עומדים בשער

ביקורת על תקשורת הספורט

אתיקה? מה זו אתיקה?

with 11 comments

ביומיים וחצי האחרונים, עמוסים עמודי העיתונים, ובעיקר אתרי האינטרנט בידיעה על סיום העונה ואף אולי הקריירה של רנה לימה, קשרה הארגנטינאי של מכבי חיפה. כל האתרים פרט לאחד, הצליחו לספר את הסיפור בצורה הוגנת, תוך שמירה על צניעותו של השחקן מחד, וחוקי האתיקה מנגד. רק אתר אחד, קטן ושפל החליט לפרסם את הידיעה "במלואה", אתר ספורטליין.

ספורטליין ולימה

בועז גולן חתום על הידיעה הראשית של האתר הקטן, שנדמה שרק מתוך סוג של כבוד שלאחר פגיעה אינה מעטר את תמונתו של לימה עם כותרת אדומה של פרסום ראשון. אדון גולן היקר, נו באמת צריכים לראות את שם המחלה בכדי לדעת שמדובר בה? הרי כל בר דעת מבין מילות הקוד – "מחלה קשה" בעיתונות המקומית פירושם הינו אחד – מחלת הסרטן. מדובר במעין הסכם לא כתוב בין העיתונאי, הקורא ו-ועדת האתיקה אשר באמצעותו כולם מקבלים את מה שהם רוצים, הקורא מבין במה מדובר, העיתונאי עושה את עבודתו נאמנה ומחברי ועדת האתיקה של מועצת העיתונות נמנע תהליך לא נעים של ההאשמות קשות.

באותו תקנון אתיקה מר גולן, אשר הורכב לראשונה בשנת 1996 ועודכן לאחרונה רק אשתקד, יש לא אחד, אלא שני סעיפים המתייחסים באופן ישיר לעבירה שאתה ועורך האתר עשיתם. הראשונה נמצאת בסעיף 8 לפיו על גוף תקשורת אסור לפרסם דבר מה לגבי חייו האישיים של איש זה או אר ללא הסכמתו. ובניסוח המדויק: " לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו".

בדומה לסעיף 8, גם בסעיף 11 יש התייחסות ברורה לאישור פרסום מצבו של איש זה או אחר ללא הסכמתו באלו המילים: " לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של חולה נפש, מכור לסמים או לאלכוהול, תורם או נתרם של אברים וחולה סופני ללא הסכמתם או הסכמת בני משפחתם, לפי המקרה, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה".

לפי שני סעיפים אלו, אתר ספורטליין עבר אמש בבוטות יש לומר, על כללי האתיקה של מועצת העיתונות. העצוב הוא כי מבט רחב יותר על אתרי הספורט הנוספים מגלה כי ישנם לא מעט אתרים ובראשם גליצ'ים אשר עושים עבירות דומות (התייחסות למשל לדברים שהם בגדר צנעת הפרט למשל…) כל יום. מתי זה יפסק? ככל הנראה כאשר מישהו יקים אתר מתחרה שיביא צילומים עסיסיים של גברת התוכן במעקב צמוד למשך יממה שלמה…

שבת בבוקר (וואלה) יום יפה

שבת בבוקר הינו הזמן הכי מת מבחינת אירועים ספורטיביים עבור אתרי האינטרנט. רובם מנסים להכין מספר כתבות מגזין לקראת האירוע, אך רוב הכתבות שמתפרסמות באתרים אי אלו ואחרים נופלות לרגליהם של כתבות הצבע אותם מפיקים בוואלה ספורט. אמש והבוקר יכולתם לקרוא שם כתבה על ההכנות הכושלות לאולימפיאדה בהודו וקניה וטור מעניין של שגיא ברעם על החוק למניעת אלימות במגרשים אשר נכתב בהשארת ההצבעה בכנסת שהתקיימה בשבוע שחלף.

סלע באיחור של שבוע

ערן סלע הוא אחד מפרשני הכדורסל הבכירים שמסתובבים בארץ, לצערי הוא נחת באתר הריכולים והמסיבות ולכן כל פעם שאני רוצה לקרוא את הגיגיו עלי לעבור את טרור הגליצ'ים של אופירה, כולל רפרוף בין עשרות כתבות מלאות אינטרס, ד"ש מד"ר קליין ומאות פרסומות שצצות באתר בכל פעם שנפתח בו חלון. בשישי האחרון פרסם סורוקה כתבת צבע על ג'יאנלוקה באסילה האיטלקי שניצח את מכבי ת"א בחמישי האחרון וישוב להיכל בפעם השלישית במטרה לנקום את ההפסד ההוא בגמר נגד סקיפר בולוניה (74:114 לקבוצה של מזרחי למי ששכח) ביום חמישי הקרוב. אישית יש לי תחושה שהוא גם היה שמח לנקום בצהובים ביום חמישי שעבר, ולכן תמוה בעיני מדוע הכתבה התעכבה עד למשחק השלישי? אה כן… רפרוף קטן אחורנית מגלה כי בשבוע שעבר לא היה לה מקום בדף הבית, שכן הדיווח מהיום הולדת של מילשטיין/ברית מילה של הבן של שחקו ממ.ס. אשדוד (סמנו את התשובה הנכונה) היה הרבה יותר חשוב.

המקלידים ב-ynet מביכים את מיקי שגיא

מיקי שגיא נחשב לאחד מכתבי הטניס הבכירים בארץ ואחראי במידה רבה לסיקור ההולך וגובר של הענף. חבל לי ששגיא לא מצליח לרתק את עורכי האתר שבו הוא עובד לענף. אמש העביר שגיא ידיעה למערכת לקראת משחקם של פאר ובת זוגה ויקטוריה אזרנקה לגמר טורניר הזוגות. רק שהקלידן לא ידע באיזה זוגות מדובר. ולכן הבורות הולידה כותרת עצובה באתר.

בעריץ הספורט ממשיכים לא לכבד את קוראיהם

מישהו יכול להסביר לי מה קורה באתר של אורי דגון? לאחר שלפני יומיים דנתי כאן בהרחבה על הדיון הסוער בחבילתו של מיכאל באלאק באולפן ליגת האלופות, הצליחו החבר'ה באתר להביא אמש תמונות אחרות מהז'אנר– חבר'ה יש ילדים שקוראים את האתר… עכשיו מה שמוזר הוא שדווקא בעריץ מצטיינים בכל מה שקשור לפלוסים אז למה לא לשים כבר 18+ ?

עוד שקר קטן של העריץ

הנה עניין של מהירות מחשבה ושאלה של מה גובר על מה? התמונה של שחקני ארסנל מזמינה את קוראי האתר של עריץ הספורט להתחבר לשירות הסלולארי, רק בכתב הקטן נרשם שמדובר במשחקים ישירים מליגת העל המקומית.

סיכום שבוע ראשון בנימה אישית

שבעה ימים עברו מאז לקחתי אליי את המושכות בבלוג "עומדים בשער". מידי יום היו כאן לא מעט תגובות לגבי אלפי דברים שנכתבו ולא נכתבו כאן, כולן מבורכות, שכן מי שמבקר אחרים צריך דעת לקבל ביקורת. לאור העובדה שכתיבת הבלוג גוזלת הרבה זמן והידיעה ששם בחוץ יש אנשים שאולי רוצים לבקר כאן באופן הכי נחרץ את תקשורת הספורט ללא פחד, החלטתי כי אחת לשבוע, כל יום שבת אעלה לכאן פוסטים של כותבים אחרים. אם יש לכם משהו שמציק לכם לגבי תקשורת הספורט בארץ, אם אתם רציתם תמיד להעיר על משהו שלא מקבל כאן מספיק במה לפי דעתכם, הינכם מוזמנים לכתוב לי מייל.

לפניות, הערות והארות: themistopoloi@gmail.com

מודעות פרסומת

Written by תמיס

אפריל 5, 2008 בשעה 11:20 am

פורסם בספורט

11 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. חבל שדווקא בקטע בו אתה מעיר על טעויות הקלדה ובורות, אתה עצמך טועה. כותבים זוגתה או בעברית פחות טובה בת זוגה אבל לבטח לא בת זוגתה.
    שבת שלום.

    אני

    אפריל 5, 2008 at 11:30 am

  2. התכוונת ערן סלע

    דן

    אפריל 5, 2008 at 11:31 am

  3. אחרי ההתחנפות והלקק לאלמוג שריד, הגיע הלקק למיקי שגיא שכבר מזמן לא פוגע

    רונן

    אפריל 5, 2008 at 11:53 am

  4. חחח
    אולי כבר מישהו יאמר משהו על לימה?

    תמיס

    אפריל 5, 2008 at 12:09 pm

  5. לי יש משהו לומר בנוגע ללימה – חבל שאתה לא מחזיר אימיילים לאנשים שמספקים לך חומר למחשבה ואף משקיעים בצילום המסך, עריכת התמונה והשליחה אלייך בצירוף כמה מילים.
    אפילו מילת תודה קטנה הייתה מספיקה. לא ביקשתי קרדיט בפוסט ולא כלום.

    אסי

    אפריל 5, 2008 at 12:13 pm

  6. פסקה אחרונה: "אעלה" ולא "העלה", "להעיר" ולא "להאיר" (למרות שאפשר להאיר, אבל זה לא מתאים במשפט שלך)

    הגהה

    אפריל 5, 2008 at 2:50 pm

  7. זה לא זה. זה לא טוב. לא רציני. מילא כל טעויות הכתיב המביכות, אבל לטעות בצורה כל כך גסה בקריאה של עיתונות הספורט… זו המטרה היחידה שלשמה קיים הבלוג הזה, לא כדי לתפוס את המשכתבים המסכנים של "1" או של טלספורט בטעויות שבהן אתה חוטא בעצמך.
    אין שום הבדל בין לכתוב "מחלה קשה" לבין לכתוב "סרטן". לעים דווקא הרמזים, חצי-רמזים, עושות הרבה יותר נזק מאשר האמת. וגם אם היתה בכך עבירה על חוקי האתיקה, הרי שגם אתה/אתם עברת אותה (אין שום הגנה על פרסום מיד שנייה, כמו אצלך).

    אבל הברדק לא נגמר כאן: להחמיא לוואלה על כתבה של הארץ (חלק מהמדור האולימפי המשובח של רועי בית לוי במוסף – הוכחה לכך שעיתונות ספורט יכולה להתקיים גם מעבר לגטו הסגור של מדורי הספורט), זו טעות קטנה אמנם, אבל חוטאת מאוד למטרה של הבלוג הזה (לחזק את הטובים, לפגוע ברעים – בגדול) והיא מעידה על חוסר השליטה שלך/שלכם בחומר שאותו אתה אמור לסקר.

    אם מוסיפים לכל זה את ההערה שהעיר אחד המגיבים הקודמים (והמעטים כל כך, יש לציין – עוד סימן להידרדרות המואצת של הבלוג הזה מאז חילופי הגברי בו), לפיה לא נתת קרדיט לגולש ששלח לך חומר, אנחנו מקבלים פוסט נמוך, חפפני, צדקני ולא הוגן. שבת שלום

    יוסף ק'

    אפריל 5, 2008 at 4:57 pm

  8. זה לא זה, מצטער. נתתי שבוע של חסד (100 ימים זה לא לאינטרנט), אבל זה לא לוקח לשום כיוון. הכל אקראי, מחופף, בלי אמירה אישית או אג'נדה.
    דרושה התעשתות מהירה, שילוב כוחות עם כותבי עבר, או שהבלוג הזה עושה את דרכו המהירה למעמקי השיכחה.

    רן

    אפריל 5, 2008 at 5:05 pm

  9. עדיף לכתוב סרטן, מדובר באישיות ציבורית, אין כל בושה במחלה ודווקא הניסוח המטופש של "מחלה קשה" הוא עלבון לקוראים, לשחקן ולמשפחתו. בלוג ילדותי

    שומר הלילה

    אפריל 5, 2008 at 5:55 pm

  10. שלום וברכות לך תמיס על סיומו של שבוע עבודה ראשון ארוך.

    מאחר ואני יודע כמה קשה לכתוב כל יום כל כך הרבה, אין אני שותף לרבות מהערות המגיבים האחרים כאן.

    נכון, יש שגיאות כתיב, אך לשמחתי יש גם תיקון בעקבות הערות המגיבים;
    נכון, לעתים אתה חוטא בבלבול, אך שוב: רק מי שלא עושה – לא טועה.

    חשבו נא, במערכת עיתון או אתר יש לפחות שניים שקוראים את הכתבה: העיתונאי והעורך, ואילו כאן אין הגהה של אדם נוסף שהיתה יכולה לשפר פלאים את הערות הקוראים בהקשר ל"איך", גם אם לא בהקשר ל"מה".
    לאור זאת, הצעה ראשונה שלי אליך היא: מצא/י לעצמך מגיה שאת/ה סומך/כת עליו/ה לפני העלאת הפוסט ל"גלי" האינטרנט.

    גילוי נאות יאמר שאיני ומעולם לא הייתי עיתונאי, ומכך נובעת הצעתי השנייה:
    הייתי שמח אם יכול היית לצרף, מעמוד הבית של הבלוג, שורת קישורים ובהם לדוגמה תקנון האתיקה של העיתונאים. זה בהחלט יכול לתרום לאופן ההתייחסות של אותם מהקוראים שאינם עיתונאים.

    הצעה שלישית לשיפור היא קיומם בעמוד הפתיחה של האתר של מדדי כניסה גלויים לעיני כל: כמה אנשים צפו בדף הפתיחה מתחילת הבלוג, בחודש האחרון ובשבוע האחרון.

    אני כלל לא אתפלא אם רק חלקיק אחוז מהקוראים שהיו לייגרמאייסטר בתפוז הגיעו לכתובת הנוכחית, וזה בהחלט עלול להסביר את כמות התגובות המינורית בשבוע הראשון לבלוג. זכרו גם שכאן אין מנגנון ייבוא קוראים חדשים לבלוג נוסח "המלצת העורך" בתפוז.

    ולאור זאת הצעה אחרונה: אני מציע לך לחשוב על דרך להגיע לקהל קוראים רחב שהינו חובב ספורט אך אינו עיתונאי במקצוע.
    אני מאמין כי אפילו אם האתר הזה יישאר מעוז ה"בראנז'ה" של עיתונאי הספורט, הוא יחטיא את מטרתו – ובגדול. שינוי מהותי במוסדות, כך כבר ראינו שוב ושוב, מגיע אך ורק בעקבות לחץ מלמטה – מהלקוחות.
    לשם המשימה הזו, כמו גם לשם הכנסת "דם (קוראים) חדש" ומתחדש, ייתכן שעליך לשקול שיתוף פעולה עם פורומי ספורט למיניהם (וכאלו ממש לא חסרים), שיתוף פעולה שיוכל לייבא הנה אספקה טריה ומתחדשת-תמידית של קוראים .

    לסיום, שוב ברכות ויישר כוח על המשימה הסיזיפית שלקחת על עצמך.

    מר נין הסקרן

    אפריל 5, 2008 at 7:16 pm

  11. התכוונת ערן סלע, לא ערן סורוקה.
    ואם היית קצת יותר מעורה היית יודע שלערן סלע יש אתר משלו:
    http://www.cadursela.co.il

    כך שתוכל לקרוא את חביבך כמה שרק תחפוץ.

    ברנייגר

    אפריל 6, 2008 at 9:33 am


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: