עומדים בשער

ראשית, ברצוני להודות לכל המגיבים על העצות השונות. אציין שהאתר של שי אליאס לא פנה אליי מאז אותו מכתב אזהרה ולא התחלתי לפחד מאיש. תרשו לי לבחור מתי לכנות את מי באיזה כינוי.

שנית, הרשו לי להתנצל על העיכוב בזמן עליית הפוסט פשוט ראיתי את המקרה הבא ממש ברגע האחרון ובחרתי להכניסו. אחרי שקראתי בישראל היום שבית"ר לא מדורגת (מה שהיה הגיוני מבחינתי בכל מקרה לאור הישגיה הדלים של הדאבליסטית הטרייה באירופה) הופיע בדף הבית של אתר "הדירוגים וההגרלות לצ'מפיונס" העובדה כי דומז'אלה הסלובנית שזכתה באליפות שלחה את בית"ר להיות בלתי מדורגת. איני יודע האם פשר הדברים נכון, אך כתבה שעולה חצי יום לאר כתבה אחרת באותו נושא  בהחלט לא עושה את זה לאיש.

 קבלו מילה טובה אבל באמת שלא הייתם צריכים..

אמש שפשפתי את עיניי כלא מאמין, הראל לוי שלא מצליח כבר הרבה זמן להגיע לטופ העולמי של הטניס הצליח להשתחל לשלישייה הראשית של אתר "בואו לראות מה קורה בהישרדות".  הידיעה בהחלט מבורכת, אבל ממש לא ברור על מה הבהלה. מדובר בטורניר צ'לנג'ר (משחקים בהם שחקנים בדירוגים 100-200 בעולם), טורניר הזוגות שהראל שיחק עם שותף אמריקאי הוא טורניר צ'לנג'ר מהדרג של  הנמוך ביותר (30,000 יורו, הכי גדול 150,000 דולר). לוי כבר זכה באיזה 30 או 40 תארים כאלה בקריירת הזוגות שלו והוא גם ימשיך לזכות. היריבים שלו-בקינגר וברנדס מדורגים מחוץ ל200 הראשונים בעולם. לכן מיקום הידיעה בהחלט תמוה, מי יודע אולי נראה טור שלו בקרוב באתר…נחכה להתפתחויות.

הארכיון של Nrg בקידמת הבמה

הראיון הנהדר של ידיעות עם גאידמק, ו"הראיון הבלעדי" שהעניק לאתר "השיתופים עם תכניות הרדיו" גרמו ל-nrg להתהדר בידיעה משלהם על הברון ארקדי. לכן איכשהו הגיעה לדף הבית ידיעה מרעישה בנוגע לבעלים של בית"ר ששוחרר לביתו בנסיבות מגבילות. חבל רק שהכתבה נכתבה לפני שלוש שנים.

אם זה לא מספיק, קבלו את אביב לביא שכמו שור שרואה גלימה אדומה מנגח את מכבי בכל הזדמנות. ביום רביעי האחרון יצאה מכבי תל אביב מהמשבר שלה עם ניצחון משכנע על גלבוע/עפולה שירדה ליגה. משום מה בקטגוריית הכדורסל עדיין מופיעה כתבה מלפני שבוע ימים…

מעיתוני היום

החינמון שינה את הרגלו ולאחר פתיחה חלשה בד"כ של המדור מגיעה הכתבה של רותם גרוסמן. הכותרת המעולה "שמיניות באוויר" רומזת על הבאות, נמני ראה הוזהרת. כתבה נהדרת ולא שגרתית בוודאי בימים בהם דאבל, יוסי מזרחי ומאבקי ההישארות בליגה הם הלחם והחמאה של העיתונאים. עמית לוינטל התחיל להכניס את פתקי שמות הקבוצות הפוטנציאליות שבית"ר יכולה לקבל בסיבוב השני בצ'מפיונס, הכותרת "מחכות לבית"ר בסיבוב" בהחלט רואיה למילה טובה. אבי סגל מנתח את סיפורו של בורשטיין בצורה טובה. רונן דורפן מנתח את היריבות הנהדרת בין פדרר לנדאל על רקע ניצחונו של האחרון בגמר טורניר המבורג. למה כן: כי האקטואליות מוגשת היום בקורטוב של צבע וניתוחים נהדרים. למה לא: מי אמר לא?

בעיתון הארץ ניסו לתת קונטרה לפתיחה החזקה של החינמון, אך ההצלחה היא חלקית. הראיון המקיף שהעניק מיכאל זנדברג למתן קרקוב היה מתבקש (בכל זאת דאבל, ועדיין לא ראינו ראיון רציני ומקיף בשום מקום מאחד השחקנים). בגיזרת הכדורגל העולמי עוזי דן ניסה לגייס את כל הכוחות האפשריים, אך התוצאה לא משהו בלשון עדינה. כתבתו של פאביו ליקארי "אלופה במשבר" אינה מעניקה תובנות חדשות ונראית כמו אילוץ למלא מקום בעיתון, מרטין ליפטון מספר שאברם על סף פיטורים מצ'לסי וגורם אולי לאוהד הכדורגל הישראלי להישאר עם רגליים על הקרקע בכל הקשור לעתידו של גרנט. גם בגיזרת הכדורסל המצב אינו מעודד. כתבתו של אריה ליבנת על מכבי חיפה נראה כמו שידור חוזר בערוץ הגולד לכתבתו של ליאב נחמני מהחינמון (מיום ראשון), ריצא'רד סנדומיר מהניו יורק טיימס מביא את סיפורה של דוריס ברוק פרשנית הכדורסל של ה-N.B.A והשתלבותן של נשים נוספות כפרשניות בספורט גברי, חמדמד. למה כן: כי אפשר לקרוא את זה באינטרנט ללא תשלום, למה לא: יש עוד מה להוסיף?

"יוסי מזרחי אפס" כך טוען השער שלמוסף הספורט של ידיעות אחרונות כשברקע נראה גאידמק בחיוך זדוני. מיהרתי לעלעל בין דפי העיתון, אך הראיון עם גאידמק הופיע כבר בתחילת העיתון. אין ספק שעם כל הכבוד לחינמון (ולפני שקראתי את מעריב) הפתיחה של ידיעות היא החזקה ביותר. גאידמק שיחרר פנינים מהפה כאילו אין מחר והוא העניק לערן להב, אמיר אפרת ודוד בן שימול תואר של יקירי רחוב מוזס לימים הקרובים. ההישג של השלושה גדול מאד במיוחד לאור העובדה שגאידמק העניק אמש "ראיון בלעדי" בתכנית הרדיו של אופירל'ה, אך בראיון המשמים הוא לא אמר ולו חצי מהדברים שאמר לידיעות. לצערי שאר המוסף לא התעלה והירידה בכושר מורגשת היטב, מישהו בידיעות כבר חושב על הים (הלו !! העונה עוד לא נגמרה). בליגה הספרדית כתוב שסנטאנדר השלימה עונה מצויינת כשסיימה במקום ה-6, אך לא הגיעה לאופ"א. לא רק שהנושא אינו נכון (היא כן העפילה), אלא שאין במי לנזוף היות שאין קרדיט בכתבה. גסן ואקד תוקף את גמר הצ'מפיונס הפעם מעמדות התקציבים, זוהי עוד כתבה לא מעניינת מבית היוצר של ואקד בהמשך ישיר לכתבתו מיום ראשון. הראיון של לידור ששון ומשה סידי עם כוכבי מכבי והפועל ראשל"צ לקראת משחק מספר 5 הערב הוא בהחלט ראוי, אך אני לא הייתי מעניק לו חסינות. למה כן: בגלל הראיון עם גאידמק. למה לא: כי החינמון זול יותר וטוב יותר.

