עומדים בשער

ביקורת על תקשורת הספורט

דיבורים לחוד ומעשים לחוד

with 21 comments

בצילם של הרבה מאד מבקרים בעלי אינטרסים וכאלה שאכפת להם, אני ממשיך לכתוב מדי יום ביומו את דעתי על תחלואיה (שלא תגידו שלא למדתי מאתמול…) של תקשורת הספורט המקומית. לא היה פשוט להיכנס למידת הנעליים המפלצתית של ייגר שעם הרבה שנינות, קסם וידע פנימי דאג להזניק את ברנז'ת הספורט ממקומה עם עשרות טוקבקים מדי יום ביומו.

בזהירות רבה ניסיתי להלך בין הטיפות. הרצון לחבר בין כתיבתו של ייגר (בכל זאת, אני מוגדר כיורשו לטוב ולרע…), להבעת  דעתי בריש גלי וליישום העצות שמגיעות לתיבת המייל מדי יום, היה בעוכריי. הגעתי במטרה ללמוד ולבקר בו זמנית. העיצוב שונה לבקשת הקוראים, נפתחה פלטפורמה עצמאית בה ניתן יהיה לפוצץ את מי שצריך בלי להתקמצן במילים. גם ההתעסקות המיותרת שלי בשגיאות הכתיב של האתרים השונים כבר מזמן נעלמה לה מנופו של הבלוג שמדי יום מנסה ללמוד מכאלה שאכפת להם.

אבל, וזה האבל הגדול, מסתבר שלאיש באמת לא אכפת. אם למישהו היה מעניין ואכפת מאיכות התקשורת בארץ הוא היה מנסה להיות ממשיך דרכו של ייגר, אך בואו ואגלה לכם סקופ קטן – לנוכח ההשקעה הדרושה (לפחות 3 שעות ביום נטולות תשלום,  בהנחה שהחומרים נשלחים לך במייל על ידי קוראיו "הנאמנים" של הבלוג) לא היו קופצים רבים על המציאה המפוקפקת. אין לי בעיה עם ביקורת על תוכנו של הבלוג והערות מקצועיות (בכל זאת יש לי רק זוג עיניים ואי אפשר באמת לראות את הכל…), אך ההתעסקות המיותרת בשגיאות הכתיב מראה באמת מהי חשיבות הבלוג עבור קוראיו שמתסכלים בקנקן ולא במה שיש בו.

תקשורת הספורט חולה וזהו לא סוד, אך איש אינו עושה מאמץ להוציא קצת כביסה מלוכלכת ממקום עבודתו במטרה לשפר. אז, או שקוראי הבלוג מפחדים על מקום עבודתם, או שהכל בסדר ואין מידע חיוני שאפשר לדלות מבפנים (עד שהגיע כזה בבלוג של אתמול, איש לא התייחס וחבל…) ואין טעם לכתוב את הבלוג שכן אנו חיים בגן עדן תקשורתי נטול טעויות, אינטרסים ולכלוכים.

לצערי, קוראי הבלוג לעיתים מאבדים פרופורציה בנוגע לבלוג שעם כל הכבוד לחשיבותו (ולא משנה מי כותב אותו), יש חיים של בנאדם אחריו. במידה ולא העלת פוסט סימן שאתה חלש, העלת פוסט ב-12:00 קמת מאוחר ואתה חובבן. ככה זה שהיד קצרה מתמיד על המקלדת. הידע שלי בתקשורת, ספרי ספורט שקראתי בחיי והמערכות העיתונאיות בהם עבדתי הפכו להיות בראש מעייניו של ציבור הקוראים שכנראה ומחכה לקורות חיי כדי לנתח את כתיבתי. חשוב לי לציין שאלו ממש לא מילות סיכום, הפוסט ימשיך לתפקד עם נכונות להשתפר. אנצל שוב את הבמה לאחל בהצלחה למורו ופוליצר במלחמה המקודשת. היום לא תעלה ביקורת תקשורת עקב שליחות במסגרת מקום עבודתי. יום נפלא.

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .  

