עומדים בשער

“אף 1 לא ישתיק אותנו!” – יום חופש הביטוי ברשת – 15/5

with 25 comments

תגובות 25

Subscribe to comments with RSS.

1. ממליץ לכל מי שנותן לינק אלייך, לתת את הלינק תחת השם “אופירה אסייג” – זה יעלה את הפוסטים במנועי החיפוש, עד שכולם יופיעו ראשונים תחת השם שלה בכל חיפוש. אז נא כל הבלוגרים, ללנקק תחת הביטוי “אופירה אסייג”.
   היי אופירע, כמה חוקרים פרטיים תצליחי לשכור על כל לינק?

   

   ג'נגו מקרליבך פינת מוזס

   מאי 15, 2008 ב 4:16 am
2. תמחק את זה מהר… אתה מזכיר לי מישהי

   

   מה זה מספר 1 בארץ???

   מאי 15, 2008 ב 6:51 am
3. תודה

   

   דואב/ת

   מאי 15, 2008 ב 7:08 am
4. נא למחוק את המתחזה ל”דואב/ת” בושה, חרפה וכלימה. ואה… תודה.

   

   דואב/ת

   מאי 15, 2008 ב 7:11 am
5. אם נצליח לגרום לספורטאים להחרים את אופירה, השגנו את שלנו. איך נצליח? נזריק להם לווריד שהם משתפים פעולה עם השטן. אף אחד לא יסתום לנו את הפה.
   ייגר, הוא דון קישוט. מתי ראיתם לאחרונה מישהו, מקריב עצמו למען מטרה? והמטרה היא, לטובת כולנו. תקשורת ספורט נקייה יותר.
   אוי פירע – פרעונית.

   

   פופיק ארנונה

   מאי 15, 2008 ב 7:32 am
6. יוזמה יפה, אסור לשכוח שמאחורי הכותרת “יום חופש הביטוי” יש אנשים ששילמו ביוקר בכך ששלוותם הופרה, מאיימים עליהם או גרמו לפיטוריהם. אנשים שילמו על זה ביוקר ולכן המאבק הוא של כולנו. היום זה יגר, מחר זה אני, מחרתיים זה אתה.

   

   יונתן, ת"א

   מאי 15, 2008 ב 7:37 am
7. יוזמה מבורכת. אני משתוקק כבר לפתיחת המשפט הגדול, למרות שלדעתי בסופו של דבר התביעה תמשך לאחר שיתברר לראשי אתר הרכילות והמסיבות כי אין להם קייס.

   

   זאב וולף

   מאי 15, 2008 ב 8:47 am
8. נא למחוק את המתחזה שאמר שאני מתחזה
   תודה

   

   דואב/ת

   מאי 15, 2008 ב 9:02 am
9. בהצלחה

   

   שי

   מאי 15, 2008 ב 10:05 am
10. [...] עד שהילדים יחזרו לשאול “למה?”, אף 1 לא ישתיק אותנו. [...]

    מִלָּה » הילדים של היום כבר לא שואלים “למה?” - פוסט תמיכה ב”עומדים בשער”

    מאי 15, 2008 ב 10:22 am
11. אני שונא את הדעות שלך אבל אני מוכן למות כדי שתהיה לך את הזכות להשמיע אותן

    

    אלמוני

    מאי 15, 2008 ב 10:25 am
12. תמיס, הגיע הזמן שתכתוב ביקורת תקשורת ולא תנהל לי באמצעות הפוסטים שלך מאבקים. תן לאחרים לנהל את המאבק ותמשיך לבקר את התקשורת בצורה אובייקטיבית, לשבט או לחסד.
    עושה רושם שהבנת שהרייטינג הגבוה שלך נובע רק מהמאבקים שלך. תתחיל לבקר, זה כבר משעמם.

    

    זיבי בחיבי

    מאי 15, 2008 ב 10:31 am
13. תמיס, כל הכבוד. קורא אותך באדיקות. גם ירדתיעל מורו ופוליצר שלקחו להם שמות גבוהים אבל בפועל עשו כלום בריבוע.

    לזיבי בחיבי, המאבק שתמיס מנהל זה חלק מביקורת עיתונות הספורט.

    יום טוב לכולם

    

    דני

    מאי 15, 2008 ב 10:52 am
14. תמיס אני מאחל לך המון הצלחה במשפט,אתה וייגר,אתם ועיתונאי “אלמוני” נוסף חיזקתם אצלי את החוש לעיתונות טובה באשר היא,עלה והצליח.

    

    מנקודת המבט של רינת

    מאי 15, 2008 ב 11:07 am
15. זיבי בחיבי – ביקורת תעלה ב-16:00

    דואב.

    (דואב=תודה)
    (-:

    

    תמיס

    מאי 15, 2008 ב 11:47 am
16. לא ברור מה הילדים הקטנים שלמעלה רוצים להשיג בהתחזות אליי. מבחינתי, בכל אופן, אין יחס.

    תודה.

    

    דואב/ת

    מאי 15, 2008 ב 11:48 am
17. לדעתי זה סוג של מחאה על התגובות העמוקות שלך, שמגלות אדם קטן וחסר השכלה.

    

    מוביל חברתי

    מאי 15, 2008 ב 12:31 pm
18. אין לי כוח לעשות טרקבק אמיתי, ובכל מקרה הוא בטח ייעלם בדרך מישראבלוג.

    קבל:

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=9187188

    (יש גם סטיקר/באנר!)

    

    מרמיט

    מאי 15, 2008 ב 12:35 pm
19. תודה

    

    דואב/ת האמיתי

    מאי 15, 2008 ב 1:02 pm
20. דנקה, קלייענע שווענץ.

    

    דואב/ת הגרמני

    מאי 15, 2008 ב 1:30 pm
21. תמיד ידעתי שיש סיבה טובה לזה שאני פותח את הראוטר האל-חוטי ומשתף את החיבור.

    

    surfer

    מאי 15, 2008 ב 2:34 pm
22. תמיס היקר
    אני מחבבת את הבלוג הזה, חיבבתי אותו גם בגרסת הייגר. הוא כתוב סבבה ועל אף שעוסק בעיקר בשטויות, יש לו חשיבות בכל הנוגע לקריאה ביקורתית של תקשורת מגוייסת ואינטרסנטית.
    יחד עם זאת, אני חושבת שיש הבדל משמעותי בין “חופש הביטוי” ובין “החופש לבטא כל דבר”. אופירה אסייג אינה עיתונאית אלא בדרנית, ואין ספק כי היא שרלטנית המוכרת ידיעות בידור ושקרים במסווה של “ידיעות עיתונאיות” מתחום הספורט. אבל הדרך מכאן ועד לרמה האישית המכוערת בה אתה וקודמך טרחו להיכנס בה היא מגעילה לא פחות מהגברת בעצמה.
    חופש הביטוי בא להגן על ביטויים שיש להם חשיבות, במיוחד כאשר מדובר בפרסומים ציבוריים (4000 כניסות זה ציבורי מאוד). ביקורת, למשל. סאטירה. אבל איך שאתה כותב על אופירה בכלל לא מגיע למקומות האלה, אלא נשאר תמיד בגדר עלבונות מגעילים, שלא היו מופנים בחיים (!) כלפי גבר כלשהו. אבל אופירה צריכה להיות “מיוחדת” כדי לשרוד בעולם כל כך שוביניסטי, וכנראה עשתה כל מיני דברים שמגיע לה ש”יכנסו” בה על זה, ועדיין, המרחק בין להעביר עליה ביקורת ובין לכתוב כינויים מכוערים ומגעילים הוא גדול.
    אני לא נכנסת לאתר וואן. הוא לא נוח, ולא עובד עם פיירפוקס, והוא בעיקר מרגיז אותי ומצער אותי. ועדיין, החגיגות בהן מתקבלת כל טעות הגהה או עריכה באתר הזה, בבלוג שכאן, הן דוחות וקטנוניות ובעיקר הורסות את הסיבה שהבלוג הזה קיים.
    מאחלת לך בהצלחה במאבקך לחופש הביטוי, רק מקווה שתשתמש בחופש שיינתן לך לבטא את עצמך בחוכמה, ולא בשביל לקלל כמו ילד בן 5.

    

    אחראית

    מאי 15, 2008 ב 8:22 pm
23. שלום אחראית
    נעים מאוד

    מסכים לגמרי עם גישתך, מתי ואיפה קיללתי את אופירה??????

    לגבי זה שביקורת כזו לא היתה מושמעת כלפי גבר אני חולק עלייך לחלוטין. אין שום קשר.
    יש עיתונאיות איכותיות שעושות עבודה נהדרת גם מבלי להיגרר למטה.

    לגבי טעויות הגהה, זוהי לא מהות הבלוג והרוב המוחלט של הביקורת פה לא נכתבת על דברים כאלו.

    תמיס

    

    תמיס

    מאי 15, 2008 ב 10:16 pm
24. וואלה.
    בגלל זה אשר גולדברג הוא “פרופסור”, ואופירה היא “אופירע”, או “אופירל’ה”? אתה באמת לא רואה, או לא מבין את ההבדל?

    

    אחראית

    מאי 16, 2008 ב 1:11 pm
25. לאחראית, יש לך טעות אחת יסודית. חופש הביטוי לא בא להגן על ביטויים חשובים. חופש הביטוי בא להגן על ביטויים לא חשובים, לא ראויים, לא מכובדים, לא נעימים, בוטים, מגונים, מקוממים, מרגיזים ועוד.

    כדי שביטויים חשובים יישמעו, לא צריך חופש. הם חשובים והם יישמעו כי אף אחד לא מתנגד להם. צריך חופש בדיוק עבור הביטויים שיש מי שרוצה להשתיקם.

    כל המאבקים המשפטיים בעד חופש הביטוי היו סביב ביטויים שוליים, אפילו סהרוריים. כאלו שעוסקים בפורנוגרפיה, בהסתה, בהמרדה ועוד.

    

    S&M

    מאי 16, 2008 ב 7:49 pm