במעריב החלו שלבי הסיכום. פי.ג'יי טאקר נבחר לכדורסלן העונה, דורסמן למאמן וטפירו לישראלי הטוב ביותר. גם ה-11 של העונה כבר סגורים לפי משאל שערכו ברחוב קרליבך. הסיכומים שמופיעים בשער המוסף מעידים על השיממון הצפוי בהמשך. ניר שועלי בטור לקראת הדרבי בכדוריד היום בערב מנסה לעניין את הקוראים אך ללא הצלחה, אביב לביא בעוד טור אנטי מכבי ת"א תוקף הפעם את ההנהלה של הצהובים משום מקום ורק ניצן חורש מצנן את פסטיבל אבי נמני בטור נהדר על "הסמל" התלאביבי. יעקב זיו החזיר למעריב את הצבע ללחיים לאחר ניתוח מעולה של פטר צ'ך ,שוערה של צ'לסי, לקראת גמר הצ'מפיונס, גם ההישענות על דעתו של אובארוב מוסיפה לכפולה שהוקצתה לנושא. מעבר לכך חגיגת המצטיינים של ליגת ווינר בכדורסל נראית כמו סיבה לאכזבה, לפחות שהיו בוחרים חמישייה על בסיס החוק הרוסי (3 זרים ו-2 ישראלים). למה כן: לא יודע, למה לא: כי יש אופציות טובות יותר הבוקר.

ביקורת טריבונה / מאת דרור

ללא ספק, כפי שאוהב לומר אבי רצון, שהתכנית אמש הורכבה כהלכה. אבי נמני הפורש, פיני גרשון המשקיף ואחמד טיבי האורח המפתיע והמרענן. התוצאה היתה שיפור משמעותי לעומת השבוע שעבר אבל תחושה שניתן היה לעשות עוד. טיבי הפאנליסט החדש בועט בכל מי שמעז להעליב ערבים ובמיוחד בבית"ר י"ם (משפט המחץ שלו אותו אמר ללא בושה: "אני מתעב את בית"ר") מתבל את דבריו בחוש הומור ועושה רושם שהוא נהנה מאד מתפקיד הפאנליסט. נמני מכובד ומאופק, מתייחס בצניעות לשבחים עליו כשחקן ומסביר את תכניות השנה הבאה בהרחבה מבלי לפרט דבר. ממשיך להסביר כי הוא אינו נכנס לתחתונים של אף מאמן (לא היתה לו ברירה. על התחתונים נשאל ולכן ענה). ולסיום פיני גרשון שנון, רהוט, מצחיק ("מי יותר שמן אני או בן שמעון?") אך מנתח בדייקנות את מצבה הנוכחי של מכבי ת"א מבלי לפגוע באיש. אומנות.

אז מדוע זה לא קולח וזורם כפי שהיינו רוצים? ראשית, ההפקה. משום מה חלק מהפאנליסטים אינם נשמעים ברור כאשר הם מדברים. לא יאומן שזה קורה לאחר 40 שנות טלויזיה בערוץ הראשון. בנוסף הקליפים אשר הוכנו כרקע לדברי נמני ופיני הפליאו בעליבותם ולעיתים אף הפריעו להנות מהשידור. שנית, הפאנל. שוב ושוב אזכיר כי הפאנל גדול מדי. גולדמן וקיפניס בקושי השלימו משפט אחד ונעלמו. להערכתי יש להורידם מהתכנית. שמאי, גבריאלי וסגל אשר להם תמיד יש מה להגיד מספיקים בהחלט. פאנליסט אורח יוסיף תבלין מעניין בכל תכנית וטיבי אכן מילא את תפקידו בהצלחה.

אבל הדבר המשמעותי ביותר אשר חסר לי בתכנית הינו דיון קולח בסוגיות מפתח שצצות במהלך התכנית וכאלו לא חסר: החתמת מאמנים לפני תום העונה. הירידה הניכרת בעניין אותו מגלה הציבור בכדורגל הישראלי. האם תם עידן המכביזם? הבעיה היא שכאשר נושא חשוב כזה עולה, עולה ביחס ישר מפלס הצרחות ואז הפתרון הזמין ביותר הינו המעבר לנושא הבא. חבל. דווקא דיון בנושאים אלו עשוי היה להגדיל את מפלס העניין בתכנית. והסיום שייך כמובן להפקה אשר קטעה את רצון לפני שהספיק להפרד. כנראה שזוכרים בערוץ 1 כי פעם קרא להם "חבורה של מטומטמים"

 לפניות, טענות, מענות או לפתיחת סקרים על כינויי האתרים themistopoloi@gmail.com .