מודעות פרסומת

Written by תמיס

אפריל 23, 2008 בשעה 2:49 am

פורסם בUncategorized

21 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. תמיס המשך בדרכך. אם יש במה להשתפר – תשתבח עם הזמן. אם ישנן ביקורות עינייניות – תתיחס אליהן בכובד ראש.
    תשתדל להתעלם מאנשים ששואבים את כוחם מהקטנת האחר. שמחפשים תמיד מה מקולקל (אבל חוזרים כל יום).
    אל תשכח שלכל מגיב יש אג'נדה משלו. חלקם עובדים בשליחות של גורם כזה או אחר, חלקם פשוט טיפוסים משועממים, אחרים מתוסכלים מחייהם ומוציאים את האגרסיות שלהם במקום בו אי אפשר "להחזיר" להם.
    עם זאת ישנם אחרים שמעריכים את ההשקעה שלך ומודים לך.
    תודה.

    alficon

    אפריל 23, 2008 at 3:16 am

  2. על זה נאמר – Passive Aggressive . אי אפשר לבוא בטענות כלפי הקוראים שלך. זה נגד רוח כתיבה של בלוג. אי אפשר להאשים בחוסר הדלפות לפני שמייצרים אמינות שמביאה אותם. נכנסת לנעליים גדולות, אבל תאמין לי שיש הרבה כמונו שמאוד רצו שתצליח. כל מיני אסייגיות – החרפה והזבל של עולם העיתונות בארץ – לא מאוד נהנו מקיומו של ייגר. עכשיו הן רגועות.
    אז בוא מתעלם לרגע משגיאות הכתיב (למרות שקשה, באמת), אני חושב שאתה םשוט לא מצליח להיות אוטוריטה. אין לך אג'נדה שמייצרת חיבור בין היום אתמול למחר, אין לך משהו משלך. אז אתה מנסה לקחת פורמט שהצליח ולמחזר אותו – רק שזה לא עובד. לבוא בתלונות לקוראים שלך ולהודיע להם שהיום אין פוסט כי… וכמה קשה לכתוב כי… לא יכול להיות יותר לא לעניין מזה.
    נדמה לי שדווקא הפוסט הזה, למרות שהוא בא ממקום טוב, מוכיח שהסיפור לא תפור לחליפה שלך. וזה בסדר. לא קרה אסון. ניסית, לא הלך, מעבירים שרביט. אם תמשיך לאחוז בשרביט שלך, הבלוג הזה יהפוך להיות חסר חשיבות. בעצם, נדמה לי שהוא כבר הפך כזה (למרות שיש לנו הרגלי קריאה ואנחנו עדיין באים מדי פעם).

    ג'נגו מקרליבך פינת מוזס

    אפריל 23, 2008 at 4:32 am

  3. אל תיפול רוחך: בלוג עם שגיאות כתיב שמתיימר לסקר את תחלואי תקשורת הספורט בישראל זה הרי כה הולם ומתאים. יש פה אמירה, אני אומר!

    אליקים העצבני

    אפריל 23, 2008 at 7:42 am

  4. שננשק לך את הרגליים בגלל ש"הסכמת" להחליף את ייגר?

    ממש לא. אם אתה מחליף אותו, אז תעשה גם עבודה טובה. מה לעשות שאף אחד לא אוהב לקרוא כתבות של עילגים. בסך הכל עד היום לא היה אף פוסט ממש מעניין ומרתק שאפשר להגיד עליו וואו. הכל היה פרווה.

    וההתגוננות שלך היום מיותרת מאוד. מראה שאתה כבר מתחיל להתייאש. קח יוזמה ויאללה לך הביתה מוטי. שלום ותודה.

    מה רצית שיהיה?

    אפריל 23, 2008 at 8:44 am

  5. תדע לקבל ביקורת בונה ואל תתייחס למפריעים למיניהם.
    לקחת על עצמך עבודה כפויית טובה ברובה קשה וסיזיפית אבל אף אחד לא הכריח אותך. תראה את ייגר- קרע את התחת חצי שנה חטף פה קללות ואיומים אבל כשהוא הוריד את הבלוג כל הארץ רעדה והעיתונות לא הפסיקה לדוש בזה. כי זה היה כוחו של הבלוג.
    מותר לך להעמיד דברים במקומם עבור הקוראים אבל זה חייב להתבצע יחד עם בלוג איכותי ונשכני.
    בהצלחה

    ארתור הלוחם

    אפריל 23, 2008 at 9:48 am

  6. נו, אז יאללה, לך הביתה! לא צריך את הבלוג הזה בכלל!!!!!

    יוסי

    אפריל 23, 2008 at 10:01 am

  7. תמיס, אל תתייאש. הבלוג הוא חשוב וגם אם הוא עדיין לא ברמה של ייגר, יש לו מקום. תמשיך לכתוב והשיפור, ההדלפות והעניין יבואו מעצמם. אתה גם אמור ליהנות מזה, אז אל תקח את כל הביקורות קשה.

    הכל לטובה

    אפריל 23, 2008 at 10:32 am

  8. Do not give up. I do read your blog daily.

    I do agree that it needs much more improvement and more inside sources. Media and sport a corrupted worlds that are tangled with crime, pride and money. If people care they should provide some more stories, it is simple as that.

    Few of the negative comments are correct but most of them are done by the order of someone (3, 2, X, 0).

    May the force be with you.

    ashz

    אפריל 23, 2008 at 10:40 am

  9. אתה פשוט לא יודע כמה מתעניינים בבלוג שלך וכמה נכנסים כל שעתיים לראות מה חדש….
    ככה אני לפחות… יישר כח!

    shem badui

    אפריל 23, 2008 at 11:34 am

  10. פשוט מדהים לראות את האופי של הישראלי המכוער, כאילו תמיס חייב פה למישהו.
    לא טוב לכם תלכו, זה בלוג- לא העיתון של המדינה ולא "מספר אחד בספורט".

    קוטרים, הביתה!

    יונתן

    אפריל 23, 2008 at 12:04 pm

  11. אתה מאוד לא טוב בזה. למה שבכדי לשפר את עיתונות הספורט לא תהפוך לעיתונאי ותעשה עבודה מעולה?

    ברקו

    אפריל 23, 2008 at 12:05 pm

  12. שלום לך תמיס

    בתור קורא ותיק שאינו מהווה חלק מעיתונות הספורט הישראלית, כל שאוכל לומר הוא יישר כוח.
    אכן יש לך שגיאות כתיב, והן אכן הופכות לנקודה שולית, אך עם זאת נקודה שתוקפים אותך בעטייה. זו היא עובדה.

    כן, מטריד אותי עצם קיומן של שגיאות הכתיב, אך יותר מטריד אותי השימוש שעושים בהן על מנת לתקוף אותך.
    יותר מכך, מטרידה אותי הפגיעה לכאורה בסמכותך לבקר לאורן (שהרי לכאורה אינך אמור לבקר שגיאות כתיב ועריכה של אחרים אם אתה עצמך חוטא בהן).

    אך יותר מכל, מטרידה אותי העובדה שקל מאוד להיפטר מרובן ולגרום מצב שהתגובות תהיינה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. ולכן ברצוני להציע שתי טכניקות לעשות זאת:

    טכניקה מספר אחת היא לכתוב מראש בוורד ולהעתיק את המוצר המוגמר הנה. אישית, אינני אוהד נלהב של בודק האיות של הוורד, אך ברור לי שהוא ינפה לא מעט שגיאות הקלדה וחלק לא-מבוטל משגיאות האיות.

    טכניקה מספר שתיים היא לשלוח דואל למספר קוראים שיתנדבו לכך לפני פרסום הפוסט. בהנחה שיהיו למשל 10 קוראים שכאלו, מספיק אחד שיגיב (לא לתוכן אלא לאופן) תוך עשר דקות והפוסט יעלה עם הרבה פחות שגיאות אם בכלל בשיהוי מינימלי.

    אישית אשמח להיות אחד אותם קוראים.

    בברכת יישר כוח

    מר נין

    נ.ב.
    פוסט זה נבדק בוורד לפני שליחתו על משקל "נאה דורש ונאה מקיים".

    מר נין הסקרן

    אפריל 23, 2008 at 1:30 pm

  13. אין לי אלא להצטרף לכל התומכים, ולבוז לכל קטני הקומה שמוסיפים לקטר (שיזכירו לי מתי הם התנדבו לנהל את הבלוג, או מינימום לתרום איזה פוסט אורח).

    נעליו של ייגר אכן גדולות, אבל:
    1. ייגר הוא זה שבחר בתמיס, ויש להניח שלא בחר בסתם חובבן.
    2. נעליו של ייגר אינן מחייבות איש, כשם שייגר לא נכנס לנעליהם של רוסק בשעתו. תמיס רשאי להוביל את הבלוג הזה לכיוונים שלו, ולהפיח בו את רוחו.

    תמיס נטל על עצמו את אחת העבודות היותר כפויות טובה בזירת האינטרנט הישראלית – עבודה יומיומית, שוחקת, קשה, מפרכת, כרוכה בהוצאות אבל לא בהכנסות, ומבטיחה לבעליה נהר איתן של גידופים ואיומים בתביעות, לצד זרזיף דקיק של מחמאות (וגם זה במקרים נדירים).

    הואל נא להמשיך, תמיס, ואל תקדיש תשומת לב יתרה לכל הזערורים שמייחלים להסתלקותך. כל פוסט נוסף פשוט מוציא אותם משארית דעתם.

    רון מצא מטמון

    אפריל 23, 2008 at 2:01 pm

  14. מצטער, לא במקום הקיטורים האלה. יש לך הרבה כוח ביד בתור מפעיל בלוג תקשורת הספורט היחיד (עד ששני הליצנים מישראבלוג יראו שהם שווים משהו) ועם הכוח הזה באה גם אחריות, והאחריות הבסיסית היא לשלוט בכלי שפה בסיסיים. נכון שזה בלוג פרטי ואתה לא חייב כלום וכו', אבל בכל זאת בחרת להמשיך את ייגר ולא לפתוח בלוג עצמאי, אז קח אחריות. אם לא מתאים אתה תמיד יכול לרדת לחצי משרה ולכתוב פוסט רק פעם ביומיים – שלושה.

    צ'אק נוריס

    אפריל 23, 2008 at 4:11 pm

  15. העולם לא מתחלק לשחור ולבן. זה לא – כל הכותבים ביקורת על תמיס הם הרעים והשאר הטובים. זה לא שלכל מי שכותב ביקורת על תמיס יש אינטרסים. כלומר אולי כן. האינטרס שלי למשל הוא לקרוא משהו רציף בכל בוקר יחד עם הקפה והמוזלי שלי (כשאני קמה בשעון ניו יורק הפוסט כבר באוויר). רוצה לומר – יש ביקורת נכונה בתגובות. והיא לא בהכרח נובעת מהעובדה שדרקונים שלחו את המבקרים לירוק אש בתגובות לפוסט.
    תמיס: מהפוסט שלך עולה ניחוח של מרמור. ואני לא מבינה למה. אתה ידעת לאן אתה נכנס. אתה שלחת לייגר אי מייל. אתה הצעת את עצמך. כמי שציטט את ייגר לפני מספר פוסטים, אני מניחה שאתה גם יודע מה עבר עליו מבחינת התגובות. ועדיין בכתיבתך נשמע כאילו אתה כועס עלינו שאנחנו מצפים ממך לכתוב כל יום ובשעה אחת עשרה. מאחר ואיש לא הכריח אותך לקחת את הבלוג, אלא רק אתה, אתה מוזמן בהחלט לכעוס על עצמך. אל תפיל את זה עלינו. גם העובדה ששינית פונט או תצורה של מסך – לא תזכה אותך בפרס. אתה שוכח משהו מאוד חשוב. הבלוג לא היה קיים אם לא היו הקוראים עבורם שינית דברים אילו. אף אחד לא היה תובע את תפוז (או מאיים בתביעה) אם לא היו אנשים שקוראים את אותו. אז להתגאות ולהגיד – עשיתי בשבילכם? זה חלק מהעניין שלקחת על עצמך בבחירה – לעשות בשבילנו וביחד לעשות עבור תקשורת הספורט.
    דבר נוסף הוא העובדה שאתה מתנתק מהקוראים. הפעמים היחידות שאתה מגיב הן כשמישהו מעיר לך משהו על שגיאות הכתיב. מעבר לזה – לא ראיתי תגובות. ואני לא מבינה את זה. אתה נותן הרגשה כאילו אתה מורם מעם. אפילו וולווט מגיבה כמעט לכל אחד. שלא לדבר על ייגר. כן יש כאלו שאין צורך להגיב. אבל ראבק – מה? אתה יותר טוב מאיתנו? אני מניחה שלא לכך אתה מתכוון (או אולי כן?) אבל כך זה מרגיש. ושוב כפי שאמרתי קודם – אנחנו זה המהות של הבלוג שלך. לולא אנחנו – אין בלוג (צריך שניים לטנגו), אז אנא התחל לכבד אותנו ואז אנחנו נעשה את אותו הדבר.
    יום נעים.

    Bugsy Boxer

    אפריל 23, 2008 at 4:24 pm

  16. ashz

    אפריל 23, 2008 at 9:00 pm

  17. חפיף. תעשה רק מה שטוב לך. עושה רושם שהבלוג החדש הוא מטעם, לפחות עד שיוכח אחרת.

    דואב/ת

    אפריל 23, 2008 at 10:56 pm

  18. תמיס,מנסים להוציא לך את הרוח מהמפרשים אבל אתה שט על מנוע אז זה לא יעזור להם (יצא לי משפט סטייל גילי לנדאו אבל המסר עבר אני מקווה).
    בקיצור,אל תתבאס -תמשיך.
    וינסנט וגה.

    וינסט וגה

    אפריל 23, 2008 at 11:28 pm

  19. אני אמנם חדש בתחום ביקורת הספורט (לא הספקתי להכיר את ייגר) אבל אני אישית מאוד אוהב לקרוא את הבלוג שלך מדי יום. ההשקעה שלך בעניין מעלה בי התפעמות והתפעלות בכל פוסט שאני קורא.

    רמת הכתיבה שלך מצויינת. שגיאות הכתיב שלך שכולם כאן אוהבים לנגח הם ממש לא מדגדגות את השגיאות המביכות שמצאת באתרים הגדולים (שם גם אמור להיות עורכים שמונעים זאת). מה גם שהרבה מתוך מה שמצאת היו גם טעויות ולא רק שגיאות. אני הייתי שמח למצוא עוד טעויות כאלו. זה מאוד מעניין אותי אישית.

    לדעתי, אסור לך בכלל להתייחס כאן לאף מגיב באופן גלוי. דבר זה מעיד על קטנות. ראית פעם כתב בYnet או באתר רציני אחר שעונה לטוקבקיסטים? בחיים לא. אם עופר שלח היה צריך לענות לכל המגיבים שלו בטורים ב nrg הוא היה צריך להקדיש את כל זמנו לזה, וגם אז לא היה מספיק.

    קח בחשבון שמתוך אלפי קוראים ביום (ואני בטוח שיש כאלה) רק איזה אחוז קטן ובודד שמונה משהו כמו 15 תגובות בממוצע, טורח ומגיב. תוריד משהו כמו 5-6 טוקבקים שמגיעים ממקורות אינטרסנטיים וקיבלת איזה 10 מגיבים משועממים שמעלים כל מיני בקשות ומענות. אל תשכח את 99 האחוזים שקוראים כאן מדי יום. זה שהם לא מגיבים פעילים, לא אומר שהם לא מרוצים או שהם מסכימים עם המגיבים.

    המשך בדרכיך כפי שאתה מאמין בה. אתה עושה זאת הרי בהתנדבות ואיך חייב דין וחשבון לאף אחד. מאוד חרה לי הפוסט האחרון שבו ממש ראו איך אותם מגיבים בודדים הצליחו לערער לך את כל הביטחון. לקרוא ציטוט כמו : "גם ההתעסקות המיותרת שלי בשגיאות הכתיב של האתרים השונים כבר מזמן נעלמה לה מנופו של הבלוג שמדי יום מנסה ללמוד מכאלה שאכפת להם" ממש העציב אותי ואני בטוח שאלה שגרמו לזה שתוציא משפט כזה חובקים את ידיהם משמחה עכשיו.

    אני יודע שכאן, אווירת הקונספירציה משפיעה על קריאת כל תגובה (ההוא כתב על ההוא כי ככה וככה וכו'…). לי אין שום אינטרסים מאחוריי והלוואי שהיה דרך להוכיח זאת. האינטרס היחיד שלי הוא זכות חופש הדיבור והכתיבה, במיוחד לאור העובדה שזהו בלוג ולא עיתון. ואם גם לכאן לא יהיה לך את החופש המוחלט לכתוב כאוות נפשך, אז איפה כן???

    האמן בעצמך בלבד. אתה נראה לי מספיק אינטליגנט בשביל לעשות זאת.

    אני אישית אמשיך לקרוא כאן.

    ואגב, השניים החדשים בישראבלוג לא מתקרבים לרמה של הבלוג הזה בכלל, ולא מצדיקים לינק ישיר ממך אליהם. (שוב פעם, מעיד על קטנות וחוסר ביטחון עצמי)

    חג שמח.

  20. משתמש אנונימי יקר: מאחר ואתה לא מכיר את ייגר, אינך יודע במה מדובר. האם תמיס הוא עיתונאי הכותב בעיתון? לא. האם תמיס הוא כתב של אתר אינטרנט? לא. (כלומר אולי אבל אין זה מעינינו). הוא כותב בבלוג. בלוג שקיבל בירושה. העובדה שאתה חושב שאם הוא יגיב זה יצביע על קטנות מראה שבאמת אינך מבין מהי מהות הבלוג הזה, מה הוא עשה ומה הוא אמור לעשות בעתיד. עשה קצת שעורי בית, קרא בזמנך הפנוי את הפוסטים הישנים והחכם מעט לפני שאתה זורק הערות כגון "אסור לך בכלל להתייחס כאן לאף מגיב באופן גלוי. דבר זה מעיד על קטנות". אתה תתפלא לראות שגם כתבים של עיתון, וגם עורכים הגיבו בפוסטים של ייגר. אתה תופתע לגלות שגם ייגר הגיב והרבה וזה רק יצר דיאלוג מעניין ופורה (ברוב המקרים. תמיד יש את אילו שהם מטעם כמו שאוהבים לומר). אני בזמנו כתבתי ביקורת רדיו שבועית בבלוג וגם אני הגבתי למגיבים לי, למדתי הרבה ושיניתי הרבה בכתיבה, בחשיבה ובביקורת בהתבסס על דו השיח שלי עם האנשים. בשבוע הראשון שעשיתי את הבקורת לא פגעתי בשיט. אני חושבת שהשתפרתי עם הזמן.
    אז נכון שמדובר בבלוג. אבל אם כבר הצליחו להקים משהו, שעושה משהו, אבל באמת עושה ולא סתם צועק כמו העיתונים, שווה לנסות ולהמשיך אותו.
    ואגב, לגבי מה שאמרת – 10 מגיבים משועממים, זה כבר ממש מוכיח שאין לך מושג על מה אתה מדבר. בתקופת ייגר היו זמנים של 30, 40 , 50 ועוד תגובות. אנשים קבועים שאינם משועממים כהגדרתך, אלא יותר לכיוון האיכפתיים. אנשים שהתעסקו או עוסקים או פשוט אוהבים את הספורט וממש, אבל ממש מתרגזים מתעצבנים וקוצפים על מה שקורה בתקשורת הספורט (ואני מניחה גם בתקשורת בכלל אבל זה לא רלוונטי לעיניינו). הם נעלמו לי ואותי באופן אישי זה מצער. ולא. אני לא חושבת שהם היו אנשים משועממים.

    Bugsy Boxer

    אפריל 24, 2008 at 5:13 am

  21. תמיס כבר 13:30 ואין כלום, בחייך זה לא רציני. פעם אתה מעלה, פעם לא מעלה, או שמבקש מהקוראים שיכתבו דחוף פוסט כי פתאום צץ לך משהו ואין לך זמן. חוץ מזה הכתיבה שלך שטחית ומלאת שגיאות, אתה לא מבין את הענף, אתה לא עקבי. עשה טובה לעצמך וסגור את העסק, תן למישהו מוכשר ממך את ההגה. כל יום נוסף שעובר רק מעצים את הבזיון שאתה גורם לשם "תמיס". אולי תתמוסס לך בשקט בלי שנרגיש. בכל אופן אני עובר לבלוג החדש של הפוליצרים.

    רמזור

    אפריל 24, 2008 at 12:38 pm


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: