עומדים בשער

ביקורת על תקשורת הספורט

ערוץ הספורט מציג: חוסר רגישות

with 19 comments

אנשי עריץ הספורט עשו את הכל בכדי שליל אמש יהיה אחד המהנים שידעו חובבי הספורט העונה. שידורים חיים מקריית שמונה (בערוץ הפתוח) ומטדי (לעשירים בלבד) נחתמו עם שידורה של תוכנית הדגל של העריץ – אולפן ליגת האלופות. החבר'ה מקרמינצקי אפילו קיבלו את המשחק הטוב יותר מבין השניים שנערכו אמש ועדיין הצליחו להחריב את הערב בזכות שני רגעים בודדים שהצביעו על חוסר רגישות נוראי.

הראשון מובא אליכם כאן היישר מאתר הבית של העריץ:

האמת היא כי תחילה, כאשר קיבלתי מייל בנושא (כולל צילום המסך הזה), נעתקו המילים מפי. נכון, עברו מאז השואה יותר משישים שנה אך עדיין, בישראל של 2008, זו שלכלי התקשורת שלה אסור בכלל לצחוק על הנושא ויותר מכך, במדינה שבה עדיין מסתובבים בינינו אנשים שעברו את טראומת המלחמה ההיא, אסור היה להציג תמונה תמימה שכזו עם הכיתוב הנבזי הזה. במילים הכי פשוטות אכתוב כאן בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. מר דגון היקר, אשמח לקבל ממך תגובה לגבי צורת הגשת תמונתו של מנואל נויר באתר שלך. בכנות, אשמח אם תודיע לי כי טרם כתיבת המייל אליי, התיישבת וכתבת את מכתב הפיטורים לבן אדם שהיה אחראי לכיתוב הזה. יש דברים שהעין ובעיקר הלב אינם סובלים שיתפרסמו בגוף תקשורת שרוצה להיחשב כמכובד.

בעריץ לא היו משוכנעים שכל עם ישראל יגיע עד לאגף התמונות הזניח שלהם, אז החליטו שם להמשיך את הקו בטלוויזיה, פן מישהו יפספס חלילה את הבזיון. ובכן, אמש בשעה תשע בדיוק התיישבתי לראות את אולפן ליגת האלופות (הביקורת עליו תגיע בהמשך). נדמה שהקלילות של צוות המגישים או שמא של עורך המשדר, הביאה אותם לשיא נוסף של רדידות. זה קרה בפינה החביבה של יעל בן -דב בתחילת המשדר. השעה, שימו לב, הייתה 21:19 ב"וויסקי א גו גו". ילדים חולי סכרת חיכו להגריל את משחקי חצי גמר גביע המדינה בכדורגל, בעוד לידי ישב בנו של השכן שלי, ילד בן שש, כאשר על המסך התנוססו בזו אחר זו תמונות מביכות של מיכאל באלאק אשר מבליטות את "חבילתו". החבר'ה באולפן הריצו על העניין דאחקה אחת ואז עוד אחת, ורק בסוף, אחרי כ-2 דקות של בושה וחרפה, תהה מודי בראון בחיוך מבויש האם היה ראוי לשדר את האייטם. לא מודי, לא היה ראוי לשדרו, על כל תוכנית לדעת מתי היא משודרת ומי קהל היעד שלה. ממקורות יודעי דבר נמסר לי שאפילו אופירע הסמיקה כאשר שידרתם את האייטם…

פרט למקרה המצער של באלאק, אולפן ליגת האלופות אמש היה כרגיל מלא בכל המרכיבים המצוינים שהופכים אותו לשואו טלביזיוני העולה על רוב תוכניות הטלביזיה האחרות בשלל הערוצים. מהפתיח הנפלא של מודי, דרך סיכום משחקי אמש, הדיון בין משתתפי הפאנל שהיה מעט אנמי הפעם ועד לכתבות הצבע של אילן גופר ועמית פרבמן לקראת משחקי הערב- הכל עשוי בצורה הטובה ביותר. תוסיפו לכל אלו את סיכום המשחקים ואת הופעות האולפן שאליהם נחשפים צופי התוכנית ותגלו כי מדובר בבונבוניירה טלביזיונית איכותית ומושקעת.

חבל רק שהכתבה של אילן וקנין על הכדורגל הטורקי בה השתתפו כהרגלם יונתן כהן ועמיחי שפיגלר הייתה לא יותר מאשר פרסומת גלויה לתוכנית "מועדון ספורט" המשודרת בלייב.

מעניין לעניין באותו עניין. אתמול כבר דנתי כאן על שיתוף הפעולה האדוק בין העריץ להתאחדות לכדורגל בכל הנושא של שידור משחקי גביע המדינה והגרלתם. אמש שיתוף פעולה זה קיבל חיזוק כאשר מאיה רונן נזרקה לתוך מועדון הלילה שבו בחרה ההתאחדות לנהל את ההגרלה ופשוט מאד ניהלה אותה מטעם העריץ.

ריאדה אל חמיסה

אחרי שעדי רובינשטיין משרוליק הרים שלשום להנחתה עם כתבה מפרגנת לתכנית הספורט של העריץ העוסקת במגזר הערבי, לקח העריץ את הכדור בשתי ידיים והעלה קטע וידאו מעניין על "רונאלדיניו הערבי" לדף הבית. קטע אותנטי ומקומי (בכל זאת, הילד מפורדיס ולא מסאו פאולו) אשר מוסיף הרבה צבע לדף הבית הגווע של העריץ המחכה לכתבות וידאו כמו אוויר לנשימה, כי יש גבול ליכולת של שירלי בר דיין, מוטי פשכצקי ומאיה חסון לייצר ידיעות בתדירות גבוהה.

מישהו נרדם בשמירה

אחרי שראיתי אמש הודעות איחולי "החלמה מהירה" מאוהדי ביתר לאבי לוזון, קיוויתי לא למצוא טוקבקים בעלי קונוטציות שליליות, אך הפלא ופלא, nrg לקח אמש את פרס ביטול הצנזורה ובגדול. בכתבתם של יעקב זיו ואיזק אבידור הכותרת "רוברטו קרלוס כבר לא מתגעגע לאורגיות במדריד" יצרה ויכוח גזעני בטוקבקים שבתחתית הכתבה. צריך לתת בראש וחזק למי שהיה אחראי על העלאת הטוקבקים ואיפשר להערות גזעניות ומכוערות שכאלה להופיע שם. ואולי לא צריך לתת בראש כי נראה לי שאם אני הייתי עובד ב-nrg, גם אני הייתי מוותר על הצנזורה לו הייתה לי את האפשרות לראות באתר שלי תקצירים בלי הפסקה של משחקים מערוצי הגניבה. בושה וחרפה.

על מי אתם עובדים ?!?!

אם קיוויתי שאולי אפשר להוציא משהו חיובי מאתר הריכולים, המסיבות והפרסומים הראשונים, הרי שאמש הגיע קץ כל הקצים. בשעת לילה מאוחרת בין שלישי ורביעי הדפיסו ברחוב קרליבך את הידיעה של יונתן הללי כי אלישע לוי סיכם במכבי חיפה וימונה במהלך היום למאמן הקבוצה. מסתבר (בפעם המי יודע כמה), שאופירע לא יודעת לפרגן (בשבילך אופירע, לפרגן = לתת קרדיט). לקחת קרדיט על הישג לא שלך זו פשוט גניבה! הרביצי בדורון בן דור צעקות, פרגני להללי וצאי לצוד את ה"פרסום ראשון" הבא שלך (שוודאי יגיע אחרי מספר דקות). העובדה שעורך הכתבה היה זריז יותר על המקלדת משאר הכתבים לא הופך את הידיעה לפרסום ראשון. תכתבי על גבי הכתבה "הקליד ראשון", אז אצדיע ואגיד כל הכבוד אבל לישון בעמידה ולקחת קרדיט זה לעבוד על האנשים בעיניים. בעצם, אני בטוח שאת לא יכולה לעבוד כבר על איש.

 

תלמיד מצטיין

במכללת העילגים נמצא אתמול תלמיד רהוט שהביא זווית שונה למשחק בין ברצלונה ומכבי אשר מוסיפה עניין למשחק יותר מכ"כ הרבה כתבות בנאליות אחרות שקראתי. יישר כח מתן שמי

ידיעות ומעריב החליפו תפקידים

בעוד פחות מ-12 שעות תעלה מכבי ת"א לפרקט באולם בברצלונה. ניצחון יביא אותה לפיינל פור של היורוליג ובכל זאת עורכי מוספי הספורט של ידיעות ומעריב לא ממש סופרים את העניין. יש כדורגל ישראלי משובח מרבע גמר הגביע… נו באמת.

בידיעות עוד איכשהו הצליחו להתחמק מהעניין עם שער נפלא המראה את הלפרין פוסע על סמלה של ברצלונה שמוטבע על הפרקט באולמה הביתי של היריבה הערב וצירפו לה את הכותרת: "לדרוך על ברצלונה". מי שרצה לקרוא על המשחק החשוב נאלץ לפלס את דרכו בין שבעה עמודים עד שהגיע לנחלה.

במעריב הלכו בכל הכוח על הגביע ובית"ר/שמשון ת"א כשלמעלה יושבת הכותרת על מינויו של אלישע לוי במכבי חיפה. בתחתית השער מובא ציטוט של וונטיגו קאמינגס אשר טוען כי המשחק ביום שלישי האחרון היה רגע השפל בחייו. אילו הייתם רוצים לקרוא עוד על רגע שפל זה הייתם צריכים לחלוף שוב על פני שבעה עמודים שלמים, רק בכדי לגלות אותו. מי שצלל יותר פנימה יכל היה להיתקל בכתבה טובה של אלמוג שריג שדנה בפתיחת העונה האיומה של שחר פאר, כמו גם בניתוח של ארבעת העולות לפיינל פור המכללות באדיבותו של ערן סורוקה. בהחלט כתבה ממצה.

היחידים שפעלו נכון בכל הקשור לעריכת מדורם הבוקר היו האנשים ב"הארץ" שהעניקו לעופר מתן את החלק המרכזי של עמוד השער בכדי לדון בהתפתחות של יותם הלפרין כשחקן ומנהיג לקראת היום בערב. קצת מתחת לכתבתו של מתן הצליחו גם לדחוס את ההחתמה של אלישע לוי בחיפה ואפילו טור של שאול אדר שישב אמש באצטדיון האמירויות בו צפה במשחק של ארסנל וליברפול. ככה עושים עיתונות.

לפניות, טענות ומענות:

themistopoloi@gmail.com

 

מודעות פרסומת

Written by תמיס

אפריל 3, 2008 בשעה 9:47 am

פורסם בספורט

19 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. איך אני אמור לשבת שוב עם הילדים שלי לראות כדורגל ולהיות רגוע? נאלצתי לכסות את האזניים והעיניים של הילדים שלי במהלך שתי דקות החרפה שלכם, ערוץ ה"ספורט". חשבתי שאני צריך לשים קוד הגבלת צפייה רק לערוץ אגו. תתביישו לכם

    מבטל את המנוי

    אפריל 3, 2008 at 10:27 am

  2. ומה עם התמונה של השוער?? עד עכשיו היא מופיעה שם בדף הבית!!! לכל הרוחות. בהצלחה עם הבלוג תמיס, אתה עושה עבודת קודש

    אייבי

    אפריל 3, 2008 at 10:36 am

  3. ולמה בעצם הסיקור של עוד משחק של מכבי ת"א בגביע אירופה (כן כן, שלב ההצלבה, בכל שנה בעשור האחרון הם שם) צריך לקבל העדפה על פני סנסציה מדהימה כמו בית"ר שמשון?
    והאם אתה מצפה לעריכה שתכלול כדורגל (בית"ר שמשון) אח"כ כדורסל (מכבי), אח"כ סיקור כדורגל (בית"ר ארקדי), אח"כ חדשות כדורגל ובסוף חדשות כדורסל וענפים?

    אני מודע לכך שזה מפריע לכמה שכדורגל נמצא בהתחלה, מצד שני? כמו שבמקומונים ספורט נמצא בסוף זה הופך את העניין לנוח יותר עבור מי שקורא על בסיס קבוע.
    מקומונים אני פותח מהסוף, למען האמת? עוד מתקופת חדשות אללה ירחמו התרגלתי לפתטוח עיתונים מהסוף..רק את מדורי הספורט אני פותח מההתחלה..

    דודו עזריה

    אפריל 3, 2008 at 10:39 am

  4. ותיקון : זה שאול אדר.

    דודו עזריה

    אפריל 3, 2008 at 10:40 am

  5. וואו, הגזמת לגמרי עם התמונה ידידי. עשית רעש מכלום.

    רונן

    אפריל 3, 2008 at 11:00 am

  6. לרונן

    אם אתה לא מבין את החומרה אזתוריד אישוניך כמה סנטימטרים ותקרא את הכתוב. הבעיה אינה בתמונה אם כי בניסוח התיאור שלה.

    "מנואל נוייר חוזרת למקורות" משמע מנואל נוייר חוזר לימי הנאציזם. האם המושג "טאבו" מוכר לך??

    תמיס יש שיפור… למרות שהיית יכול לומר משהו על ההתקף האפילפטי ששער מעריב גורם לקוראים. בהצלחה

    הייל רונן

    אפריל 3, 2008 at 11:11 am

  7. התמונה בעייתית לא בשל חוסר הטעם אלא בשל הוצאת הדיבה. נוייר יכול לתבוע את הערוץ ולזכות בהתנצלות מביכה וגם כמה יורו. אם יש כאן עורך דין, הוא מוזמן להביך את ערוץ הספורט.

    דיק אדבוקאט

    אפריל 3, 2008 at 11:53 am

  8. מאז שדגון הגיע לרח' קרמניצקי יש התדרדרות והצהבת פושה באתר הערוץ.
    מסתמן כי הנעליים שהותיר אחריו אביב אכן גדולות מדי על אורי.

    אורן

    אפריל 3, 2008 at 11:56 am

  9. תודה.

    (חסר לי קצת "בשר").

    דואב/ת

    אפריל 3, 2008 at 12:42 pm

  10. עם כל הכבוד לאג'נדה של תמיס שיכולה להיות שונה מהאג'נדה של מבקרים שקדמו לו, אני חושב שצריך לקבוע קריטריונים בסיסיים לפיהם יש לבקר את תקשורת הספורט בארץ, בדיוק כפי שישנם קריטריונים בסיסיים לביקורת בכל נושא אחר.
    זה עשרות שנים שעיתונות הספורט בארץ מתעלמת מכל ענף אחר שאינו כדורגל, עד שהדבר מגיע למכבי ת"א בכדורסל. או אז הופך הכדורסל לספורט הלאומי וכל הזרקורים מופנים לכיוון הקבוצה של המדינה. כשעבדתי באחד מאמצעי תקשורת הספורט, האחראים עלי הורו לי באופו חד משמעי – יש חמישה מושאי סיקור חשובים בספורט הישראלי שדוחים כמעט את כל השאר והם – הפועל ומכבי ת"א כדורגל, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ומכבי ת"א כדורסל.
    מכבי ת"א הגיעה למשחק מכריע בהצלבה לקראת הפיינל פור, אבל היא עשתה את זה כל כך הרבה פעמים בשנים האחרונות עד שזה לא מרגש אפילו את חבריי אוהדי מכבי.
    אז פעם אחת העיתונות הכתובה דוחקת את הקבוצה של שימון לעמודים האחרונים, אחרי שהיא חטפה על זה במשך שנים (גם מייגר ובצדק) ואתה מבקר אותה על כך?
    קצת הגינות לא תזיק פה מר תמיס. גם אם אתה אוהד מכבי (ועושה רושם שכך הדבר) ההעפלה של בית"ר שמשון ת"א לחצי גמר הגביע היא נושא ספורטיבי מעניין וחשוב הרבה יותר ממשחק של מכבי ת"א בכדורסל, גם אם היא בסך הכל הדיחה את קריית שמונה. אני מבטיח לך שאם תבדוק את כל העיתונים שיצאו בשנה האחרונה, תמצא שמכבי ת"א כדורסל הוזכרה לפחות כפול משתי הקבוצות האלה יחד.

    עודד

    אפריל 3, 2008 at 12:44 pm

  11. אני מסכים עם דודו, הסנסציה של בית"ר שמשון מעניינת יותר מהפעם המליון שמכבי הגיעה להצלבה.
    אולי לא עקבתי נכון, אבל לפי המעקב הרופף שלי, הפעם באמת וואן פרסמו על אלישע לוי לפני כולם. אני ראיתי את הפרסום הראשון במעריב ברביעי בבוקר, בעוד כבר בשלישי בצהריים בוואן עלתה הידיעה. אני האחרון שיגן על וואן, אבל כשמגיע מגיע. (אגב, אם לא עקבתי נכון ומעריב פרסמו על כך כבר בשלישי בבוקר – הביקורת כלפי וואן, כהרגלה, מוצדקת)

    אגב, תמיס כמה זמן אתה בתחום? שאול אדר הוא אחד העיתונאים היותר מוכרים בתקשורת הספורט הישראלית. האיש גר באנגליה במשך כמה שנים ומספק להארץ (ומדי פעם לשם המשחק) כתבות צבע משובחות מאנגליה, ומביא זווית שאף כלי תקשורת אחר אינו מביא. הוא גם כתב ספר לא רע בכלל על ליברפול לפני כשנה (למרות שהזווית הישראלית בו גדולה מדי, אבל אני מניח שזה משיקולי מכירות). ראוי לציין גם את ניצן חורש ממעריב שנותן הבלחות יפות מאנגליה, אך בדרך כלל אדר משאיר לו אבק בטיב התוכן. מי שבאמת נותרו מאחור הם ידיעות שתקועים עם גאסן וואקד האנמי, שאינו מודע כנראה להמצאת האינטרנט ומתעקש לעדכן כמעט אך ורק בפרטי חדשות שקראנו כולנו כבר שלשום באינטרנט. אם נחזור לעניינו, לא להכיר את שאול אדר זו פשוט בורות שלא ראויה למי שמתיימר להיות מבקר התקשורת של עולם הספורט. זה כמו שמבקר טלוויזיה לא יכיר את צבי יחזקאלי.

    הרדיו של סירוטקין

    אפריל 3, 2008 at 12:49 pm

  12. היום אני לא אכתוב הררי מילים, אלא רק בקשה אחת: "טלוויזיה", נא לכתוב עם ו', לא עם ב'. אמנם מילה לועזית, אבל זה פשוט נראה עילג.

    קורא מקדמת דנא

    אפריל 3, 2008 at 1:12 pm

  13. לכתוב הייל רונן זה הביזיון האמיתי. ולא הצחקת אף אחד, אם כבר מדברים על חוסר טעם…

    וכן הסתכלתי על כיתוב התמונה ואני עדיין חושב שכל העליהום מוגזם.

    רונן

    אפריל 3, 2008 at 1:45 pm

  14. נא לבחור באפשרות שקישורים יפתחו בחלון נפרד, זה די פוגע ברצף הקריאה שלוחצים על קיושר והוא נפתח באותו חלון.

    אריה

    אפריל 3, 2008 at 2:00 pm

  15. פוסט חלש של חסר מושג.

    זיבי בחיבי

    אפריל 3, 2008 at 3:21 pm

  16. תמיס, תעשה הרצה מול ידידך וחבריך, הבלוג שלך חלש להחריד. אולפן ליגת האלופות היה מזעזע, אם שלשום זה היה רק פרסומות לשידורים שלהם ולבית השקעות ומערכון דבילי, אתמול בהפסקה זה הידרדר לדיון של בחורה יפה וחרמנית וארבעה גברים על הזין של באלאק . אולי הלכת לאכול בהפסקה אבל זה היה תת רמה בלתי נסלחת. כמו הפרשנות של שגיא כהן המלקק לגרנט, כמו איציק זוהר שחוץ מהיותו כדורגלן ובליין לא מוהן הליהוק שלו.
    ושאול אדר, ולא אלדד, כותב להארץ כבר שנים ממשחקים בלונדון. מה החידוש

    דני

    אפריל 3, 2008 at 3:34 pm

  17. הללי הביא את סקופ השנה על מינויו של אלישע לוי במכבי חיפה. טוכמן ממלא כל השנה עמודים על שטויות בעוד שאת הללי מדכאים. יואב גולן סופר רק את השטויות של טוכמן. הנה למשל כתבה על הבולגרי של אשדוד – כל השער, למרות שלא היה בזה כל עניין או חידוש. והנה הללי עשה בית ספר אבל עדיין ימשיך לא להיספר על ידי גולן והשוליה שלו טוכמן.

    גיא

    אפריל 3, 2008 at 7:25 pm

  18. תמיס, אני מקווה שאתה בוגר מספיק להתעלם מהתגובות גסות הרוח – המעמד של הבלוג הזה גורם לכמה אנשים לשאוב סיפוק אינפנטילי מכתיבת גידופים ועלבונות.
    לטעמי, עדיף לכתוב פחות אייטמים ולהפסיק להיטפל לזוטות. חוץ מזה, שיפור גדול לעומת הפוסט הראשון, שהיה רחוק מלהלהיב.

    דוד

    אפריל 3, 2008 at 7:30 pm

  19. שוב פוסט לא רע בכלל, אבל יודע מה? בוא נרד מהכינוי "אופירע". זה ילדותי וזה לא לעניין. תקרא לה "גברת תוכן", מנהלת אתר המסיבות, המזכירה של מילשטיין – אבל עזוב אותך משם טיפשי כמו אופירע.

    צ'אק נוריס

    אפריל 3, 2008 at 7:59 pm


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: