עומדים בשער

ביקורת על תקשורת הספורט

הדיינים באים

with 27 comments

"שימו קסדות, שריון קשקשים, קחו איתכם חרבות וצאו למלחמה". אלו היו פחות או יותר דברי המוטיבציה שנאמרו לכתבי התקשורת השונים אתמול בבוקר כחצי שעה לפני פרסום החלטת בית הדין. בספורט5 גייסו לא פחות מארבעה כתבים שהביאו מוצר יפה וטוב עם תגובות מכל קבוצות התחתית. גם וואלה שגייסו שלושה כתבים בצו 8 העלו אייטם יפה שמסקר את העניין. באתר "הפרסומים הראשונים והראיונות המיוחדים" נחו על זרי הדפנה, אופירל'ה (באותו זמן מרחה לק בציפורני רגליה) ודורון בן דור (היה באמצע משחק שש-בש עם אלישע לוי) העלו כתבה תמציתית, יבשה וללא תגובות מצד הגורמים השונים. ואולי מה שהפריע לעובדי בית בסר להוציא כתבה ראויה היא השמפניה שנשפכה כמים היות שהקבוצה של בעל בית קיבלה חזרה שלוש הנקודות לרפואה.

השעה: 12:30, המקום: זירת הקרבות הוירטואלית של תקשורת הספורט, המטרה : עדכון טבלת ליגת העל לאחר ביטול הניצחון הטכני של הרצליה. בהתאחדות לכדורגל, ב-Ynet ובאתר של גברת התוכן עמדו על המשמר ומיהרו לעדכן את טבלאות ליגת העל. לעומתם, החוטאים הגדולים הם ספורט5, nrg ווואלה שנרדמו בעמידה ולא עדכנו את טבלת הליגה גם שעה לאחר פסיקת הדיינים. אולי הצפי לדיון נוסף בעניין, גרם להם להשאיר את הטבלה כמו שהיא…לעולם לא נדע.

נערות הליווי של עריץ הספורט

אם אמש ציינתי את העובדה שב-Nrg וב-Ynet תמכו בקו של העריץ ולא סיפרו לקוראים היכן ישודר המשחק בין צ'לסי לליברפול, אז אתמול בצהריים מערכות האתרים הגדולים החלו לחדד לשונות. אבי בר עשה את עסקת חייו, גם הוא לא האמין שבעבור חופן תקצירים יצליח לקנות את נשמתם של הגופים הגדולים שכבודם הרמוס נמצא באיזה מגרש מכוניות נטוש בדרך מנחם בגין. פרומואים כאלו לערוץ הגניבה והגולד לא נראו אפילו ברחוב קרמניצקי. אם עד עכשיו נגעלתי מההתרפסות של Ynet  ו-Nrg כלפי העריץ, אז היום רשמית בא לי להקיא מההתחנפות הלא מוסברת הזאת אשר נותנת יד לגנבים והופכת את נערות הליווי של העריץ לשותפים לפשע.

החמישיה הפותחת של אופירה

1.האתר "הפרסומים הראשונים" הפך רשמית את המושג צמד המילים "פרסום ראשון" לביזיון אמיתי. מילא שהמקצוע "כתב" כבר לא מה שהיה (דוגמה : דורון בן דור), אבל כל כך נמוך לא האמנתי שגם בבית בסר הגבוה יכולים לרדת.

 

אז, הנה קונטרה בשבילך אופירל'ה. פרסום ראשון: מעניין לתמיס את התחת מהחתונה של ברוך דגו, תתחילי להתעסק בספורט. דווקא ממך ציפיתי שתעברי חפיפה כמו שצריך. 

2.מה הקשר? – "מכה למכבי: 5 טיסות למדריד בוטלו", אכן מכה קשה. הצהובים ינסו להתאושש מהמכה הקשה. עדיין לא ברור מהי חומרת הפציעה של הטיסות שבוטלו והאם הם גמרו את העונה. מסתמן שהטיסות שבוטלו יטוסו לד"ר מרטנס כדי לקבל טיפול. ככה זה שאתה שולח את הבלונדה והמאמי של וואן למדריד כדי להתעסק בספורט מקצועני שאין בו נשנושים, לחשושים ואבי עבדי.

 

3.עוד מדינה לאוסף – לידיעת המתקל הפרוע, הגליץ' הבא הביא לגול עצמי. "יום העצמאות של האפריקאים", כן, יש את אלה נו…הזרים האלה של חיפה…אז היה להם שם יום עצמאות לאיזה מדינה. "חגגו בשגרירות אפריקה בישראל", אני בהחלט מבין לליבם, ראיתי שבוע שעבר עשרות תאילנדים בוכים היות ששגרירות אסיה נסגרה ביום שישי.

4. במדור של החופפת ישנם טוקבקים דוחים באופן קבוע (מין מצא את מינו) ועזות המצח שיש להתלונן עליה. אופירל'ה, תראי מה קורה בבית המלוכלך שלך. אודי מילנר וגיל מנקין – תראו לאן הבייבי שלכם יורד. תתביישו גם אתם. יש את הדבר הזה שצריך להפעיל במקרים האלו…נו איך קוראים לזה…. נו אני צריך עזרה…סלים וארזה אולי אתה זוכר? דואב? s&m? ארתור הלוחם?

אהה רגע….הקוראים ייגר ווולוט בטוח זוכרים… צנזורה.
5. גם לפרגן צריך – מאתמול בבוקר ועד הערב היה זה אתר "הספירה לאחור ליורוליג" היחיד שהתייחס לבחירתו של אבישי סמולר לרוקי של השנה בליגה הטובה בעולם. ההישג המרשים נעלם מעיני שאר האתרים שכנראה לא ידעו על הבחירה (אחרת היו מתייחסים אליה גם). חבל רק שהכתבה הופיעה בתחתית העמוד ולא קיבל במה גדולה יותר.

לא מתאים להם

ערב יום השואה אשר מאמש התדפק על דלתות בית ישראל דאג להזכיר לכולנו את חשיבותו של היום עבור העם היהודי שמחפש הזדהות בכל חור אפשרי על פני הפלנטה. דווקא אתמול, הועלתה כתבתו של רונן גיל הדביל (סליחה, אבל הייתי חייב) "יום אסונכם הוא יום ששוני" (כותרת גרועה ביותר). לא ברור למה כתבה מסוג זה עולה דווקא ביום רגיש שכזה (לטעמי אין לכתבה כזו מקום באף נק' זמן, בנוסף אפשר היה לחכות עימה לצאת יום השואה). חבר'ה מישהו חייב לשים את המפתחות וללכת הביתה. אלפי ניצולים מחפשים נחמה, כתף תומכת והזדהות בכל מקום אפשרי. בימים בהם כל צלב קרס הוא מסמר בליבם של אותם גיבורים, מגיע דביל אחד ומעלה זכרונות שאפילו השטן היה מתקשה לזכור.

מתאים להם מאד

השורש "גרנט" הופיע בכל ואריאציה אפשרית אמש בכותרות אתרי האינטרנט. עם הרבה התחנפות יאדירו הכתבים השונים את שמו של אברם בעיתונות המקומית משתי סיבות: א.כי מגיע, ב.כי מי לא רוצה להגיע לגמר הצ'מפיונס ללא תשלום. חלוקת המספרים החלה והדחיפות בין הכתבים השונים בשיאם, כולם רוצים לגעת באגדה שנקראת אברם גרנט. אנחש שהמילה "תחת" לא תוזכר ולו פעם אחת, היות שהצלחה של אברם זו לא רק הצלחה ישראלית, אלא הצלחה של כל עיתונאי מקורב שאם היה יכול, לבטח היה פוקד את התחת של אברם שלוש פעמים בשנה. הצדיקים היחידים בסדום היו וואלה ספורט שהלכו על קו שונה לגמרי והתעלמו מהבנאליות המרחפת באוויר. "הצוללן הטביע את ליברפול" (בכתבה עצמה הכותרת שונתה), הכותרת המתוחכמת מגיעה כקונטרה לדבריו של בניטז בנוגע לצלילות של דרוגבה ברחבה, איזכור קצרצר לאברם רק ב"משנה", אפילו התמונה המופיעה היא של דרוגבה, יפה מאד. 

מעיתוני היום

ביחס לעמודי החדשות, מעטות הן הפעמים בהן נדרשים עורכי מוספי הספורט השונים במדינתנו הצנועה ליצור כותרת שמנסה לתפוס רגע באמת היסטורי – למשל העפלה של מנג'ר ישראלי לגמר ליגת האלופות – למשל כשזה קורה בערב יום השואה כשהוא עונד סרט שחור על זרועו הימנית. ברור לכל כי הכותרת צריכה להתאים לתמונת השער, רק שילוב מנצח בין השתיים יצרו מזכרת של ממש מהאירוע. באי – תון של המדינה החליטו הבוקר ללכת על הכותרת הפשוטה – "היסטוריה" רק שזו מתמסמסת לנוכח התמונה של גרנט לוחץ את ידו של ג'רארד בסיום המשחק. הבחירה במעריב הייתה הרבה יותר נכונה, תמונת קלוז אפ של גרנט כורע על בירכיו, סרט שחור על זרוע הימנית והמילה – "שהחיינו". בכל הקשור לתפיסת הרגע דרך תמונה במעריב נתנו הבוקר שיעור מאלף למנהלי המערכת ברחוב מוזס. רגע לפני שניצלול לעמודים הפנימיים צריך לציין כי מאמרו הקצר של גרנט אשר פורסמו הבוקר בכותרת העמוד הראשי נלקחו ממנו עוד בטרם החל המשחק, כמובן שאת העובדה הזו שכחו לספר לקוראי מעריב שאולי טעו וחשבו כי רגע לאחר כיבוי האורות אמש בסטמפורד ברידג' רץ גרנט לחדר וכתב עבורם מכתב מרגש. במעמקי המדור הוכיחו הבוקר שוב החבר'ה מקרליבך כי הם יודעים כיצד לבצע את העבודה, הסיפור מאמש ניצב בתחילת המדור (לעומת עמודים 10-11 במעריב) בידיעה כי לפעמיים אירוע היסטורי אחד (עלייה לגמר ליגת האלופות) גובר על האחר (פיינל פור היורוליג). דווקא דורון כהן שליח מעריב ללונדון היה זה שהניב את הכי מעט תוצאות בעוד שסיקור המשחק של אייל לוי וטור הדעה של יעקוב זיו השאירו אותי עימם עד למילה האחרונה. מאמרו של אביעד פוהורילס היה בדיוק במקומו ובכלל נראה כי יואב גולן ידע מה הוא מבקש מכל אחד מכותבי הטורים שלו לקראת הבוקר וקיבל זאת מהם ללא חריגה מהכללים, כל אחד כתב על משהו אחר,איש לא דרך על האחר או חזר על רעיונותיו במילים אחרות.

על היתרונות הברורים של מעריב בנושא הסיקור לקראת הפיינל פור ובמהלכו כבר הרחבתי אתמול (כתבים טובים יותר וכו'…) גם הבוקר שווה לכם להשאיר לעצמכם חצי שעה פנויה על כוס קפה בכדי להתענג על הראיון עם שארפ, טורו של שלח המצביע על אלו שמועמדים להוביל את מכבי לגביע והפנינה של הילה קובו במקור מזמן ת"א שתפסה את רפי וירושבסקי הפיזיותרפיסט של הצהובים לשיחה אחד עח אחת. בעמודים האחרונים מטפלים שאר כותבי הטורים בכישרון רב בעניין החלטת בית הדין על משחק חוזר.  למה לפתוח את העיתון: בגלל הכדורסל, בגלל המגוון ומשום שמול המדבר שמייצרים ברחוב מוזס זה עדיף. למה לא: אין הרבה סיבות, עניין של תחבורה עד לקיוסק הכי קרוב לביתך…

בניגוד למעריב באי – תון של המדינה החליטו הבוקר לסקר תחילה את הגעתם של הצהובים למדריד ורק אחר כך לטפל בגרנט. זכותם, אבל הבעיה מתחילה כאשר מגלים כי אין לעיתון מספיק כתבי כדורסל מוכשרים שלא לדבר על כותב הטורים היחיד של הענף אריה מליניאק שהועבר הבוקר לתחום הכדורגל. לאור כל הדברים הללו  קיבלנו בארבעת העמודים הראשונים של המוסף כתבת ניוז נרחבת של דובר האגודה  הצהובה, רפאל נאה וראיון צפוי עם מסינה מאמן צסק"א. רק רז שכניק הצליח לערער  מעט את עמודי הכדורסל עם כתבת צבע מהרחוב במדריד, זה שלטענתו הכדורסל מעניין כקליפת השום. הסיקור מסטמפורד ברידג' אינו ראוי ליותר מידי מילים ממני, יבש מידי לעומת המתחרים, גם הניסיון של ניצול חברו של גרנט גיא לוזון שהיה ביציע לכתיבת טור לא עולה בקנה אחד עם הטורים המוצעים במעריב. הדבר היחיד שאפשר לציין אותו לטובה הינו לוח השנה המפורסם במרכז המוסף ובו כל האירועים החשובים בספורט העולמי בחודש הקרוב. למה לפתוח את העיתון: כי אין לי לוח שנה בבית. למה לא: כי את הגירסה הפחות טובה של מעריב אני יכול למצוא באינטרנט – קוראים לה nrg.

בהארץ מביאים שוב כתבת רכש והפעם מהגארדיאן. ריצ'ארד וויליאמס בכתבה נפלאה על הבחור הג'ינג'י והשקט העונה לשם פול סקולס מסית את האש מהעלייה של גרנט לצ'מפיונס ומביא לידיעת הקוראים את הסיפור המרגש הקשור באותו גמר ב-99. עוזי דן לוקח קילשון ומתחיל לנקות את האורוות בקאמפ נואו עם כתבה על שחרור השחקנים הצפוי, נחמד אבל מצוץ. איתן בקרמן יכול ללמד את הקוף איך עושים זאת נכון, טור הביקורת שלו על דייני ההתאחדות בהחלט עושה את העבודה. כמו כן, כתבתו של בקרמן יכולה להוות מודל לחיקוי לרונן דורפן שאמש העלה כתבה מייגעת בהשראת יום השואה. משה הרוש מספר על המתרחש בהפועל חיפה לקראת חלומות העלייה של יואב כץ, בהחלט לא שגרתי ומבורך בימים צהובים שכאלה. למה כן: שוב, בגלל הרזומה, למה לא : בגלל העליונות של מעריב היום

בחינמון, הכותרת בכתבה של  עמית לוינטל "ז'וז'ה who?" מתגרה באותו כתב אנגלי שזילזל בגרנט בתחילת השנה, אך היא אינה מקורית (אייל לוי במעריב, שאול אדר בהארץ). הקוף בטור נושך על החלטת הדיינים נשמע כמו הקלדה של פרוטוקול מיציע העיתונות, לא מחדש כלום. אלי סהר בטור אישי מפרגן לאברם ומודה שטעה בנוגע לשרידותו הל המאמן בלונדון. באופן מצחיק, אך מתבקש, הוא מגלה כי הפרגון הוא טהור, והוא לא הוזמן / יוזמן למתחם האימונים של צ'לסי מטעם אברם. אבי סגל ואלי סהר מנסים לקבל את הפיינל פור בזווית נוספת. סגל בכתבה מעניינת על הסטטיטיקה של מכבי מול סיינה וסהר שמספר את סיפורו של המגרש בו ייערך הפיינל פור אינם מצליחים למצות את פוטנציאל הטמון באירוע הגדול (במיוחד לאור העובדה שמחר החינמון נח). לעומת זאת, סהר וסגל מביאים ראיון מצויין, מרתק וראשוני (עד כמה שאני זוכר בכל אופן) עם ארז אדלשטיין מאז פיטוריו, שאפו. איני יודע איך העיתון נראה פיזית, אך הגירסה הוירטואלית שלו מאד מורה (הכותרת של המדור בסוף העיתון…עמ' 32). למה כן: הראיון עם אדלשטיין, למה לא: כי העיתון פרווה וחסר בו בשר.

לקורא הנאמן ייגר – אמש פוטרה דבורית שרגל (הידועה כמבקרת התקשורת וולוט אנדרגראונד) מתפקידה כעורכת של הפורטל תפוז. אפילו בתגובות שואלים אם ייגר מחייך…מה אומר?

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmai.com .

מודעות פרסומת

Written by תמיס

מאי 1, 2008 בשעה 10:36 am

פורסם בספורט

27 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. החלטת בית הדין הייתה אתמול, לא היום

    אם אתה רושם דברים מבעוד מועד, מן הראוי שתעבור עליהם לפני פרסומם.

    אפס.

    כמה עלוב אפשר להיות

    מאי 1, 2008 at 10:45 am

  2. העיתון של המדינה? הביזיון של המדינה. עם שמות כמו רפאל נאה, בן שימול, ליפקין, סידי… כל מה שאפשר לעשות זה לגלגל את הנייר שעליהם הם חתומים ולזרוק לפח האשפה הקרוב ביותר. עם כוח אדם כזה מוטב שבידיעות יחפשו כוח אדם במשרדי כוח אדם. 8 שקל לשעה לעובדי קבלן ותקבלו כתבות ראויות יותר. תביאו אפילו תאילנדים במקומם.

    לא ספורט, לא עיתון ספורט, לא תרבות ספורט.

    ביזיון אחד גדול.

    קל

    מאי 1, 2008 at 10:46 am

  3. למי אכפת?
    זו ביקורת ספורט או שכל יום תחליט מי העיתון היותר טוב לפי הכותרות שהוא נותן?

    תפסיק לזיין לנו את השכל כל יום עם מה היו הכותרות

    מאי 1, 2008 at 10:50 am

  4. סיקור המשחק של אייל לוי במעריב הוא פשוט גיבוב של מילים חסרות משמעות. תתפלא לשמוע אבל יש אנשים שלא צפו אתמול בערוץ הטורקי/גרמני ורצו לפתוח הבוקר את העיתון ופשוט לקרוא דיווח "יבש" על המשחק. מ"הסיקור" של אייל לוי בקושי ניתן להבין אם בניון פתח בהרכב, לשער השלישי של צ'לסי הוא לא מתייחס ואם לא הייתי רואה תקציר לא הייתי יודע שבאבל הבקיע מ-35 מטר אחרי טעות של צ'ך.

    אל הטור המפגר של יעקב זיו לא צריך להתייחס בכלל. למה צריך לדחוף את יום השואה לניצחון ההיסטורי (והאישי) של גרנט אתמול? פשוט זילות של היום הזה.

    רן חפיף

    מאי 1, 2008 at 10:52 am

  5. תמיס פוסט מצויין ונשכני. יש כוח! את עושה בית ספר למתחרים שלך.

    אהבתי את השורה:"ככה זה שאתה שולח את הבלונדה והמאמי של וואן למדריד כדי להתעסק בספורט מקצועני שאין בו נשנושים, לחשושים ואבי עבדי". מצחיק כמה שזה עצוב

    ארבל

    מאי 1, 2008 at 10:54 am

  6. לא ציינת שידיעות עשו פולו אפ לביקורת על שגיא ויורם שנכתבה בפוסט של אתמול

    לקח להם רק יום וחצי להגיב על השידור אבל זה עוד מילא, בתור אחד שלצערו מקבל
    ידיעות הביתה אני חייב לציין שכבר מזמן הפסקתי אפילו לפתוח את העיתון, מוצר כל כך ירוד באמת שקשה לייצר

    לפחות אתה יודע שגם הביזיונרים מרחוב מוזס קוראים את הבלוג

    גיא- ידיעות עשו לך פולואפ

    מאי 1, 2008 at 10:59 am

  7. אתה רושם ייגר מחייך?

    ואז אתה רושם פה כאילו מישהו אחר רשם את זה. מה אתה חושב שאנחנו ילדים? על מי אתה מנסה לעבוד?

    ואגב, כמו שוואן הזבלים לא מתעסקים בספורט נטו ומכניסים לכל מקום את עבדי, מילשטיין ושות', כך גם אתה עשית משום שהידיעה על פיטורי שרגל ממש לא קשורה לספורט. קשור לייגר? שלח לו מייל.

    אתה עושה את אותם הטעויות והשגיאות המביכות שעושים בוואן ובשאר המקומות. לא אתפלא אם אתה עבדת בעבר בוואן, כי אתה מוכיח שיש לך את הקישורים לכך.

    בתגובות של הכתבה על פיטוריה של דבורית שרגל

    מאי 1, 2008 at 11:05 am

  8. יס. תנשך אותי תמיס. ווווש. איזה צליפת שוט על אופי רע!
    החמישיה הפותחת- מעולה!

    theshortymatuzalem

    מאי 1, 2008 at 11:06 am

  9. כל הכבוד, תמיס.
    פוסט מצוין ונשכני. תמשיך להכנס באתר של אופי רע.

    ו

    יונתן

    מאי 1, 2008 at 11:06 am

  10. תגובות 1 ו-3 אולי תשחררו אותנו מנוכחותכם המעיקה?
    מותר לבקר- ואפילו באופן נשכני וגם אני לא מת על שגיאות הכתיב (בחייאת תמיס- אני מוכן לקבל את הפוסט רבע שעה מאוחר יותר, רק תגיה- זה נותן תחושה אחרת לקריאה) אבל שניכם ממש מיותרים כאן. כמה עלוב- לא נראה לך? אל תבוא. אתה נראה לי אדם ממש אלים. אם טעות כזו, עם כל זה שהיא מיותרת, מוציאה ממך כזו תגובה לא הייתי רוצה לנהוג לידך בכביש…
    תפסיק- אתה עוד יותר מיותר כאן- הוא החליט לתת ציונים כל יום לעיתונים (לא ממש שונה מייגר אגב, אבל מילא). לא נראה לך ? גם אתה לא חייב לבוא. שאלת אם זו ביקורת ספורט? לא! זה בלוג של ביקורת תקשורת ספורט ולא על ספורט.
    תמיס- עלה והצלח- אחרי תקופת ההרצה אתה בדרך הנכונה בגדול.

    אישוני הכבאי

    מאי 1, 2008 at 11:12 am

  11. ידיחעות אחרונות. אני פותח מדור הספורט, מחפש לקרוא איזה משהו ולא מוצא. מהקריזה אני מקמט, מקמט את המוסף וקולע איתו לסל של הזבל.
    דורון בן דור, מחסנאי עילג שהפך לפודל של אופירע.

    פופיק ארנונה

    מאי 1, 2008 at 11:14 am

  12. שכחתי תמיס, לפרגן לך על הפוסט. מצוין.

    פופיק ארנונה

    מאי 1, 2008 at 11:21 am

  13. אם זה באמת אתה כותב את הפוסטים האלה, אז מי זה היה תמיס של התחלת הבלוג ובאיזה תא מטען הוא כלוא עכשיו?

    יופי של פוסט, במיוחד לאור שני העצלנים שמתהדרים בניקים גדולים מעבר לכביש. יום השאוה אז לא כותבים פוסט. אוי אוי אוי, הם בטח עומדים עכשיו בדיוק דום באיזו עצרת.

    הרצל קביליו ז"ל

    מאי 1, 2008 at 11:33 am

  14. תודה.

    דואב/ת

    מאי 1, 2008 at 12:01 pm

  15. למגיב
    מ 11:05 – זה לא תמיס שהגיב לעזיבה של דבורית שרגל… אה. ילד?!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מאי 1, 2008 at 12:02 pm

  16. כל הכבוד על החמישיה הפותחת של אופירע. פשוט פגז. כל מילה – סלע. שנון מצחיק וקולע. בשביל זה אנשים נכנסים לקרוא.
    על כל מה זהיא עשתה לייגר תכניס לה גם את האלמנט…

    אל תתרגש מכל מיני טרולים שבאים לקלל ולרדת עליך גם לייגר הם ניסו לעצבן.

    הכתבה בוואלה של רונן גיל היא בושה בזיון ושערוריה. מי עורך הספורט שם שנתן לטינופת הזאת להיות בראש עמוד הספורט עם הפנייה מהעמוד הראשי? שיתביישו , אחת הכתבות הכי מביישות שקראתי מעודי.

    ההתרפסות של אתרי האינטרנט בפני הנבלות של ערוץ 5 זה גם חרפה. תמשיך לעקוב ולעדכן – חשוב ביותר כי אנשים כך שמים לב לכל מיני זליגות וכו'.

    יופי

    ארתור הלוחם

    מאי 1, 2008 at 12:32 pm

  17. תמיס חבוב,
    אתה לא מבין בעיתונות ספורט. יש לי מיליון הוכחות לכך, אבל ההוכחה התורנית להיום היא העובדה שאתה מתעקש לכתוב כל הזמן שכתבים מלקקים לאברם גרנט כי הם רוצים כרטיס חינם למשחקים של צ'לסי.
    תתפלא, אבל עיתונאי שמקבל אקרדיטציה למשחק של צ'לסי, ברצלונה, אינטר מילאנו, ריאל מדריד וכו', לא משלם עליו. כך נהוג בכל העולם, לפחות במאה השנים האחרונות…
    יש לעיתונאים האלה אלף סיבות אחרות, פסולות הרבה יותר, ללקק לגרנט.

    יוסף ק

    מאי 1, 2008 at 12:49 pm

  18. בתוך הפוסט האיכותי של היום חבויה ידיעה מהעצובות ומשפילות שקראתי – על הזרים של מכבי חיפה שחגגו "יום עצמאות לאפריקה" ב"שגרירות אפריקה". קשה לדעת אם זו בורות או גזענות שתרמו ל"גליץ'" הזה כפי שהוא אך בכל מקרה מדובר באור הזהרה בוהק שמתריע על חובבנות.

    alficon

    מאי 1, 2008 at 1:27 pm

  19. alficon, וואן? חובבנות?! לעעעע.

    וזה בסדר. גם באפריקה היו בטח כותבים "יום העצמאות של המזרח-תיכונים האלה, נו, איפה שיש את העיר שיצאו ממנה כור גרעיני ואחת שחפפה לכל השכונה והיום היא חופפת רק לארקדי. ולא את השיער שלמעלה".

    אליקים העצבני

    מאי 1, 2008 at 1:54 pm

  20. פוסט מצוין. אהבתי בעיקר את השורה "גרנט קורע על כר הדשא". פשוט קורע מצחוק

    אהוד

    מאי 1, 2008 at 2:34 pm

  21. פוסט מעולה, תתעלם ממי שמקשקש אחרת, הם גם ככה מגיבים מטעם אופירה אסייג. הקטע על שגרירות אפריקה הוא לא פחות ממדהים – הבורות, העילגות, חוסר הידע המביך של הכלבלבים של אופירה. תמשיך ככה, אתה במגמת שיפור.

    צ'אק נוריס

    מאי 1, 2008 at 2:52 pm

  22. עוד פוסט מצויין!
    ומה עם מילה טובה על הטור של סטרשנוב? סוף סוף מישהו מפרסם בגלוי מה שכולם מזמן אומרים בסלון.
    ניכרת מגמת שיפור בולטת, כל הכבוד תמיס.
    רק תעשה הגהה לפסקה האחרונה על החינמון, בחייאת (רעיון, מורה).

    רועי

    מאי 1, 2008 at 2:55 pm

  23. אבל תתקן את גרנט קורע על כר הדשא – זה כורע

    צ'אק נוריס

    מאי 1, 2008 at 3:00 pm

  24. "הבחירה" של אבישי סמולר עדיין לא התבצעה. הוא מועמד אחד מתוך שישה שיבחרו לבסוף על ידי הציבור לרוקי השנה. ההצבעה באתר כדוריד גרמני באינטרנט. חבל שהכתירו אותו בתואר הזה טרם זכייתו המלאה בו. שיהיה לו בהצלחה וח"ח לגידו רן מYNET שהבהיר את העניין אתמול.

    אנונימי

    מאי 1, 2008 at 4:16 pm

  25. האם שמת לב שבדף הראשי שבמעריב ליד התמונה של גרנט היה רשום שהמשחק נגמר 3:1?
    כנראה שהם לא ראו את ההארכה עד הסוף, כיבו את הטלויזיה והלכו לישון, בטח ניחשו שלא יהיו גולים…

    זה ששם לב...

    מאי 1, 2008 at 9:48 pm

  26. לזה ששם לב.

    תנסה לשים לב טוב יותר פעם הבאה לפני שאתה כותב שטויות. כתוב 2:3

    ארבל

    מאי 2, 2008 at 12:49 am

  27. […] אפריקה בישראל!" מדור גליצ'ים של אתר הספורט One (דרך תמיס) מאת יונתן כ' במאי 5, 2008 בשעה 12:58 pm, קטגוריות: קצר […]


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: