עומדים בשער

ביקורת על תקשורת הספורט

Archive for מאי 2008

שידורי המהפכה

with 38 comments

ההפיכה הספורטיבית שהתחוללה אמש בכדורסל הישראלי תפסה את רוב כלי התקשורת האלקטרונית ואת שני ערוצי הטלוויזיה ששידרו מההיכל לא מוכנים. למרות שרוב אנשי המקצוע דיברו על הפיכה עוד לפני תחילת המשחק, נדמה כי כשזו הגיעה ובעיקר בזכות האופן שבו היא הגיחה לעולם, היא תפסה את שתי המדיות הדינמיות ביותר בתקשורת, הטלוויזיה והאינטרנט לא מוכנות. הרבה בלבול התפזר בין ערוץ 10 ששידר את המשחק, עריץ הספורט שניסה לסכמו ושלל אתרי הספורט ברשת שקיבלו את הידיעה על הניצחון והתנהלו כעם תפוח אדמה לוהט. כפי הנראה לא ממש הייתה דרך פעולה ידועה מראש לסיטואציה הזו וחבל… משום שזה הורגש מהבאזר שסיים את המשחק.

ארבל את גריפין מציגים: בלבול, שעמום וחוסר בקיאות

בקרוב כפי שציינתי אתמול אכתוב כאן פוסט הנוגע לכל שדרי הספורט המככבים על מסכנו, מהותיק ביותר ועד לצעיר הדור. חבל שאמש יורם ארבל שוב הציג שידור שלא רק שמבייש את עברו, אלא צריך לקרבו להחלטה שאולי עדיף לתלות את המקרופון. אדישות הינה המחלה הקשה ביותר בה יכול לחלות שדר ספורט, השנייה בחומרתה הינה שהצופה ידע בדיוק מה תהייה תגובתך לכל מהלך ומהלך. אמש בדקות ששחקני חולון הביטו בעיניים של האלופה הניצחית לקראת סיום המשחק ארבל לא הצליח לשחרר מעצמו מספיק רגש שיספר את האירוע. כשהסל של דיקסון נכנס הוא הכריז בקול כמעט עייף על האלופה החדשה ומיד אחרי זה שיחרר "הללויה" לאוויר כמי שנאחז בסמל הנעורים שלו.

לצידו של ארבל, המשיך עפר שלח עונת פרשנות מצוינת נוספת, אם כי אישית היה נראה לי שאתמול פרשן הכדורסל הבכיר של ערוץ 10 הגיע למשחק עם מספר נקודות מפתח עליהם שב וחזר במהלך השידור, לעיתים ללא כל קשר למה שבאמת התרחש על הפרקט. ההישענות של שלח על אותן נקודות מובאות מהבית בסופו של דבר הגבילו אותו לשוב אליהן כל פעם מחדש ולא לפרשן את המשחק כפי שהוא עושה הכי טוב בארץ, לפי ראות עיניו ובלייב עם ניתוחים מדויקים של המהלכים רגע לאחר ביצועם ולעיתים (שהמזל עימו) עוד בטרם שהם בוצעו על הפרקט.

כל הבעיות הקלות בשידור של הצמד ארבל את שלח (שילוב מצוין בסך הכל כצמד) התגדמו אתמול שוב לאור הופעת האיימה של שדרנית הקווים בקי גריפין. גריפין, שהצליחה העונה לחרב לא מעט שידורי יורוליג בערוץ, הגיעה גם לרגע השיא של העונה המקומית כשהיא לא מוכנה. ניכר היה שגריפין אשר נושלה מעמדת שדרנית הקווים של ספסל מכבי (ככל הנראה בגלל מריבה בינה לבין אנשי הצהובים אליה נגיע בהמשך…) לא הצליחה אף היא להביא את הצבע לרגע ההיסטורי של חולון וכל זאת משום שלא הייתה מחוברת לספסל של דורסמן. ראיונות הסיכום שלה עם שני המאמנים היו במקרה הטוב שיעור מאלף לכתבים צעירים באיך לא לראיין בטלוויזיה. אם גריפין מגיעה למיקי דורסמן רגע לאחר שהבן אדם עשה היסטוריה וישר טוענת בפניו כי הפועל חולון היא סינדרלה (למרות שקבוצתו סיימה במקום הראשון בליגה ללא חסדי אחרים ודורסמן הצהיר על רצונו לזכות באליפות לפני כל מצלמה דולקת בשבועות האחרונים) כנראה שמגיע לה לספוג תשובה אפילו יותר חריפה כמו זו של האלוף החדש: "מעולם לא אמרנו שאנחנו אנדרדוג יקירתי, מעולם לא היינו", בכדי להעמידה במקום. ראיון הסיכום שלה עם צביקה שרף נטף מריח של תועבה בין השניים, אינני יודע איזה חתול שחור עבר בין מכבי ת"א לגריפין אך מזלזולו של שרף בכתבת ובתוקפנות של גריפין לעברו לקראת סיום הראיון הקצר דומני שאם ערוץ 10 רוצה להמשיך לשדר את מכבי בעונה הבאה (יש הסכם) הוא יהיה חייב להחליף את גריפין במישהו אחר בעמדת שדר הקווים, הרי כבר בפיינל פור הזה ראינו כאמור שבמכבי החליטו עבור הערוץ שגריפין לא תעמוד לצד הספסל שלהם.

שכונה בשידור חי בעריץ

אלו שניסו להציל את הערב מבחינה שידורית היו החבר'ה מעריץ הספורט. אמנם פתיחת שידור מהדורת חדשות הספורט נדחתה בכעשרים דקות בעקבות העובדה שאסור לעריץ לשדר מההיכל כל עוד יש שידור בערוץ 10.כשהחלה שידורה של מהדורת חדשות הספורט הבינו הצופים מהר מאד שהיא תנוהל כמיטב המסורת ברגעים היסטוריים – מתוך אנדרמלוסיה מוחלת. טקטיקת קטיעת הפרשנויות של כוכבי העריץ פעם אחר פעם בכדי לשוב למנה העיקרית של המהדורה – התמונות מההיכל הייתה מבורכת ולמרות השידור המבולאגן הצליחו בעריץ להעביר לצופי התוכנית משדר יחסית מאוזן בו ניתנה גם פרשנות סבירה למה שהתחולל במהלך המשחק בהיכל, התמקדות בהמשך הדרך של הפועל חולון ומכבי ת"א ומינון נכון של פריצות לחדר ההלבשה של האלופה הטרייה.

דווקא כשהשידור הופקד בידיהם של חברי פאנל יציע העיתונות, התוכנית שהייתה אמורה להיות הדובדבן בשידורי העריץ אתמול חלה התדרדרות קלה בשידור. התוכנית עצמה התנהלה מתוך פאניקה, כאשר המנחה ניב רסקין לא ממש יודע את הליין אפ ונראה מבוהל כל פעם מחדש מהאורחים שנכנסו לאולפן. ראבק רבותיי,בשביל מה המציאו את הנא – בה (האוזנייה באוזן) אם לא בכדי שהמפיק יתקשר עם הטאלנט בשידור מסורבל כמו זה שהיה אמש? בעיות השידור החי הגיעו לשיא כאשר במהלך המדורה קיבלנו פעמיים את הסאונד של חדר הקונטרול ויכלנו להאזין לבחורה שמבקשת את מספר הטלפון של מישהו בכדי לעלותו לשידור. לרגע חשבתי שאני בערוץ 1…

היו ליציע העיתונות גם לא מעט נקודות זכות, הפנייה בשידור חי למכון הססמוגרפי בכדי לבדוק האם הורגשה רעידת אדמה הערב, היה לא פחות מגאוני. הבאת חומוס לאורח מיקי דורסמן בכדי שהאחרון ינגב אותו מצלחת האליפות כפי שהבטיח בשידור עשתה את שלה ונתנה גוון מחוייך לראיון עם האלוף. לצד בדיחות הדעת לתוכנית של אמש היה גם הישג עיתונאי, פתיחתה הרשמית של מלחמת העולם בהנהלת מכבי ת"א הקיץ. קופמאן, מליניאק ורסקין הצליחו לספק את הסחורה העיתונאית מהראיון עם השולף הכי מהיר מבין חברי ההנהלה של מכבי ת"א ולהוציא ממנו מספר הצהרות בשידור חי שעוד עלולות לרדוף אותו במאבק הפנימי במשרדי המועדון שלו בחודשים הקרובים.

האם חגיגות האליפות ישודרו בלייב?

לאחר יציע העיתונות שבו מירי נבו ואלי אילדיס לשידור במטרה לעקוב אחר חגיגות האליפות מחולון. ניידת שידור נשלחה לפארק פרס ונראה היה ששלל כתבי העריץ מוכנים ללילה ארוך של שידורים. לבסוף החגיגות הרשמיות הועברו לתאריך עתידי לא ידוע (ככל הנראה מוצאי שבת). השאלה שנותרה היא האם הם ישודרו עכשיו בערוץ הלייב או ישארו בספורט 5+ אליו מחוברים הרבה יותר אנשים? אם למנהלי העריץ נותר עוד טיפת יושר מול לקוחותיהם, הם יעשו טוב אילו ישדרו את החגיגות הללו בערוץ שהיה מיועד לשדר אותן במקור ולא יקפיצו את החגיגה שני עריצים למעלה בממיר. ואולי, מצד שני, בשביל אירועים כאלו הקימו את הלייב…

עריץ co.il

מילה אחרונה על העריץ – חייבים לתת מילה טובה על אתר האינטרנט שלו. באופן קבוע מביא את השידורים החיים באתר ועושה מצווה עם כל אלו שנבצר מהם לשבת על כורסא בסלון עם כוס בירה, למרות כל מיני תקלות ברור שיש אסטרטגיה באגף האון ליין והם בדרך הנכונה. אגב הכותרת "פעם בדורסמן" היתה לא פחות ממבריקה.

אתר הריכולים והמסיבות מציג: כיצד להרוס חגיגה שטרם החלה

לא פחות מחמישה אנשים שונים פנו אליי במהלך הלילה דרך המייל בבקשה להתייחס לנושא הבא, לא שהייתי זקוק אליהם, אני רק מציין זאת משום שכנראה טור הפרשנות השפל של אלעד בן טוב שפורסם בוואן בשנייה בה נשמעה שריקת הסיום לעונת הכדורסל צרם לרבים. בעזרת טור שנכתב מראש הצליח בן טוב לנגן על הרבה מאד עצבים של אנשים כשטען כי האלופה החדשה אינה ראויה בגלל שלל סיבות ילדותיות ביותר (אולם הפחים, בעיית הספונסר וכו') שלא תטעו, אפילו אם ברוב דבריו בן טוב היה צודק,יש זמן ומקום לכל דבר. אני יודע שקשה לאופירה אסייג וחייליה לפרגן לקבוצה שהדיחה את מכבי מהכתר, אך אפשר היה להתאפק עם הטור הזה שמשול להשתנה על מצעד האליפות של דורסמן.

בתוך כך, עם שריקת הסיום הופיעה בוואן ידיעה ברמה שתיים עליה חתומה הייתה איך לא? גברת התוכן אופירה אסייג שבה היא מכריזה (אמנם ללא כל פרסום ראשון, סחטיין על ההתאפקות…) על ישיבת חירום שתיערך הבוקר בין בעלי המניות במכבי. הבעיה בידיעה איננה פרסומה אלא הניסיון של אופירה לקחת אותה למקומות הכי אפלים בעיתונות הספורט. הנה העובדות, למרות שהישיבה תוכננה מראש על ידי בעלי הקבוצה וכל כלי התקשורת ידעו ופרסמו ידיעות עליה, גברת התוכן ניסתה להציג אותה כמעין ישיבת חירום לאחר ההפסד, בנוסף הידיעה כולה מטובלת בעקיצות נמוכות לעברו של צביקה שרף, ונראה כאילו אופירה מנסה לפגוע במאמן במכוון כשהיא מזכירה כי ניקולה וויצ'יץ' היה זה שהחליט על התרגיל האחרון של מכבי ומציינת כי לעודד קטש – שהתארח אצלה בתוכנית הרדיו מספר שעות קודם לכן יש סיבה לצאת לחגוג עד הבוקר. תת רמה. אני רוצה להכריז כאן על תחרות, מי שימצא לי כתבה, אפילו אחת, אפילו של 4 וחצי מילים, של אופירה מנתחת ספורט באופן מקצועי מכל תקופה שהיא ומדברת על שיטות משחק, טקטיקות וכו' יזכה בפרס שווה במיוחד.

מעיתוני היום:

בפוסט של אתמול טענתי כי מדור הספורט של מעריב אמש היה כולו בגוון של סוף עידן במכבי ודן כולו ביום שלאחר ההפסד. אז כתבתי שאני מקווה בשביל יואב גולן כי מכבי אכן תפסיד משום שאם הצהובים של צביקה יניפו את הצלחת הוא יהיה בבעיה. מה אומר? הלך לגולן קלף, הבוקר הוא היה צריך להשוויץ בו קצת וזה בדיוק מה שהוא עשה. מדור הספורט של מעריב מוכיח גם הבוקר כי לצד זה של "ישראל היום" שלא יוצא לאור בימי שישי, מדובר במוצר הטוב ביותר כרגע על המדף. חבורת פרשני וכתבי הכדורסל של המדור סיפקה הבוקר את הסחורה כאשר יצחק ויסהוף וחגי סגל מתלבשים בצורה טובה על סיפור מכבי ת"א בעוד שאר הטאלנטים מתפנים לפאר את האלופה החדשה ולחבוט במכבי. שני בעלי הטורים הבכירים, עפר שלח ואביב לביא ניתחו את המשחק כשהאחרון לא היה מסוגל להסתיר את ליבו האדום (דבר לגיטימי אך לא בכתיבת טור על משחק) ולכן נותר טורו מלא בריח חריף של ביקורת לא ממש מקצועית על מכבי ("גם חגיגה של 40 שנה שנראו כמו 400" – אביב לביא). החיזוק של אייל לוי, אביעד פוהורילס וציפי שמילוביץ' אשר הגיחו אף הם לעיתון בטורים אישיים על המשחק היה מרענן.

זה היה מרענן בעיקר לאחר מבט באלטרנטיבה, בידיעות אחרונות היבשושי, שוב ניסו להתחרות מול נבחרת החלומות של מעריב, אך ההכרעה נפלה עוד לפני תחילת הקרב. אם אריה מליניאק שהוא פרשן כדורסל מעולה הוא הנשק הכי בכיר שלך במלחמה הזו בה מעורבים גם טורי דעה הגובלים ברגש, אתה בבעיה. הטור של מליניאק הוא בסופו של דבר סיפור המשחק כראות עיניו, אין בו שום ערך מוסף אמיתי שיחייה את הרגש. עידו אשד ורז שכניק ניסו לתדלק את לב הקורא ומצליח למצוא בו פעימות, לפעמים. התייחסות אמיתית ורחבה ליום שאחרי במכבי לא מצאתי במדור וכנראה שמחכים עם זה עד לשבוע הבא. כמקובל בנחותון, כתבי הכדורגל כן סיפקו את הסחורה עם הידיעה של גידי ליפקין שטוען כי ג'ובאני רוסו עומד להודיע על פרישה וההכנה הטובה למחזור הליגה האחרון.

שלושת טורי הדעה של אודי הירש, איתן בקרמן ואלעד ליפשיץ הם אלו שמחזיקים את מדור הספורט של "הארץ" הבוקר. אריה לבנת משלים אותם עם סקירה היסטורית שעוקבת אחר מה קרה לקבוצות של מכבי ת"א שאיבדו את האליפות לאורך השנים. ברמת הניוז, הארץ לא שונה מהמתחרים ורק כתבת הכדורגל שדנה בחוסר הספורטיביות שעלולה להיווצר במחזור הליגה הקרוב מצילה אותו מלהרדים את הקורא…ככה זה שיש מדור בבוקר שכזה ללא צבע מההיכל…שתי תמונות אינן מספיקות רבותיי.

שתי פנינים לסוף השבוע

סוף השבוע הגיע ולכולנו יש מעט יותר זמן פנוי מול המחשב והעיתון, לכן חשבתי לציין לטובה שתי כתבות טובות שנתקלתי בהן הבוקר.

1.הראשונה לקוחה היישר מאתר ערוץ הספורט, שם רון גורדון מתכונן ליורו הקרוב דרך סיפור אישי על חברת ילדות באחת הכתבות המרגשות שהיו ברשת לאחרונה .

2. הכתבה השנייה הינה זו של שאול אדר במוסף סופשבוע של מעריב אשר דנה ביחס של הכדורגל ההולנדי ליהודים בזמן השואה. המעניין בכתבה זו הינה שהיא בעצם התחקות אחר כתיבת הספר "אייאקס הולנד והמלחמה" של הסופר ההולנדי סיימון קופר אשר מרואיין בכתבה. דבר נוסף שמאד מעניין הינו כי למרות שבארץ הספר הוצא לאור על ידי מעריב, הכתבה הראשונה עליו הגיעה לפני כשבוע בכתבה קטנה במוסף הספרים של 24 שעות של ידיעות אחרונות. לכן ייתכן והכתבה הזו הינה סוג של ניסיון של מעריב להחזיר לידיעות על הפרסום הראשון.

הפוסט של מחר ועניין הגליץ' המדובר

מחר, אני לוקח לעצמי מעט חופש. מי שרוצה מוזמן לשלוח טור אורח שיתפרסם כאן. הגליץ המדובר יתפרסם כאן רק ביום ראשון לאחר שכל ההיבטים המשפטיים יטופלו. ושוב אני מזכיר אם למישהו יש דבר מה לכתוב בנוגע לשדרים בארץ הוא מוזמן לשלוח אליי טור לקראת פרויקט מיוחד שיעלה במהלך השבוע הבא לקראת תחילת שידורי היורו והאולימפיאדה.

סופ"ש נעים לכולם ולא לשכוח – אם שותים לא נוהגים!

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .

מודעות פרסומת

Written by תמיס

מאי 30, 2008 at 10:37 am

פורסם בספורט

מסע הליקוקים נמשך

with 20 comments

* ראשית אתנצל שוב על כך שהגליץ' המרעיש שברשותי עדיין לא פורסם, אני מעדיף לבדוק ב-100% שהנושא נכון ורק אז להעלותו לפוסט, עימכם הסליחה. בעניין נוסף, בימים האחרונים קיבלתי מספר מיילים הנוגעים לעניין אישי בחייה של אופירה אסייג. כפי שהשבתי למקורותיי אני מודע לסיפור, אך מתוך כבוד לצינעת הפרט ולאופירה כבת אדם, החלטתי שלא לכתוב את הידיעה בפוסט.

אחרי שאמש העלתי את נושא ה"בוזגלק" על סדר היום של הבלוג. החלטתי לקחת את בוזי ג'וניור כפרוייקט מיוחד ומדי יום אבצע מעקב על איזה ליקוק קיבל מאור ואיפה מאתר "הפירגונים והתחנפויות". אחרי "הבלעדיות" בפרסום הסתמי מאמש (2 מיליון דולר על מחצית מהכרטיס שבכלל לא שלו), הגיעו שני נדבכים נוספים במסע לליבו של האב. כהרגלם בקודש העלו אופירל'ה ודורון בן דור עוד "פרסום ראשון" בנוגע לחוזה החלומי של בוזגלו, אז לידיעתך אופירל'ה, לא שזה מצדיק, אך לשחקנים נוספים יש חוזים בסדר גודל כזה. אז על מה בדיוק המהומה? ואם זה לא מספיק, אז הסקר הבא שנפתח אמש באתר ה"בוזי תסלח לנו" שובר שיא חדש בהתנהלות המבישה שלו.

    

מאמן חדש לכפ"ס?

בתחילת השבוע כתבתי על חוסר ההצלחה של אלי אוחנה בהפועל כפ"ס ועל העובדה שבאתר הבית שלו ושל אופירל'ה הוא לא זוכה לביקורת. פרק נוסף בסאגת המאמן הכפר סבאי הגיע אתמול בצהריים ל-Ynet בכתבתו של עדי סרדס. העורך לא הבין את דבריו של טביב ובמקום לקשר את הכותרת לכך שהיו"ר הירוק ניסה לעודד את רוחם של השחקנים ("צריך להרים את הראש") הוא כנראה חשב שאוחנה בדרך הביתה והבוס הירוק התחיל לחלק הוראות טקטיות לשחקנים לקראת המחזור המכריע בשבת.

 

קצת דיוק, רבותיי

מברוק לקרית אתא על העלייה לליגת העל בכדורסל. ב-Ynet סיקרו את אירועי השניות האחרונות, אך נראה שהם ראו משחק אחר לגמרי. זה היה רחוק משניה לסיום ובכלל לא הייתה הוצאת חוץ כושלת. 6.9 שניות לסיום כשנתניה עמדה על הקו, החטאה, מלחמה על הריבאונד, ריבאונד של נתניה, השחקן של נתניה זורק את הכדור על שחקן של קרית אתא אבל הקרית אתאי משתלט על הכדור, יוצא למתפרצת, נניקשווילי רץ לפחות 3 שניות וכשנותרה שניה וחצי לסוף זרק לשלוש מ-10 מטרים. חפשו את ההבדלים בין התיאור הזה, לכתבה המצורפת.

 

מספיק ללמוד דברים רעים

לצערי, אני שוב מתעסק עם הדברים הרעים שעושים בעריץ. אחרי שני "פרסומים ראשונים" (מאיפה לעזאזל צצו הפירסומים הראשונים הללו? עד לשבוע האחרון לא היה להם זכר ברחוב קרמניצקי..) מלפני יומיים הגיע אמש עוד אחד והפעם הוא באמת בושה וחרפה. כל הכתבים מקבלים הודעות ומיילים מדובר הקבוצה, אייל חטב, על כל עדכון של הקבוצה. גם אמש קיבלו הכתבים הודעה על המינוי של גיא לוי. וחסרי הבושה בעריץ מתגאים "בפרסום ראשון".

 

ובנימה אחרת, רציתי להגיד מילה טובה על השידורים של השבוע האחרון (חוץ מיום א'). אף משחק N.B.A לא זלג לערוצי הלייב, משחקי הליגה הארגנטינאית יחזרו ביום שבת למרקע החינמי והשידור של גמר גביע המדינה לנוער בערוץ הלייב בהחלט לגיטימי (אינו זלג משום מקום) ומשרת את האוכלוסיה שכן משלמת.

מעיתוני היום:

הציפייה למשחק הכדורסל המעניין ביותר שנערך בליגה הישראלית מזה כ-15 שנה בהחלט הוליד כמה הברקות בעיתוני הבוקר. שלושה מדורים הביאו לנו הבוקר את סיפור המשחק מזוויות שונות שלא היו נכתבות לקראת עוד גמר פיינל פור ישראלי בעבר. היחיד שנותר מחוץ למשחק היה המדור של ידיעות אחרונות אשר הגיע לערב השיא של הכדורסל הישראלי עם מחלקת כדורסל של שניים וחצי אנשים שבילו כך נראה את הימים האחרונים עם הלשון בחוץ. במושגים של איגרוף ולמרות שזו לא המטרה העיקרית של שלושת העיתונים האחרים, ההשוואה בין ספורט ידיעות לכל אחד מהמוצרים שהנפיקו ישראל היום, הארץ ומעריב משולה למתאגרף שעדיין סופג מהלומות בעודו על הקרשים…

"משחק חייהם" הכריזה הכותרת בשער העיתון, ואכן משם והלך בידיעות מתעסקים במשחק עצמו, לא זזים יותר מידי במרחבי הזמן או הרגש, הכל מכוון להיום בערב ללא שום הסתכלות על ההשלכות לכאן או לכאן של ניצחון דורסמני או מכביסטי. הכפולה הפותחת של מליניאק היא במילים עדינות עלבון לכל חובב כדורסל, שלב ההשוואות בין עמדות המשחק של שתי הקבוצות כבר מיצה את עצמו בשידורי הטלוויזיה ומליניאק, כותב מוכשר בדרך כלל יכל להנפיק מעצמו הרבה יותר לו היה מתעסק בדברים אחרים. סיקור האימונים של שתי הקבוצות מאמש נעשה בצורה טובה, אך לא יותר. שני הדברים שבזכותם אולי שווה להרים את העיתון הבוקר הינם הטור של רז שכניק שנפרד מניקולה וויצ'יץ' שכנראה יעזוב בסוף הערב את מכבי לתמיד והראיון הקצרצר של נדב צנציפר עם ליאור לוי הקפטן הכי לא מוכר בליגת העל שעשוי להניף הערב את צלחת האליפות של הפועל חולון. אציין לטובה הפעם את עניין העימוד של העיתון שכן כתבת ה-NBA (שווה הצצה) מופיעה מיד לאחר סיקור הכדורסל, באשר לסיקור לקראת מחזור הליגה הקרוב אומר כי אפשר לקרוא חומרים הרבה יותר טובים במקומות אחרים הבוקר. למזלו של העיתון הוא היה היחיד הבוקר שהשקיע בכתבת צבע חביבה על מחנה האימון של אנשי צ'לסי שבאו לבחון ולהדריך ילדים  ביפו. למה כן? בגלל כתבת המופת של מנחם גנץ ממחנה נבחרת איטליה. למה לא? בגלל כל מה שכבר כתבתי וגם בזכות הקידום שניסתה רשת לעשות לתוכנית רוקדים עם כוכבים שתשודר הערב ובה יככבו בין היתר אבי כהן ואורן סמדג'ה, צהוב, ופשוט מיותר.

החבר'ה בקרליבך ודאי מסתכלים הבוקר על יריביהם העיקריים ומחייכים, מדור הספורט שלהם הוא מוצר הרבה יותר מוגמר מזה של ידיעות אך יש בו חסר אחד גדול – הוא נכתב כולו במחשבה על מדור הספורט של מחר. "הכיסא המתנדנד" מספרת הכותרת בשער שעליו רואים את שמעון מזרחי יושב בפנים חתומות. הניסיון לעשות גליון מיוחד ובו לדון בכל הבעיות שעלולות לעלות לפני השטח בסיום המשחק הערב אם וכאשר מכבי תפסיד הוא ניסיון מעניין של לקיחת צד בפרשנות שמעבר למשחק, אך הוא עוד עלול להתפוצץ ליואב גולן היישר בפנים. את ארבעת העמודים הראשונים של העיתון הפקיד גולן לנבחרת פרשני הכדורסל המיומנת שלו כשגם אבי רצון בא לביקור, כבר רשמתי זאת בעבר, אך אחזור על זאת שוב, בעולם אינטרנטי שבו כולם יודעים הכל תוך דקות כך אמורה להיראות העיתונות של מחר, מפרשנת ופחות מדווחת…הטורים עצמם לא אחידים ברמתם, בעוד שטורו של חגי סגל שופע באינטרסים קטנים והטור של אביב לביא מנסה לדון ב-21 דברים במעט מאד אינצ'ים דווקא הטור של עפר שלח מציג פרשנות שמנסה לבחון את המפתחות של המשחק, לא משהו שאיש מאיתנו לא ידע, אך כאן היא מוגשת בעפר שלחיות ששווה קריאה.

אם בשווה או לא שווה עסקינן, אז אומר כי אפשר להתעכב על סיפור ההפסד האחרון של האליפות של מכבי כפי שמביא אותו רון עמיקם הבוקר בעיתון ( בידיעות יש כמה מילים זחוחות של עמית גל בנושא שלבטח נלקחו כלאחר יד כאשר הבינו במוזס שבמעריב תהייה כתבה כזו הבוקר) פשוט מאד כתבה טובה. אבי רצון הוא ההפתעה הגדולה בסיקור שלקראת הגמר, פרשן הכדורגל שמאוהב בעצמו ובארץ המגף מצליח הבוקר לכתוב את הכתבה הכי מרתקת בעיתונו כשהוא דן בנושא הנהלת מכבי והפיצוץ הקרב ובא בתוכה. ניכר כי לקראת כתיבת הכתבה רצון לא הסתפק רק בלפרשן, אלא עשה עבודת מחקר קטנה ויעילה שבהחלט עושה סדר בבלאגן. ערן סורוקה ויצחק ויסהוף סוגרים את חמשת עמודי הצבע לקראת הגמר עם כתבת פרופיל טובה על אלטון בראון ובכך מעניקים לחולון מספיק מקום במדור של הבוקר. מה שעוד בולט במדור של מעריב הינו כי בניגוד לעיתונים אחרים שם לא זנחו את מחזור סיום העונה בליגת העל ואליענה שפר הצליחה לחזור מכפר סבא עם כתבת עומק מעניינת על הקשר בין אלי אוחנה לקבוצתו. הידיעה של א. טבק על בניית שני אצטדיונים חדשים באזור תל אביב כתחליף לאצטדיון ר"ג לא נראתה בשום מקום אחר הבוקר – יש מקומות בהן היו מתגאים בה בפס אדום. למה כן? בגלל נקיטת העמדה והטיפול בגמר. למה לא? כי היורו מתקרב ובמעריב טרם הפנימו את הידיעה הזו (כמה שורות לא מספיקות ידידיי).

ב"הארץ" ניכרת כוננות מהפכה, הכתבה הפותחת של עופר מתן מנסה לספר בפעם המי יודע כמה את סיפור חייו של מיקי דורסמן, לכאורה רעיון טוב לאור העובדה שהערב יכול להיות שהאיש ייכנס לספרי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי, אך מקריאה מעמיקה יותר אפשר לומר שמי שמעורה מעט בספורט ובחברה שלנו לא נפל מהכיסא בעקבות מיחזור ההיסטוריה של מתן. שני טורי הפרשנות הנלווים לגמר של אודי הירש ואלעד ליפשיץ אשר מצליחים לשיטתם לתפוס את עמדות הרגש של המאמנים רגע לפני הגמר, ניסיון מעניין שעולה בצורה בינונית על הדף. דווקא ביום שכזה הפקירו ראשי העיתון עמוד שלם (עמוד 2 במדור) מודעות של שתי חברות גדולות, סוג של יריקה בפניהם של הקוראים? אולי לא ממש יריקה, אבל בהחלט מהלך שצורם לעין. לאור המודעות ניסו בעמוד שלוש לדחוס כמה שיותר ידיעות, האמת מרוב הבלאגן קשה שלא להעביר עמוד. העמוד האחורי משלים בניוז את האווירה לקראת הערב, לא משהו שלא ראינו בשום מדור אחר ונשאלת השאלה מדוע נדחק טורו של ארז מיכאלי שטוען כי דבר לא ישתנה בכל מקרה בליגת העל הערב לעמדה זו? למה כן? בדיוק כמו בעניין של מעריב, בגלל דרך הפרשנות לגמר. למה לא? כל מי שאינו חובב כדורסל לא ימצא הבוקר נחמה בשלושת העמודים שמגיעים מהארץ.

בישראל היום מנסים לתפקד הבוקר כאח הבוגר שמאמין בהפתעה הערב, אך מזהיר את כולם כי אם וכאשר זו תתרחש יהיה מדובר במהפך סמלי ולא במהפכה. כתבתו של עורך המדור אלי סהר (טובה ככל שתהיה) מכה את עיריית חולון על כך שאינה מספקת מטרייה כלכלית לקבוצה. הכתבה הינה המשך ישיר לטענה שבכותרת המדור דיינו אי אפשר שזו תהייה מהפכה של ממש… השאלה היא האם תזמון הכתבה נכון? האם סהר לא יכל לחכות עד למחר? סליחה, יום ראשון? העיסוק בפיינל פור הישראלי מנע מהחינמון להתעסק בכדורגל הישראלי, זו החלטה אמיצה ומסוכנת גם יחד שכן יש אנשים שכדורסל אינו בראש עניינם וציפו למעט כדורגל ישראלי מהחינמון. משלא קיבלו אותו ערב מחזור הליגה המותח של העונה אינני יודע אם ישובו לקרוא את המדור ביום ראשון לתשומת ליבם של האחראים לדבר…למה כן? בגלל הטור המצויין של רונן דורפן שדן בסוגיית רונאלו ומנצ'סטר יונייטד בצורה רצינית ומעניינת תוך שהוא מכניס לכל מתחריו כשהוא מזכיר את חוק וובסטר עליו הוא פרסם ראשון בתקשורת הישראלית. למה לא? כי אם אתה אוהד בני יהודה, מ.ס. אשדוד, מכבי פ"ת או הפועל כפר סבא ורוצה לבחון את ההכנות של קבוצתך לקראת רגע האמת שלה לא תמצא מילה עליה פה.

השדר של המדינה

טורניר היורו והאולימפיאדה מתקרבים אלינו בצעדי ענק, מה שאומר שעוד שנייה נהייה מוקפים באינספור שידורים חיים טלוויזיונים. לאור האירועים החלטתי לעלות בשבוע הבא פוסט מיוחד ובו אתייחס לשלל השדרים בארץ. מי שיש לו דעה בנושא מוזמן לכתוב טור אותו אפרסם.

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .

Written by תמיס

מאי 29, 2008 at 11:27 am

בוזגלק

with 18 comments

* ראשית, אתנצל על מועד העלאת הפוסט. הגליץ' המדובר עדיין לא אומת וכנראה שאתייחס אליו רק מחר.  לא רציתי להסתכן בכתיבת דברים קשים אשר אינם נכונים במאה אחוז לכן העדפתי לדחות את הפרסום. עו"ד שי אליאס – עדיין מוזמן לענות למייל ששלחתי לו.

מי שבחן את אתר "הליקוקים ופירגונים" בשבועות האחרונים קיבל מנת יתר של מאור בוזגלו לוריד, אם הכישרון הצעיר לא מופיע בעמוד הספורט של האתר הוא לבטח מופיע בגליץ' עסיסי ומפרגן. האמת שתהיתי ביני לבין עצמי מדוע מסע הליקוקים של אופירל'ה מתרחש והבוקר קיבלתי את התשובה מאחד מהמקורות הנאמנים שלי.

מסתבר כי לאחרונה עבר חתול שחור בין דורון בן – דור כתב וואן לענייני מכבי חיפה ליעקב בוזגלו אביו של הטאלנט. הריב בין השניים הגיע לשיאו מבחינת גברת התוכן של אתר "הסוכנים והחוזים" כאשר אביו של מאור הציע לערוץ הספורט כתבת יח"צ איכותית שהכותרת שלה הייתה צובעת בפסים אדומים דפים שלמים באתר הריכולים והמסיבות: " באיירן מינכן עוקבת אחרי הילדון בוזגלו".
 
מאז עברו הרבה מים בנהר, לפחות מבחינת מערכת וואן. אופירל'ה ובן-דור מנסים להשיב את היחסים שהיו להם עם האבא הכי מקושר במדינה, אך לשווא. למעשה הם החלו כעת במסע של ליקוקים אינסופי, כאשר בכל יום ויום מעלים השניים בסביבות השעה 12:00 כתבה על מאור בוזגלו. לעיתים מדובר על אותה הכתבה בדיוק, כולל הכיתוב "בלעדי" או "פרסום ראשון".

כפי ששמתם בוודאי לב, השניים התגאו בכך שהם הופכים את בוזגלו למלפפון החם של הקיץ, עם שלל ידיעות בלעדיות ולעוסות, למרות שבתכלס כלום לא קורה. אז יש לו סוכן חדש, זה פרסום ראשון. הוא קנה נעליים, זה בלעדי אז גם נשלח לאייטם צלם. אהה, והוא אכל בורקס גבינה למרות שהוא מתכחש לפרות, אז נעלה בבלעדיות. לאורך כל השבוע האחרון נמנע בוזגלו מלהגיב לכל עניין של השניים אשר מנסים להחזירו לקרבם, ובכתבותיהם מופיע שמו של האבא כמי שמצוטט פעם אחר פעם: "אני לא מעוניין להגיב".
 
היום למעשה הגיע שיא חדש בליקוקים – אבא בוזגלו הציע למכבי ת"א, בסאגה שלא נפסקת לעולם, 50 אחוז מכרטיסו, לפי הגברת אסייג ואדון בן-דור. אלא, שלפי מה שכל אנשי הספורט, אפילו הזוטרים ביותר, יודעים שלאדון בוזגלו אין בכלל אחוז אחד מכרטיסו של הילדון, הוא מעולם לא השקיע בו. מי שכן השקיע בו היה איש העסקים ראובן מועלם הנמצא מול האבא בהליכים משפטיים שנמשכים עד עצם היום הזה (בוזגלו מכר לאיש 50 אחוז מכרטיסו של הילד בגיל 13 לאחר שהאב נקלע לחובות ובבית המשפט הוא טען כי הוא לא עשה זאת בכלל ושמועלם לא תרם שקל אחד עבור בנו – 50 האחוזים הנותרים נמצאים בידי יענקל'ה שחר כידוע גם למערכת וואן). אז כאמור, עוד כתבה חסרת כל ביסוס הועלתה לאתר "הספינים", כתבה שכולה עוסקת במטרה אחת: ללקק כמה שיותר למשפחת בוזגלו, כדי שהאבא ימשיך להביא ידיעות מעניינות בבלעדיות היישר אל גברת התוכן.

רוכבים חינם על הפומה בדרך לאולימפיאדה

כתבי ישראל בלחץ. אם לכל ספורטאי יש קריטריון אולימפי, אז זהו ללא ספק הצ'אנס האחרון של אחד מעיתונאי ישראל להגיע חינם לאולימפיאדה. מטה פומה העולמית פנה לחברה הישראלית בבקשה לשלוח עיתונאי מרכזי על מנת שיוכל להשתתף במסיבות העיתונאים של פומה במהלך האולימפיאדה בבייג'ין ולסקר את מפעלה העצום של פומה, במהלך הסיקורים הכללים של העיתון. האקרדיטציה המיוחלת תקנה לעיתונאי הנבחר כניסה לתצוגת אופנה שבה פומה תציג את האביזרים המיוחדים אשר ייצרו לאולימפיאדה, אפשרות לראיין שחקנים אולימפיים עולמיים וגם את נשיא פומה העולמי. העיתונאים אשר "יוכרזו" כעיתונאי פומה, ייהנו מהטבות עיתונאים בכל מתקני פומה השונים באולימפיאדה, כרטיס כניסה להופעה, מתנות נוספות ועוד…מעניין לראות מי יזכה?

היה טקס? ומה עם הגביע?

כפולה אמצעית גאה על טקס מצטייני השנה מעטרת עיתון הבוקר של ידיעות. אך כ-12 שעות לאחר הדפסת העיתון אין זכר לטקס "הנוצץ" ב-Ynet. מעניין לדעת האם כתבה כלשהי (שלא לדבר על קטע וידאו) תעלה במהלך היום, או שיסתפקו ברחוב מוזס בכתבת וידאו שהעלו באתר של עו"ד שי אליאס אולי כחלק משת"פ ראשון בין האתרים. טקס מצטייני העונה נקבע לפני מספר חודשים וכנראה שבאירגון השחקנים שכחו לשנות את מועד קיום הטקס שנערך לפני סיום הליגה (בעקבות המחזור הדחוי). אחד מנבחרי העונה הוא סמואל יבואה שנבחר למלך השערים עם 14 כיבושים, בשנה שעברה יניב עזרן זכה בתואר מלך השערים לאחר שכבש שלושער במחזור הסיום. יש לי בקשה קטנה לרומולו וליאניק קמאנן תנסו לשחזר את ההישג של עזרן במחזור האחרון ולו רק כדי לראות מה יעשו באירגון השחקנים עם הגביע של מלך השערים…

יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה

הפיינל פור הישראלי וטקס נבחרי העונה של ידיעות אחרונות שלחו את גמר הליגה היוונית לעמוד האחורי. כמובן שאין בעיה עם כך, אבל שנדב צנציפר ויאיר קספריוס שכחו לבדוק באיזה משחק בסדרה מדובר זו תקלה. במשחק הראשון ניצחה פאו 79:83 בסדרה של הטוב מ-5, אמש ניצחה אולימפיאקוס 55:71 והישוותה ל-1:1. "סוכנויות הידיעות" מעורות בפרטי התוצאה ולכן ב-Ynet  התוצאה מופיעה בצורה מדוייקת, אך בעיתון היו דרושים שני כתבים כדי לתת תוצאה לא מדוייקת ועוד לזכות הקבוצה הלא נכונה, חבל.

רק רשת (חברתית)

אחרי הראיון של עופר שלח עם אבנר אליהו (אביו של ליאור) בו הביע אביו של השחקן תלונות קשות כנגד צביקה שרף, מגיע שלב נוסף ביחסי הכוחות בין השחקן למאמן. הבוקר פורסם ב-nrg כי אליהו הצטרף לקבוצת חברים "צביקה שרף חייב להירגע" ברשת החברתית פייסבוק. הקבוצה כבר הספיקה להימחק ואין זכר לנושא, אך אחרי שבכדורגל איגוד השופטים התלונן על כך ששופטי כדורגל חברים של שחקנים ומבקרים, גם ב-nrg עושים רעש מעוד עניין שולי, אחרי הכל עם האנונימיות של היום, איך אפשר לדעת שזה באמת ליאור אליהו ולא שלמה מן?!?!

 

צחוק מעבודה

אמש, בתכנית הרדיו של FM102 ראיין נדב יעקבי את רענן כץ ומיד בתחילת השיחה החל לשאול את הבוס של מכבי על R.K (הבוס הנוקשה של רענן כץ). כמובן שצמד האותיות הן ראשי התיבות של הבעלים הצהוב (עובדה שאופירל'ה לא ידעה בראיון עם כץ לפני שבוע). מתחת לפני השטח נראה שיעקבי בחר להתייחס לנושא בציניות ולעשות צחוק מעבודה אולי בשל ההתייחסות לראיון של אופירל'ה עם R.K לפני כשבוע בו לא ידעה גברת התוכן מיהו אותו בוס שמקשה על רענן כץ.

מעיתוני היום

אם התפישה הכוללת בעיתונות המודפסת הינה כי תפקידו המרכזי של שער מדור הספורט (זה נכון לגבי כל מדור דרך אגב) הוא לספר את הסיפור הכולל, אז מעריב כשלו בסיפורו הבוקר. משחק המילים הנחמד עד חביב על שבע הנשמות של מכבי מלווה בתמונתו של ניקולה וויצ'יץ' אולי מספר את סיפורה של הדרמה שהתחוללה אמש בהיכל נוקיה, אך היא לא מספרת את כולה…(כן גם אם תמונתו הקטנה של מיקי דורסמן מופיעה בצד הימני העליון). נדמה כי בניגוד לשער של ידיעות במעריב מיהרו לספק דם וצבע אך לא כותרת בעוד בידיעות ("הגמר הקלאסי") מספרים מה היה ובעיקר כבר מכוונים למה שיהיה. את הכותרת היותר גרנדיוזית שמרו בידיעות לשני העמודים השניים – "נמנעה רעידת אדמה. בינתיים", הינה כותרת הולמת יותר למשחק השני אמש בהיכל, הכתבה שמופיעה מתחתיה של נדב צנציפר היא מהפחות טובות שהנפיק הבחור בשבועות האחרונים. צנציפר מתברבר בינו לבין עצמו מנסה לגעת בהכל כולל ההיסטוריה הקבוצתית של מכבי, ההיסטוריה של שרף, ההיסטוריה של טפירו ומעלים את המתח של המשחק בין כל אלו. מליניאק בטור יחסית אנמי לסטנדרטים שלו גם לא סיפק שום דבר מעבר למצופה עבור הקוראים. סיקור המשחק השני (יאיר קספריוס ותומר גז) היה מעט יותר טוב, אך גם הוא לא מספק את הסחורה עבור אלו מאיתנו שראו את המשחק ומחפשים בעיתון הבוקר את האקסטרה הנדרש ממנו בימים של אינטרנט ושידורים חיים בטלוויזיה…

את כפולת האמצע של העיתון הפקידו לטובת סיקור טקס בחירת כדורגלן העונה של ארגון השחקנים וידיעות אחרונות, זוהי הפעם השנייה השבוע בה זכינו למטר מילים על טקסים שונים לסיום העונה לאחר שבמעריב כבר חילקו את פרסי ספורטאי העונה לפני מספר ימים (לא פחות משלושה עמודים של שעמום צרוף). יש לי שני דברים להגיד בנושא וחשוב לי שמנהלי ועורכי המדורים והעיתונים הללו יפנימו זאת ומהר, כקורא קשה מאד להתחבר לכתבה על אירוע נוצץ שכביכול לא הוזמנת אליו, לכן אנחנו לא באמת צריכים את תמונות המחזור שלכם פזורים על גבי העיתון, נתתם פרס ציינו זאת ותמשיכו הלאה, זכרו המסיבה שלכם הינה המסיבה שלכם. שנית, ומילים אלו מופנות בעיקר לידיעות אחרונות, בחייאת זומזום… כבר התרגלתי לכך שאתם מדור כדורגל, אבל מה? אין עוד ספורטאים במדינתנו מלבד כדורגלנים? העובדה שבחרתם לעשות ערב גאלה רק לכדורגלנים בניגוד למעריב שבחר את ספורטאי השנה, כמו גם העובדה שהטקס שלכם נערך בדיוק בערב השיא של הכדורסל הישראלי אמור הוביל את קוראיכם למסקנה אחת בלבד, הקוראים שלי דרך אגב מספיק חכמים בכדי להבין אותה מבלי שאכתוב אותה שחור על גבי לבן אינטרנטי…

לאחר סיקור הטקס ממשיך הנחותון לדון בשאלת גרנט מכל זווית אפשרית, "אברם נגד צ'לסי" זועקת כותרת אחת שמנסה לפענח את התביעה שגרנט מבקש לתבוע ממועדונו בקרוב (ידיעה הכוללת צילום פאפרצ'י של גרנט עם עורך דינו) ולאחריה הדלפות מהרצאתו של גרנט בקורס הפרו אמש…הדלפות וציטוטים מהם נמנעו במעריב למשל. העמוד האחורי של המדור הבוקר מלא בספקולציות לא מובנות. הכתבה של גידי ליפקין ומשה שיינמן על סיכום מתקרב בין מכבי ת"א למאור בוזגלו מסתיימת בציטוט הבילד שמדווח כי דווקא באיירן מינכן עדיין בתמונה, נו מה רע בלכסות את כל האופציות? ולמרות שכבר דנתי בזה הבוקר, לא אחסוך במילים ואציין זאת שוב, יאיר קספריוס ונדב צנציפר מתבקשים לבדוק את תוצאת המשחק בין אולימפיאקוס לפנאתינאיקוס מאמש בדחיפות. למה כן? בגלל האובייקטיביות בשער. למה לא? בגלל ההתדרדרות לכיוונו של וואן.   

"התקף לב" זוהי הכותרת למשחק של מכבי הבוקר במעריב (בעמודים הפנימיים) ואכן נדמה כי זה מה שעבר על שלל הכתבים שהעבירו את רשימותיהם על המשחק. אבי אורנן ניסה להביא אל הקורא את מה שהתרחש בהיכל עם כל הלחץ שמסביב ועשה זאת בצורה מכובדת וטובה בעוד חגי סגל ואביעד פוהורילס הצליחו לקחת את הטורים שלהם אל מקומות אפוקוליפטים של ממש עם תיאורים של אדמה נסדקת וכמעט זריחה חדשה. נדמה כי בשני המקרים הכותבים תיארו במדויק את התחושה בהיכל מאמש. אולי כמתבקש סיקור המשחק השני היה הרבה פחות פואטי, יצחק ויסהוף עם סיקור נחמד ואביב לביא בטור אישי העבירו את הדרמה היותר קלה של הערב במינון הנכון לטעמי. באשר לשאר המדור הבוקר, נדמה שיואב גולן ויתר בקלות יתרה על סיפורי הכדורגל שהיו אמש, בעוד שההתעלמות של מעריב מהרצאתו של גרנט היא מבורכת, נדמה לי כי הגיע לזאביק זלצר יותר מקום (הדבר דומה גם בנוגע לידיעות) לאחר שסיים את תפקידו כמאמן העל של נבחרות הנוער. מדור אקטיבי של נעמי רייכמן ממשיך לתת את התפוקה שלו והשאלה היא האם מדובר בסתימת אינצ'ים עבור גולן או בהשקעה לטווח ארוך בנתינת במה לספורט אחר. למה כן? בגלל סיקור הכדורסל, למה לא? אם אתם אוהדי כדורגל תעברו לידיעות.

מדור הספורט של "הארץ" היה היחידי הבוקר שהביא את כל סיפורי אמש בספורט העולמי בצורה הכי נכונה. הפיינל פור קיבל כצפוי מקום של כבוד עם דיווחים מהיכל נוקיה ושלל טורים בנוגע למשחקים כולל טור טוב מאד של אודי הירש בנוגע לווינרים ולוזרים של ליל אמש.  למרות חגיגת הכדורסל בהארץ לא זנחו את הכדורגל הישראלי והבוקר אפשר למצוא בו כתבה טובה הדנה ברצון או אי הרצון של העפלה לאירופה של קריית שמונה ובני סכנין, כתבה טובה שמצליחה לטפל במחזור הסיום מזווית שטרם דובר עליה עד כה. למה כן? בגלל הערך המוסף המגיע בזכות הרבגוניות. למה לא? כי בימים כאלו לפעמים כיף להחזיק עיתון מלא בצבע כמו הטאבלואידים של ידיעות או מעריב.

 ישראל היום ממשיך להיות מדור ספורט טוב יחסית למספר העמודים הדל שיש לו. ולמרות אבי סגל שמצליח בשתי מילים בודדות – "סופר קלאסיקו" להרוס כותרת נפלאה: "מאיר תירגע,זה באשמתך". כבר דנתי כאן מספר פעמים במושג הזה (סופר קלאסיקו) מקורו בארגנטינה ומוטב אם עיתונאי הספורט ישאירו אותו שם. הסיקור עצמו היה אנמי, סגל מנסה לדווח ולפרשן בעת ובעונה אחת ולכן יוצא כי לעיתים החלטות שלו כמו יציאה כנגד מאיר טפירו (שני אנשים שמרו עליו מה לעשות) נראות לא במקום. טורי הפרשנות של אלי סהר ורלף קליין נותנים זוויות נוספות למשחק כשבחירתו של סהר בהחלטה להוריד את מוריס לספסל היא הפרשנות הכי מעניינת שקראתי היום למשחק. ההחלטה לתת לטוד וורניק טור על השיפוט בשני המשחקים היא לא פחות מהברקה לאור העניין שיצר עוד אמש בכתבה לקראת הפיינל פור. לאחר הכאוס שגרר שיפוט הפיינל פור של העונה שעברה תהיתי מי יהיה זה שיעניק טור שיפוט למשחקים והנה התשובה. ישראל היום היה גם העיתון שטיפל בצורה הכי טובה בפיטורי זאביק זלצר אך מנגד העיתון נגרר אחר הסאן האנגלי בכל הקשור לידיעות על עתידו של גרנט וחבל. שתי הפנינים של היום בישראל היום מובאים על ידי עמית לוינטל שמתכונן ליורו עם סיפורה של נבחרת גרמניה והשאפו הגדול מכולם מגיע לעדי רובינשטיין שעומד על סיכוייהם של עשרה ספורטאים ישראלים להגיע לאולימפיאדה בדקה האחרונה. למה כן? כי על מוצר טוב לא מוותרים. למה לא? לך תשיג גירסה מודפסת של העיתון מחוץ לגוש דן.

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .

Written by תמיס

מאי 28, 2008 at 1:01 pm

ידיעה מרעישה

with 10 comments

התקבל לידי גליץ' מרעיש מאוד, חשוב לי לבדוק את אמיתות הידיעה ולכן הפוסט מתעכב.

שווה לחכות.

Written by תמיס

מאי 28, 2008 at 11:33 am

פורסם בUncategorized

השלימו את החסר

with 13 comments

פרט לכמה ראיונות "בלעדיים ומיוחדים", אתר "הסוכנים והחוזים" לא העלה באף כתבה את הפס האדום והמוכר של "פרסום ראשון". לעומתם, באתר של העריץ החליטו שיום ללא הכיתוב הצעקני לא יכול לעבור על תקשורת הספורט הישראלית, ולכן התהדרו בשתי כתבות שללא כל קשר לתוכן שלהם, ערכם ירד לאור השימוש בצמד המילים המאוסות. נכון, אמש ביקשתי מהחבר'ה בקרמניצקי ללמוד משהו מאופירל'ה, אך מסתבר שלומדים שם את הדברים הלא נכונים, וחבל.

   

שינוי בתפישה?

עוד כשייגר כתב את הפוסט היו אמורים בעריץ לעלות עם רשת חברתית גדולה, אך משום מה הדבר עדיין לא קרה. למרות זאת, נראה שאורי דגון מתחיל להכין את גולשי האתר לשינוי הקרוב. אם עד לא מזמן התרגלנו לכתבות צבע באיזור המגזין, הרי שירון טלפז החל לכתוב בלוג על משחקי ה-N.B.A. כמובן שמדובר בכתבה לכל דבר ועניין, אך מעניין שהמינוח שונה כנראה לטובת השינוי הקרב. כמו כן, אפשר לראות שגם באיזור היורו מופיעים בלוגים של פרשני העריץ.

 כל הזמן חסארמה, חלאס

היום בשעה 20:20 ישודר הראיון של דני ענבר עם דודו דהאן. הראיון שמופיע כבר באתר של העריץ מעניין מאד ונראה שהפעם הצליח ענבר לגעת בנושאים רבים עם דהאן השנוי במחלוקת. סיומו של הראיון צרם לי במיוחד, ניחא שהסקאוט/מאמן שגדל בירושלים בחר להשתמש במילה "להוזיז" (מילא בתור ילד, אך גם בתור בנאדם בן 40?) לפחות 5 פעמים, אך העובדה שבסיום הראיון הוא עשה השוואה בין אסי דומב לחלאס (זו לא טעות…) חסארמה כשדני ענבר חוזר אחריו גרמה לי לצחוק עצוב במיוחד.

 אתר העתקות והחיקויים

1. אמש העלה Ynet את כתבתו של אהרל'ה וייסברג לקראת הפיינל פור. "על ספסל הניתוחים" הוא מדור בו היה מעלה וייסברג את התייחסותו למשחקי מכבי ת"א ביורוליג תוך מתן דגש על המפתחות הרלוונטיים לאותו משחק. שמו של המדור היה בעבר "על שולחן הניתוחים" ומסיבה שאינה ברורה הוחלט לשנות את שמו. היום בבוקר העלה אתר "הסוכנים והחוזים" את כתבתו של שי לוי לדף הבית, לכתבה שם זהה בדיוק למדור הותיק. בואו נראה אתכם מוצאים את הדומה בשני צילומי המסך המצורפים.

  

2. בפוסט של אתמול התייחסתי לפירגון המתמיד באתר "הסוכנים והחוזים" לסוכני שחקנים כאלה ואחרים שמיודדים עם גברת התוכן, עובדה שמשפיעה ישירות על התוכן העולה לאתר. אחרי הפירגונים לרונן קצב, עובד קראוס, יניב כהן וחבריהם , הגיעה הידיעה הבאה במדור העיקרי של האתר – גליצ'ים.

  

נכון, מאור בוזגלו הוא תקווה גדולה וכנראה גם אחד מכוכבי העתיד של הכדורגל הישראלי, אך טעם רע וריח מר יש לידיעה כלשהי (רכילותית או ספורטיבית) בה אתר "הגליצ'ים והברקסים בכניסה למועדון" מחליט להפוך את בוזגלו לכוכב הבית של בית בסר. כמה עוד אפשר לרדת?    

3.ערב ההוקרה לרלף קליין היה ללא ספק אחד מנקודות האור של הספורט בישראל, ותאמינו או לא המילים מונדיאל, יורו או אולימפיאדה לא היו חלק מהאירוע המכובד. באתר "מה זה כדורסל?" העלו ידיעה על הערב הנהדר בו גדשו כ-1000 איש את האולם בו נערך הערב המרגש במטרה לחלוק כבוד מלכים ל"אבא" של הכדורסל. גדולי הכדורסלנים שידע הכדורסל הישראלי הגיעו וגם פיגורות עולמיות כמו ד"ר ג'יי, קורבלאן ומרזורטי הגיעו להשתתף בשמחתו של רלף. שימו לב לציטוט המעניין שהוציא מרזורטי מפיו.

אין ספק כי הכדורסלן האיטלקי כלל לא אמר את הדברים, אלא הם צוטטו באופן שגוי. מה שכן אבי לוזון שקרא את הידיעה שוקל למנות את קליין למאמן הנבחרת הצעירה, כי קבוצת כדורסל שמשחקת את הכדורגל הטוב באירופה הוא דבר שלא רואים בכל יום. נכון, אופירל'ה? 

מעיתוני היום

זה לא קורה לי הרבה, אך הבוקר כשישבתי עם כוס הקפה במרפסת ומעריב ביד הייתה בי איזו התרגשות קלה, הרי זה אמור היה להיות הבוקר של מעריב, אירועי הפיינל פור בכדורסל אמורים היו להביא את המדור לפסגות חדשות של סיקור הענף וכל זאת הודות לנבחרת הפרשנים המוצלחת שלו ולעובדה שמעריב הוא זה שהפיק את חוברת הפיינל פור שתחולק הערב לבאי ההיכל. אך גודל האכזבה הייתה כגודל הציפייה, מדור הספורט של החבר'ה בקרליבך אינו מספק את הסחורה עד תום, לאן נעלמו שני פרשני הכדורסל הבכירים של העיתון עפר שלח ואביב לביא? בלעדיהם נראה סיקור משחקי הפיינל פור הישראלי עירום במקצת, זאת למרות השתדלות של יואב גולן לפזר רסיסי אינפורמציה במדור הקבוע טובעים במספרים. אל תתנו גם לראיון המיוחד עם יו"ר מינהלת הליגה אבנר קופל לבלבל אתכם, ראשית מדובר בראיון פרווה יחסית לפנינים ששמענו מהאיש בשבועות האחרונים (יציאה גלויה שלא נאמר מלחמה בהתאחדות בכדורגל) ושנית, אין כאן הצלחה עיתונאית כבירה של השגת ראיון על ידי חגי סגל ואבי ארנון, אלא בסך הכל שיתוף פעולה עיסקי בין המדור למנהלת במסגרת המגזין שמעריב מפיק עבור חבריו של קופל להערב.

בגזרת הכדורגל, בואו נקווה כולנו כי הדאבל ספרד שקיבל אברם גרנט בשל הגיעו לקורס הפרו יהיה מהאחרונים לו יזכה עד אר ימצא קבוצה חדשה, העם יתעייף מאד מהר אם נזכה כל יום מחדש בסיקור עלילות גרנט בהתאחדות הקטנה כפי שהם מתוארים על ידי רון עמיקם הבוקר. העורך יואב גולן גם בחר לנכון לפרסם לצד הכתבה טור פרשנות של א. טבק (מה קרה לא היה מקום בעיתון של יום ראשון?) שמנסה לנחש את הסיבות לפיטוריו של גרנט, על זה נאמר: טחון מידי, מאוחר מידי… על ארבעת עמודי הפרווה הבאים באמת שאין שום דבר רע להגיד, רק לשבח שוב את נעמי רייכמן שמפיקה מדור אקטיבי מספק על אף חולשתיו, כשאין אחר אצל המתחרים גם זה יספיק. למה כן? בגלל שהשער מבטיח כה הרבה  (לטובת הקוראים שלא ראו – אפי בירנבוים ומתחתיו המילים: "אזעקת אמת" ) למה לא? אני חושב שהרחבתי מספיק בנושא.

בידיעות אחרונות ידעו כמובן כבר מזמן כי קופל מעניק ראיון בלעדי למעריב ולכן היה לאנשי הכדורסל מספיק זמן בכדי להתכונן למתקפת נגד. האמת, היא כמעט ומצליחה, אך שוב זה יותר בגלל חולשתו של המתחרה…המדור כבר נופל בשער עם כותרת בנאלית (קרובים לצלחת) בה רואים איור של צלחת האליפות ופניהם של ארבעת המאמנים, אישית יש לי תחושה שראינו את הכותרת הזו כבר בעבר…בפנים ממשיך העיתון בבעיה הגדולה ביותר שלו לאחרונה – סדר עדיפויות לקוי או לכל הפחות לא ברור, לפני שאגע בכתבות עצמן הנה שאלה: אם אתם כבר מחליטים לסקר את החגיגה לראלף (באיחור של יום דרך אגב) למה לא להצמיד אותה לעמודי הכדורסל בתחילת המדור? גם הכתבות עצמן לא מתעלות לרמה גבוהה או מנסות להביא זווית אחרת. נדב צנציפר עשה שעות נוספות ככל הנראה אמש משום שהוא חתום על ארבע כתבות שונות במדור, הספק מדהים לכל הדעות בעיתונות הישראלית. הטור של מליניאק על דורסמן הוא בעצם רישומון הזוי לעונה של הפועל חולון, לא יותר. דווקא הסיפור שחותם את הטור על כך ששמעון מזרחי ייצג את דורסמן בבית המשפט בתיק אזרחי ביום ראשון, 48 שעות לפני תחילת הפיינל פור אמור היה לקבל יותר משמעות…לתשומת ליבכם שם ברחוב מוזס. הראיון עם מזרחי עצמו מזכיר את הראיון מהעונה שעברה, נכון הקבוצה של הדון אולי עברה טלטלה העונה אך צנציפר לא מצליח לדגדג את השועל הותיק בשאלותיו.

שלוש סוגיות נוספות צריכות להעלות לדיון לאחר קריאת המדור הבוקר: הראשונה היא האם אנו נמשיך לזכות לראות כתבות מעניינות של אלדד בק גם בזמן היורו (הבוקר כתבה על הסדרי הביטחון בשוויץ)? מדוע המקורב דוד בן – שמול חייב היה לדחוף את התמונה של חתונתו של יואב זיו מאמש לכתבה שדנה בגל אלברמן? התשובה דרך אגב מתחלקת לשניים, מה לא עושים בשביל חברים וכן, אין באמת קו דק בארץ בין עיתונאים למסוקרים הכל על סמך תעשה לי טובה או אם תרצו תן וקח. ושאלה אחרונה: האם העובדה שידיעות היו היחידים מבין ארבעת העיתונים הגדולים שסיקרו את תחרות הגראנד פרי להתעמלות אומנותית בחולון היא זו שזיכתה את משה סידי ויאיר קספריוס בידיעה שאחת המתעמלות הועמדה לדיון משמעתי בצבא?

ב"הארץ" כמו בהארץ תמי אפשר לקבל את הסיפור מזווית מעט שונה, סיפור הסיבות לירידת מכבי ת"א לעין גדי ומה שהתרחש שם הוא זה שמוביל את המהדורה של הבוקר. הכתבה של עופר מתן ו-ורד כהן מובילה סדרת כתבות טובה יחסית לקראת הפיינל פור כשכל קבוצה מקבלת את מספר האינצ'ים שלה (בניגוד למקומות אחרים למשל…). מדור הכדורגל הישראלי אינו מביא עימו בשורות שלא ניתן לקרוא בידיעות, מעריב או בחינמון. מי שידלג מעל אלו יוכל להגיע לדובדבן של היום מבית הארץ סיפורו של יאניק נואה, עוד כתבה שמתיימרת ומצליחה להמשיך את קו הסיפורים מסביב לרולאן גארוס עליו הצהירו שלא במודע כנראה בעיתון.  

בחינמון התגייסו לטובת הפיינל פור הישראלי. הכדורגל הישראלי נראה כמו הענף הכי נידח עלי אדמות. אין איזכור לגרנט, אין ספינים בנוגע למעברים. יופי של מוסף. אלי סהר ואבי סגל תוקפים את חצאי הגמר מהזווית של היכל נוקיה, מקורי בהחלט ויפה. רון קופמן מצנן בדרכו את אווירת החג בטור טוב על כך ש"שמעון דומע פעם אחת בעונה, כשהוא גוזר אצלו בבית". אלי סהר בטור על הגעתו של בירנבויים להיכל נוקיה, אבי סגל עדיין חולם בלילות על סדרות, רלף קליין חוזה את תוצאות חצאי בגמר וטוד וורניק בטור ביקורת על שופטי הליגה והקושי הצפוי להם היום בערב משלימים מדור כדורסל מושלם. כי ביום חג זה, מי צריך בילבולי מוח על כדורגל?

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com

Written by תמיס

מאי 27, 2008 at 11:22 am

בית ספר אירופאי

with 28 comments

בשבוע האחרון נחשפנו לאיזור היורו החדש של אתר עריץ הספורט. אמש גם האתר של עו"ד אליאס השיק איזור יורו משלו וזה הזמן לראש בראש. החיפזון מן השטן עלה לעריץ ביוקר. נכון, הם השיקו ראשונים את האיזור המיוחל, אך מה לעשות שאיזור היורו של היריבים מבית בסר, איך לומר בעדינות, לא רואה אותם ממטר. בעוד שהטבלאות הבתים תופסות את עיקר הנפח אצל העריץ, באתר "יש לי איזור יורו טוב יותר" ללא ספק עשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. ממשק פלאשי של האצטדיונים שיארחו את המשחקים כולל פירוט, מגוון כתבות וטורים בהיקף גדול יותר מזה של העריץ, המלצות להימורים ואיך אפשר בלי חלקות (גליצ'ים) אירופיות. לכן, למרות שהיורו עדיין לא התחיל, בגזרת הווב וואן עושים בית ספר אירופאי לחבר'ה מרחוב קרמניצקי.

תסגרו את הקלאוסורה וזהו

קולות הליגות באירופה נדמו ורק ה-N.B.A. עוד מראה סימני חיים במרקע של עריץ הספורט. אז זהו, שיש גם את הליגה הארגנטינאית שנמצאת שלושה מחזורים לסיומה. לוח השידורים והערוץ החינמי של העריץ לא האיר פניו אמש לחובב הכדורגל הלטיני. המשחק בין בוקה לולז סארספילד שודר בערוץ הלייב בשעה 22:15, בעוד שהערוץ החינמי הפך לערוץ המוזהב כשבאותה השעה החל לשדר שידורים חוזרים בלי הפסקה. אם זה לא מספיק תנסו לחפש את הליגה הארגנטינית באתר של העריץ ותבינו בדיוק מה חשיבותה לעריץ שיכול לסגור את הבאסטה הלטינית הזו וללמוד מאופירל'ה איך מנהלים איזור ליגה כמו שצריך (אבל, ללמוד רק את זה. כן?)

היסטוריה קצרה

בניגוד למפעלים עתיקי יומין, היורוליג קיים בסך הכל שמונה שנים. אמש כבר החלו ב-Ynet וב-nrg לרכב על הגל הספרדי שישטוף את אירופה בעונה הבאה. חמש קבוצות ספרדיות ישתתפו ביורוליג בעונה הבאה. בשני האתרים הישראלים מיהרו לספר כי זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה בה תשתתפנה כמות כזו של קבוצות, בפועל אתר היורוליג אומר אחרת (רמז: הציצו לשנת 2004/5).

             הממצאים של nrg                                                                                  גירסת Ynet לעניין

  

קצת נגחות לחימום הראש

1. אמש אני חייב לציין שנדהמתי מעוד שיא שלילי של אתר "ההתלבטויות והתחבטויות". אחרי שדיוויד בלאט הצהיר כי רק בעוד עשרה ימים ידע היכן יאמן, מישהו בבית בסר עשה חושבים והגיע למסקנה כי דייויד מהרהר ומתלבט. מיד שלפו את הטוש האדום והעלו ידיעה סתמית, מעליבה, רדודה וחוצה כל קו אדום אפשרי (כן, גם כזה של "פרסום ראשון"). פעם ראשונה בחיי שאני שומע על דבר כזה. "פרסום ראשון" על התלבטות. אז כמנהגינו בקודש, קבלו קונטרה משלי. "פרסום ראשון: יעקב שחר מתלבט לגבי עתידו של ג'ובאני רוסו". מה דעתכם, עומד בקריטריונים?

 

2. לכולם ידוע, שייגר לא היה יכול לוותר על הכינוי "אתר הריכולים והמסיבות". אז אחרי הידיעה הבאה, כנראה שאני לא אצליח לוותר על הכינוי "אתר החוזים והסוכנים". אשים רגע בצד את עניין ה"פרסום ראשון" (ברוך השם יש ממנו מדי יום) ואתייחס למהות הכתבה. את מי לעזאזל מעניין רונן קצב? השאלה הרטורית ברורה לכולם, אתה חבר של אופירל'ה ואתה סוכן שחקנים, התקבלת. תעלה עליך ידיעה מפרגנת  בהקדם. בוואן יש דברים טובים, אך איך אפשר להתייחס אליהם כאשר לא רק שסוכני שחקנים מקורבים לגברת התוכן, אלא לעיתים הם אף עובדים אצלה (לראיה טורו של רונן קצב מלפני חודש). כמו כן, הקידום התמוה לפני שבוע של משה ביטון (פרגון ליניב כהן ותו לא) והראיון המפרגן שזכתה לו (די מזמן, יש לומר) באתר של עובד קראוס רק גורמים לאופירל'ה להשתמש בסוכנים כדי לקבל סקופים, אך אלה הופכים את אתר "החוזים והסוכנים" לבמת המסחר של שוק השחקנים בישראל.

 מעיתוני היום

החינמון מצליח גם היום להביא לקוראים מוסף ספורט טוב, מקיף ומעניין. בהיעדר ליגות פעילות, הצליחו אצבעות הקינמון לענג גם היום את הקוראים. אבי סגל בכתבת פרופיל נהדרת על שרון דרוקר, נוגע בסוגיית הפיינל פור מבלי להגיד עליה מילה. עדי רובינשטיין מנגח (שוב, יש לומר) את ההתאחדות לכדורגל על העברת משחקה של בני יהודה לשכונת התקווה. גם הכותרת של הכתבה "לב ירוק? שולחן ירוק" מצויינת ומוסיפה חן לתוכן עצמו. ללא ספק הדבר המרענן ביותר הבוקר, הוא טורו של גיל לבנוני (דובר ההתאחדות) שמתייחס להאשמותיהם של קופמן ורובינשטיין בשבוע האחרון ומתחיל להתגונן ולדבר בשבחה של ההתאחדות. ללא כל קשר לתוכן טורו של לבנוני, הרעיון לאפשר לגורם כלשהו להחזיר ראסיות מכובדות לכתבי החינמון הוא שינוי מרענן ומבורך. לסיום, פרדי סקורוחוד מביא בצורה חביבה את סיפורו של גוסטבו קוורטן הברזילאי שפרש, אך בהחלט אפשר היה להוציא מהכתבה הרבה יותר.

בניגוד לחינמון בהארץ גיזרת הכדורגל הישראלי יבשה ואינה מביאה בשורה חדשה. הרעיון להביא כתבה על כל אחת מקבוצות התחתית הוא טוב, אך הביצוע לוקה בחסר. הכדורסל הוא ללא ספק נקודת האור של העיתון. כתבתו של אריה ליבנת של על הקריירה של רוני בוסאני וכתבת הפרופיל של עופר מתן על אנדודי איבי הם פתיחה מעולה לפיינל פור שייערך מחר, גם סיקור מסיבת העיתונאים ההזויה מוסיף מימד נוסף לאירוע השיא של הכדורסל הישראלי. כרגיל, בגיזרת הרכש אין אכזבות. לין זינסר שמספרת על תחייתו של הסטנלי קאפ וליגת ה-NHL בארה"ב ופרנק ליצקי שמספר על אניקה סורנסטאם (שחקנית הגולף הטובה בעולם) הם הדובדבן בקצפת של העיתון, שתי הכתבות המעולות על הענפים הזניחים (גולף והוקי קרח, עבור הישראלים כמובן…) משכיחים את החולשה בגיזרת הכדורגל המקומי והעולמי.

למרות שעל פי תחזית מזג האוויר החום הכבד צפוי להגיע רק בסוף השבוע, בידיעות אחרונות השרב הכבד בשיאו. העיתון של היום צמא לנווה מדבר בדמות כתבות צבע, טורים ממולחים או משהו אחר שלא קיים באף עיתון. "אלוף או רס"ר" זוהי הכותרת הצבאית שקידמה את פניי בשער העיתון כשברקע צביקה שרף. לפני הרס"ר קיבלו את פני לא פחות משלושה עמודים של "פרוייקט מיוחד" על מסע ההינצלות של קבוצות התחתית, התעסקות מיותרת בהרכבים צפויים, יחסים בין מועדונים וציטוטים נבחרים המאיסו עלי את מאבקי הירדה (ואחנו רק ביום שני, תודה ידיעות!). צביקה שרף זכה לכפולה האמצעית כשאריה מליניאק מנסה להציל את כבודו של השער, אך ללא הצלחה. נושא צביקה שרף כבר נקצץ דק דק והוא מוכן להיכנס לאחד הסלטים של השף הקדם מתכנית הריאליטי "המטבח". סיקור הפיינל פור סתמי ואינו נושא בשורה. למרות תמונתו של קוורטן מתעסקים צנציפר וקספריוס בעיקר בתוצאות של משחקי היום הראשון ברולאן גארס. השיא היה בעוד כתבה של ואקד וליפקין על גרנט, יומיים לאחר פיטוריו מתארים השנים את רגעיו אחרונים באנגליה ואת הנחיתה בארץ, בואו תעשו לו חיים שכאלה בגיל 53 וזהו.

 תענוג לעיניים, אין לי דרך אחרת לתאר את השער של מעריב מערב ההוקרה לרלף קליין. מילה טובה בהחלט על כך שבקרליבך יודעים שלפעמים יש דברים חשובים יותר מהספורט עצמו והוא האנשים שעושים אותו. כפולה צהובה-סגולה של יצחק וייסהוף הופיעה בתחילת המוסף. ניתוח מעולה, יסודי, מקיף ומעניין מאד של וייסהוף זוכה לטעמי ב"כתבת היום". הכדורגל הישראלי והעולמי אינם מביאים דבר מפתיע או חדשני. הסיום של המוסף היום בהחלט קטלני. כתבתה של מיכל יעקב יצחקי על גיא פירר בן ה-10 שמצטרף לסגל נבחרת ישראל בסקי מים וכתבתו של ניר איסקוב שמביא את סיפורו סינטאיהו סלליך בן ה-17 שחקנה של עירוני ראשל"צ בכדורגל מבטלים את הצורך בפוטו פיניש בכל הקשור לשאלה המתבקשת: "איזה מוסף הכי טוב היום?"

 חובות מהימים האחרונים :

1.בהמשך לבקשותיי מהשבוע שעבר נענו עוד מס' אנשי תקשורת לכתוב על חופש הביטוי :

כתבתה של נועה פרג בגלובס

כתבתו של שי גולדן באתר סקופ

הכתבה ששודרה בתכנית תיק תקשורת על פרשת "עומדים בשער"

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .

Written by תמיס

מאי 26, 2008 at 10:32 am

פרסום ראשון עאלק!

with 22 comments

נכון, חלקכם כבר משחיזים מקלדות במטרה לכתוב ששוב אני מקדם אתרים "זניחים" כאלה ואחרים שלטענתכם לא מעניינים איש, אך המעשה האמיץ והמבורך הבא בהחלט שווה התייחסות. כחלק מכתיבת הפוסט עלי להתייחס לכמה שיותר גופי תקשורת (ללא כל קשר לגודלם ומעמדם) וכך מובא בפניכם סיפור הידיעה של ג'ובאני רוסו ב"ספורט ליין" לעומת אתר "הפרסומים הראשונים" . מעבר לעובדה מי פירסם ראשון, התרחש בסוף השבוע אירוע יוצא דופן בו גוף תקשורת החליט לבקר אתר מתחרה על דרך עבודתו. מעבר לטורים השונים שנכתבו על פרשת ייגר, זוהי הפעם הראשונה בה החליט מישהו לכתוב את דעתו על האתר של עו"ד אליאס. בעוד שעריץ הספורט שותק, ב-Ynet וב-nrg לא מצייצים בנושא ואופירה מנתקת בפנים לכל מי שרוצה לקבל התייחסות (גם "אין תגובה" זו תגובה…) החליטו בספורטליין לספר על התנהלותם של אתר "הנשנושים והברקסים במועדון". לא נגענו…

המבקר את המבוקר פטור

חמש נקודות בלבד מתוך שלושים אפשריות, זה כל מה שהשיג אלי אוחנה המהולל בסיבוב השלישי עם הפועל כפ"ס. לעומת זאת, קולו של אתר "היעדר הביקורות לחברים קרובים" לא נשמע ולו פעם אחת בגנותו של אלי אוחנה. גרנט צריך ללכת הביתה (לדברי ברקוביץ), אלי כהן היה חייב לעוף מבני יהודה וגיא לוזון היה חייב לעזוב את הפועל ת"א ואת מכבי פ"ת, אבל להגיד מילה רעה על מנחה תכנית הרדיו וכותב הטורים של האתר אפילו אופירל'ה לא תעיז לומר, כי כמו שטביב אמר "המצב נגרם בגלל השחקנים", נכון אליאס?, אגב תנסו להשאיר טוקבק חריף על אלי אוחנה, חיים רביבו או גאידמק ותראו מה קורה… בעצם אתם לא תראו…

נכנסים לכיס? גם אני!!

התקשורת הישראלית עסוקה (כמה מפתיע) במיליוני הדולרים ששולשלו לכיסו של גרנט בתמורה להפסקת עבודתו. בהיעדר "פרסומים ראשונים, ראיונות בלעדיים ומיוחדים" שלחו באתר "החתונות של הבועטים" יד עמוקה לכיס של אברם והחלו לספור את השטרות שקיבל מאברמוביץ'. לא רק שחשבון הבנק של גרנט מקבל את הכתבה הראשית, אלא ארבע כתבות נוספות (טור נוסף שאינו מופיע בצילום מסך) מעטרות את דף הבית של עו"ד אליאס. לא ציפיתי ליותר מאתר ה"בואו לראות כמה אברם עשה", אך למרות התנגדותי הנחרצת לעניין החלטתי גם לעשות זאת כדי אולי לגרום לאופירל'ה להבין כמה זה לא נעים.

"פרסום ראשון: חתונתם הצפויה של אופירה אסייג וגילי מנקין תניב לגברת התוכן 1.25 מיליון$. ע"פ הערכת מומחים, הסכום אותו קיבל מנקין כתוצאה מהרכישה של ידיעות תקשורת נאמד ב-2.5 מיליון$, גברת התוכן עשויה לקבל חצי מהסכום במסגרת נישואיי השניים".

אני חייב לציין שנגעלתי מעצמי במהלך כתיבת  שורות אלה, אך אני מקווה שהנושא לא ייפול על אוזניים ערלות ויפסיקו עם החיטוט המתמיד בכיסי הספורטאים.

* אופירל'ה, אם גליצ'ים אלו הלחם והחמאה של האתר הסותם פיות מפתיע אותי לראות שמישהו בישראל היום הצליח להקדים אותך במגרש הביתי שלך ועוד בידיעה על ריקו שירזי. תודיעי לי שתסיימי עם שיעורי הבית בנושא.

 

מילה טובה ומילה רעה לעריץ הספורט

למרות שלא פורסם כאן פוסט ביום שישי שעבר, באגף התגובות התנהל כאן דיון לוהט בנוגע לכשירותו של שלמה שרף כפרשן לגיטימי בתוכנית "יציע העיתונות". דעתי בנושא ברורה, כל פרשן או כתב בארץ מונע ממניעים אישיים זה ברור לכולם ועדיין שרף מתהלך על חבל דק בו הוא שומר על חבריו האישיים בכל פעם מחדש. המאמן הלאומי לשעבר מבקר כל דבר שזז ועושה זאת ללא כל עמוד שדרה אמיתי, פעם הוא תומך בהוא ולאחר מכן מפנה אליו את הגב. זה אולי הביא להם רייטינג בהתחלה, אך כיום הפכה יציע העיתונות לתוכנית שאינה יכולה להפתיע אותך. הצופה יודע מה הם דעותיו של שרף בכל נושא ולכן יש פרקים שלמים של התוכנית שנחשבים למיותרים בעיניי. נוסיף לכך את חוסר הידע הספורטיבי שלו בתחומים שאינם כדורגל ונגלה כי הוא ככל הנראה לא הבן -אדם הכי מתאים לתוכנית ספורט. אי אפשר לנהל כל דיון על כדורסל מבלי קרב "הכדורגל יותר טוב של שלמה", "חלוקים" ו"ענף זניח וקטן" הם רק חלק מהשמות בהן השתמש שרף לתיאור ענפים שהביאו כבוד בשנים האחרונות לספורט הישראלי. הגיע הזמן לומר די לשליימה ולהביא דמות צבעונית אחרת.

והנה גם מילה חיובית, אמש שידר העריץ בספורט 5 לייב כמובן, את ערב הגאלה של מנהלת ליגת העל בכדורסל. מאיה רונן, גיל ברק ודנה דר העבירו שידור טוב ומקצועי של האירוע. בדיוק בשביל ערבים כאלו קם הערוץ שמתיימר לשדר בלייב. כל הכבוד.

מעיתוני היום

החינמון הנעים לי את הנסיעה ברכבת הבוקר יותר מבד"כ. שכטר, שלמה שרף (מי היה מאמין שהוא יכול להיות ולו טיפה אובייקטיבי?), רון קופמן בטור נהדר ועמית לוינטל שמביא את סיפור הפיטורים בצורה קלילה העבירו לי את פרשת פיטורי גרנט באופן טוב, מקיף ולא מאוס (היום, האינצ'ים הבודדים שיש למוסף הספורט בחינמון עשו את שלהם). אבי סגל מריח פיינל פור ומוציא מעצמו את המקסימום עם כתבת פרופיל טובה על אריק קמפבל (לא עוד פי.ג'יי טאקר וטריי סימונס). רונן דורפן מקנח את המוסף החינמי בכתבה על ההגנה של הלייקרס והשינוי שפיל ג'קסון ערך בה. יופי של מוסף.

אחת הבעיות הגדולות ביותר שיש למדורי הספורט של העיתונות הכתובה הינה הדיווח של היום שאחרי. אמש כבר לכולם היה ברור מה יהיה הסיפור המרכזי של כל מוסף ספורט, מה הם הפרטים היבשים בסיפור הפיטורים של גרנט ועדיין באמת שקיוויתי שינסו לתת לי הבוקר ערך מוסף לדרמה שהתחוללה בשעות הערב אמש בלונדון. כשאני מדבר על "ערך מוסף" אני מדבר על לקיחת עמדה, אף אל פי שבמקרה זה די היה ברור לי במי הכותבים יתמכו (חוץ מאדם קטנוני אחד כמובן…), חשוב לדעתי כי עיתונאים בארץ יתחילו לגלות בגרות, לספר את אשר על ליבם ולא לעשות לגבם על ידי כתיבה מתוך אינטרסים.

היחידים שבאמת הביעו עמדת מערכת היו החבר'ה שמייצרים בדרך כלל את המדור הנחות יותר במדינה, חברי מערכת הספורט של ידיעות אחרונות. "בלי חשבון, זעקה הכותרת ובעצם סיפרה בה את כל הסיפור, על אף הסיפור הגדול וארבעת הטורים שנכתבו אודותיו (אריה מליניאק, אמיר אפרת, אבי נמני ויוסי בניון) הסיפור עצמו נדחק ובצדק אל כפולת האמצע. זה לא דבר של מה בכך, בשבועות האחרונים כתבתי כאן אינספור פעמים כי לעיתים ידיעות מתפקד כגרסה הישראלית של הטלגרף או כל עיתון אחר נוכח מיקום הידיעות שהגיעו מאנגליה. הבוקר נראה כי יש הרבה מאד תשומת לב לעריכת המדור ועל כן כל הכבוד. באשר לטורי הדעה עצמם, בידיעות צריכים להגיד תודה הבוקר למליניאק שכתב דברי בינה שכולים על הפיטורין הצפוים של הישראלי ולא הצטרף ללהקת המעודדות שכתבו את שאר המילים בעמודה. גידי ליפקין משלים את התמונה בצורה יפה עם מספר מילים של אביו של גרנט אליו היה לו קל להגיע לאחר שערך עימו ראיון ערב גמר ליגת האלופות בשבוע שעבר. מנגד נדמה כי הידיעה על פיטורי גרנט הביאה לשיבוש מחשבתי במערכת ולכן נעלמו להם מספר פנינים כמו תגובתו של ולדימיר שקלאר לראיון עם ארקדי גאידמק אל בין הסיקורים וחבל. אפשר היה גם לצפות ליותר בכל הקשור לסיקור לקראת פתיחת הרולאן גארוס שכן כתבת צבע מעולם לא הרגה אף עיתונאי. בתחום הכדורסל המדור עובר ימים יפים ללא רפאל נאה שנמנע מלדובב את מכבי ולכן נדב צנצפיר משחרר לאוויר העולם כי קאמינגס כבר במשא ומתן עם מלאגה, לא ידיעה שבמכבי יאהבו הבוקר.

בפעם הראשונה מאז שלקחתי את התפקיד גיחכתי הבוקר כשהרמתי את מדור הספורט של מעריב שהתפאר בכותרת: "נשארה המדליה (והמיליונים בבנק)" כשתמונתו של גרנט לאחר גמר ליגת האלופות מפארת את השער. קצת ידע לא הזיק לאיש אף פעם, הרי רק לפני ארבעה ימים אתם פרסמתם כי גרנט השליך את המדליה לקהל, כך שאם כבר הוא נותר קירח מכאן ומיליונר משם…אני גם לא בטוח האם זו הייתה טעות בעריכה או פשוט בחירה רעה, אך לא ייתכן שבדף השני יהיו טור של אבי רצון על גרנט ואת דבריו של מוריניו בנושא בעוד כתבת הניוז נמצאת רק בעמוד 17, כנראה שבקרליבך לא כל כך החלטיים בנושא מה האייטם המרכזי הבוקר…והנה עוד שאלה של הגיון: אם יונתן הללי ויניב טוכמן מביאים שניהם ניוז בנוגע לעונה הבאה בבית"ר ירושלים למה הן אינן מופיעות תחת כתבה אחת? האפשרות הכמעט יחידה שיש לי היא כי השניים לא רוצים להתערבב בקרדיט של השני, ליואב גולן התשובות. כמו במתחרה הגדול, גם כאן זכו הרולאן גארוס ואירועי מנהלת ליגת העל בכדורסל לכבוד ומקום אך כשהאייטם האחרון מגיע לאחר כתבה של שלושה עמודים על נבחרי מעריב ספורט, המדור מרגיש כמו תהלוכת פרסים אחת גדולה.  ניר שועלי וניצן חורש הצליחו להעביר את עלייתה של הפועל פ"ת חזרה לליגת העל בצורה יפה אך הפספוס של המדור הינו ללא ספק, זנב הידיעה של חגי סגל המדווח כי רועי ברקוביץ' לא שיחק במדי קבוצתו דן בוש בגלל השבת. האם ברקוביץ' הצעיר מתקרב לדת? האם זה ישפיע על חוזהו בעתיד? סגל יכל היה לעשות עבודה יותר יסודית בנושא ולהביא את הסיפור במלואו ולא רק קצה חוט שמישהו אחר ימשוך בו.

בהארץ מתגאים ובצדק בפרסום הראשון שלהם על פיטורי גרנט רק חבל שהם נגררים לרמה של אופירה בצורה בה הם עושים את זה. עוד ב"הארץ", מצליחים לדון בנושא שלא מזווית הראייה הצרה והישראלית אלא לגעת בו בצורה יותר רחבה, שלומי ברזל ושאול אדר לא ביקשו להתחנף לאברם ולישבנו אלא סיפורו את הסיפור מהצד הבריטי שמספר על מועדון במשבר זהות ולא על מאמן עשיר וחסר עבודה. אסף גפן ניסה אף הוא בטור די סתמי לעורר את שאלת מי זה האוליגארך הזה שמחזיק בצ'לסי, אך מילותיו יש לומר הינם דומות מידי למה שמליניאק מספר כבר חודשים רבים, מדובר בהחלטה לא הגיונית שנלקחה וכעת הופסקה. חגיגות העלייה של הפועל פ"ת מקבלים מקום של כבוד במדור, יחד עם עמודה היפה של סיכום הליגה הלאומית הן דוחקות את ערב הגאלה של מנהלת הליגה מאמש. חובבי הטניס מוזמנים לקנות את המדור שמתייחס בצורה הכי רצינית לרולאן גארוס הבוקר עם כתבת צבע מתורגמת כמיטב המסורת על ילנה יאנקוביץ'. על איכות משלמים בהארץ (וגם אני משלם עליה) ולכן שוב יוצא להם מדור שאולי אינו הכי טוב אך בהחלט נותן זוויות נוספות על אירועי השבוע.

שתי הערות לסדר היום

1.אמש נערכה תחרות הגראנד פרי השנתית בהתעמלות אומנותית בחולון, מדובר בתחרות בינלאומית, אך לפי העיתונים רק בידיעות שמעו על קיומה.

2. לרשת – בשם מילון ורבע הצופים בגמר ליגת האלופות להם אתם מודים הבוקר יש לי רק שאלה אחת: אפשר את השמות שלהם? כי אנחנו רוצים לארגן איזו תביעה ייצוגית על העוול שנעשה לנו ביום רביעי שעבר. כל מה שאנחנו צריכים זה עורך דין, מר אליאס אתה פנוי?

 

 

 

לפניות, טענות ומענות  themistopoloi@gmail.com .

Written by תמיס

מאי 25, 2008 at 11:51 am

פורסם בספורט