם כתבות משלה וראיון עם וויצ'יץ', אך כנראה שאחרי שקוראים את מדור הספורט של מעריב היום, כל כתבה נראית כמו אוסף מילים. אלעד ליפשיץ בכתבתו "כאן אוהדים את צסק"א" טוען ששרף מרגיש שכל העולם נגדו, אולי אם לאדון ליפשיץ היה זיכרון טוב הוא ודאי היה זוכר את הכתבה הבאה (תודה לקורא אישוני הכבאי על הלינק) ואז נראה מה היה לו להגיד.למה כן: בגלל ההשקעה, למה לא: שוב, בגלל מעריב.

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .