כרסום ראשון

השעה : 13:45, המקום: זירת הקרבות הוירטואלית של ביצת הספורט המקומית. מכבי פתח-תקווה מודיעה בצורה מסודרת לתקשורת על התפטרותו של גיא לוזון. גברת התוכן, מאיה חסון מספורט5 ואיציק יצחקי מוואלה ספורט ניצלו את ההרמה להנחתה והעלו ידיעות זהות באותה השעה. גברת התוכן, המתגאה בידיעה המרעישה, פושטת את האימונית ומתהדרת בגלימת "הפרסום הראשון" שמזמן לא מחמיאה לאתר הפרסומים, הריכולים והנשנושים במסעדות. חבל שצמד מילים שבעבר היו משאת נפשו של כל כתב, הפכו לנחלתו של האתר "עONEטה" שמכרסם בתקשורת הספורט ומוריד אותה בכל פעם לשפל חדש.

באותם רגעים "מצמררים", בהם סיפר שינו זוארץ (יו"ר מכבי פתח תקווה) על ההתפטרות של לוזון, החליטו במכללת טלספורט פשוט לעדכן את הידיעה שהועלתה ב-8:23 בבוקר, בה נמסר כי "לא רק שגיא לוזון לא יתפטר, אלא הוא האריך את חוזהו בעונה נוספת". עריכת הכתבה מהבוקר הביאה את הקורא הממוצע לתהות באשר לעתידו של לוזון בעונה הבאה.

יחיד ומיוחד במינו

מדי ערב יושבים אייל ברקוביץ והעוזרת של מילשטיין שלופי חכות במטרה לדוג את "הפרסום הראשון" ו"הראיונות המיוחדים" להם מחכים גולשי הצהובון האינטרנטי בכליון עיניים. אמש, הופיע באתר "הראיונות המיוחדים" ראיון עם אלי טביב, בעליה של הפועל כפ"ס, שחידש לקוראי האתר כי אוחנה צפוי להישאר בכפר סבא עוד שנים רבות. לפני חמישה ימים בדיוק איציק יצחקי העלה ראיון משלו עם הבעלים של כפר סבא, נחשו מה? אוחנה יאמן את כפר סבא גם בעונה הבאה. לכן, גם בסיבוב הזה ספגה גברת התוכן סנוקרת שמשאירה אותה בפינה הימנית כשהיא אוחזת בחבלי הזירה בה היא כל כך מתקשה לתפקד.

VS

נח בשמונה שגיאות

העובדה כי באתר של גברת התוכן לא מקדמים את שידורי עריץ הספורט ידועה לכולנו, אך ספק רב אם זו הסיבה לבלבול שנוצר בכתבה על הליגה הספרדית. 1. המשחק של ויאריאל אכן מתחיל ב-20:00, אך ברצלונה בכלל משחקת ב-22:00. 2. "המשחק יערך באותה השער" הוא משפט שאינו קשור לכלום. 3.התרגלנו כבר שבאתר של אופירה הכל הולך, אחרת אין הסבר לכך שלבאנטה היא הכבשה השחורה של בארסה ולא חטאפה מולה היא משחקת. על זה רפי גינת ודאי היה צועק "מערכת 0NE שלוש נקודות…"

שידורים בעריץ

שבוע חלף מאז פוסט הבכורה ונראה שעריץ הספורט החל להחזיר מעט מהכבוד שאובד לו בקצב מסחרר (יותר מהתרסקותה של מכבי פתח תקווה). סוף השבוע האחרון הוכיח שאפשר לראות כדורגל עולמי בלי לשלוח את היד אל הכיס. הליגה הארגנטינאית הוחזרה לערוץ ה"חינם אין כסף" כאשר שודר במוצ"ש משחקה של בוקה ג'וניורס מול באנפילד, בניגוד לשבוע הקודם בו שודרה ריבר פלייט בערוץ הגניבה.

גם בארץ המגף יש חדש תחת השמש, משחקה של רומא מול גנואה הועבר גם הוא בערוץ הפתוח ונראה היה שבעל הבית השתגע, במיוחד לאור היעדר השידורים מהסרייה A בחודש האחרון. העריץ החליט לפנק את את צופיו העניים בשידור המשחק בין שטוטגרט והמבורג מהליגה הגרמנית שהוחזרה אף היא למרקע החינמי לאחר שבשבוע שעבר שודרה הליגה בערוץ ה+++. המוליכה באיירן מינכן תשחק מול בוכום בערוץ ה+++ שביום שבת האחרון היה פלוס אמיתי כאשר אף משחק לא שודר בו בשידור ישיר וטוב שכך. הליגה הספרדית נוחתת בכל אחד משלושת אפיקיו של העריץ, ריאל ומאיורקה שיחקו בערוץ הפתוח, אך סביליה מול ויאריאל וברצלונה מול חטאפה ישודרו לעיני הצופים ה"נאמנים" של גנבי הלייב והפלוס. נקווה רק שבשבוע הבא הקו החיובי מהשבוע האחרון ימשך ונוכל להנות מהפלוסים הרבים שקיימים בערוץ הפתוח.

חוב משבת – שירים וחידונים

אני מצטער להודיע רשמית כי התכנית שירים ושערים הלכה לעולמה (לפחות מבחינתי) ביום שבת האחרון.

רבות דובר על הקסם שאבד מהתכנית המיתולוגית, על אהבתו המיוחדת של דני דבורין למיקרופון ועל שדרני המשחקים שהביעו לא פעם תרעומת על הגיחות הקצרות שנעשות אליהם רק פעם במחצית, אך אף אחד מהגורמים הללו לא חיסלו את התכנית ממש למשמע אזניי, אלא אירועי השבת האחרונה.

רבע שעה לפני שמונה בערב שוחקו ארבעה משחקים במקביל (כן, כן, ממש כמו פעם). בזמן שדני דבורין עסוק עד מעל הראש בדו קרב "המעניין" בין צחי למאיר על הזכות לזכות ב-MP4 ובאופניי הרים בחידון הדבילי של התכנית. אות השער הישן והטוב הרעיד את אזניי והחסיר בליבי פעימה. "יש לנו איתות מקרית אליעזר, אליך פרימו"… עצרתי את נשימתי (לאור אהדה לאחת הקבוצות) והקשבתי: "אנחנו בדקה ה-38 משה ביטון מעלה את בני יהודה ליתרון 1:0… תודה רבה לך פרימו, נחזור אליך בהקדם, אנחנו נמשיך בחידון כאשר צחי מוביל 0:1". מה לעזעאל קורה כאן? בני יהודה מובילה על חיפה בחוץ (בדיעבד, ניצחה אותה אחרי 15 שנים בקרית אליעזר) והזקן עם המיקרופון לוקח את השידור מפרימו ושואל שני מתמודדים שאלות על שבתאי בן ברוך, אהרון עמר ומונדיאלים עתיקים?

לא חולפות 10 שניות ודבורין עוצר את החידון ההזוי: "יש איתות מכפר סבא, אליך זוהיר בהלול…", כפר סבא (נלחמת על חייה בליגה) מצמקת ל 2:1 מול קרית שמונה (נלחמת על מקום באופ"א) בדקה ה-86 ומה יותר טוב מאשר שש דקות של שידור אינטנסיבי עם פריצות לשאר המגרשים?! אך דבורין בשלו לוקח שוב את השידור, מסיים את החידון בניחותא וחוזר לזוהיר לשלב הסיכומים. חבל שדבורין הצליח לסתום את הגולל על ספינת הדגל של מחלקת הספורט ב"קול ישראל". תודה רבה לדבורין על שהצליח ביסודיות, שיטתיות וללא הרבה מאמץ להרוג את אחת התכניות היותר חשובות בהיסטורית הכדורגל הישראלי. דבורין, קבל שאלה לחידון: מיהו האחראי הישיר למותה של התכנית שירים ושערים? את התשובה לשאלה הזאת אפילו צחי ומאיר יודעים.

התפוצצנו! (מצחוק…)

תראו איך גברת התוכן ממשיכה לעניין את חובבי הספורט בישראל במועמד הבכיר לספורטאי השנה בעולם, הגבר הסקסי בתבל ופרס נובל- הגדול מכולם יוסי מילשטיין.
יוסי ארז את אשתו (?) ושלושת היורשים (כן, זה אומר שב-50 השנים הבאות אנחנו נמשיך לקבל דיווחים על תספורות וחיטוטים באף) לטיול במדור ישיבות העורכים של אתר הריכולים והמסיבות (הספארי). למילשטיינים שלום.

אני דורש שגברת אופירה אסייג תוכר כמועמדת לפרס לרר על תרומתה הנדירה לעיתונות הספורט בישראל

חסיד של ריכולים

במכללה האקדמית של טלספורט העלה היועץ הלשוני, שלמה חסיד, כתבה נחמדה ומעניינת על אלון גל, הקואוצ'ר של מכבי הרצליה שגברה בשבת על מ.ס. אשדוד. הראיון והרעיון בהחלט מבורכים, אך חסיד החליט לשלוף את נעלי הסטופקס ולרדת בפתיח של הכתבה לגליץ' שלא היה מבייש את את גברת התוכן הדגולה. לא ברור למה היה צריך חסיד להזכיר את "המסיבה הלוהטת" ב"קוואן" (מועדון הבית של -ONE?), בה כיכבו שחקני הקבוצה לדבריו. עניין נוסף שמוריד מערכה של הכתבה הוא הכיתוב מתחת לתמונה. את פרדי דוד כולם מכירים, אך מיהו לעזאזל "דלד" ולאן הוא ופרדי צריכים לבוא? לא ברור. מבולבלים? אתם מכירים את ההמשך…

טלספורט מציג: unseen

רובנו היינו תלמידים בבית הספר ומי שנבחן בבגרות באנגלית וודאי עבר את פרק ה-unseen . אמש חברי מכללת טלספורט החליטו להחזיר את קוריאהם לימי ה-unseen בכתבת סיכום המחזור האיטלקי.

במכללה מרחוב הברזל ממשיכים לאמץ את עיניהם של מעט האנשים שעוד נכנסים לאתר. העורך התורן אתמול בערב פשוט מאד החליט לפתוח קטע unseen. לידיעת המערכת – פיורנטינה התעשתה; מאז שאטלנטה השיגה ניצחון חוץ על אינטר עברו הרבה מים בנהר ומדי שתי הקבוצות זהים אם כבר (נראזורי = הכחולים שחורים, ככה שלכנות את שתי הקבוצות נראזורי זו ליצנות)…

אם אינטר שוב פתחה פער של ארבע נקודות בצמרת, כיצד המילה "בלבד" קשורה למשפט? בנוסף, אטלנטה היא זו שמדורגת במקום התשיעי בטבלה ולא הכרטיס לגביע אופ"א כפי שכתבתם.

מעיתוני היום

שרוליק של הבוקר אינו נושא בשורה ובטח שלא מביא רוח רעננה. חבל שבפוסט יום א' לא הצליחו קופר (עזב כבר?) ואנשיו להצית את לב הקוראים. אפילו סיפור האלימות של אוהדי בית"ר בתחילת המשחק ואחריו (מאיר הרוש נפצע בראשו; השחתת המזנון בשערים 10,11) נעלם מעיני הכותבים. כתבתו של רונן דורפן על גמר המכללות הצפוי היום בלילה מרחיבה את אופקיו של הקורא הממוצע, שידיעותיו בספורט מסתיימות סמוך לקופות של בלומפילד.

מבט ראשון על שער מוספי ידיעות ומעריב מגלה כי שני העורכים החליטו ללכת על נושא מרכזי שונה. בנחותון הכדורגל מקדישים את השער לפאביו ג'וניור וחבריו תחת הכותרת "אלופי התחתית". מנגד, במעריב הבינו מהר מאד שדווקא להפתעה השנייה של ליל אמש, זו מהכדורסל, יש את מלוא הנפח להיקרא "סיפור של ממש". פתאום המקום הראשון לא בידי הצהובים של שרף, פתאום מכבי מפסידה לקבוצה ישראלית שלוש פעמים בעונה, פתאום ארבעה ימים לפני המשחק המכריע מול ברצלונה היא מפסידה בבית. יחד עם זאת, יתכן כי יואב גולן טעה אמש כשהקצה רק חמש מאות מילים לאברהם טבק כדי שיספר על אחד הביזיונות הגדולים שנמנעו מהכדורגל הישראלי אתמול- פקידים בהתאחדות לכדורגל מנעו מיו"ר ההתאחדות לשעבר, איצ'ה מנחם, לקבל כרטיס למשחק אמש בבלומפילד. לבסוף, היו"ר הנוכחי התערב ואיצ'ה מצא את מקומו ביציע, אך דווקא כתבות כאלו יכולות להאיר פנס על תרבות הספורט הקלוקלת כאן.

כרגיל, מי שיצליח הבוקר לשים את ידו על מוסף הספורט של "הארץ" לא יתאכזב. המלצת היום שלי היא העמוד האחורי של המוסף, שם מצליח עוזי דן לספר את סיפור עליתה לגדולה של ראסינג סנטאנדר הספרדית, שרק לפני שלוש שנים הייתה הקבוצה הספרדית האהודה ביותר בישראל. סיפור מרתק.