עומדים בשער

ביקורת על תקשורת הספורט

אף 1 לא ישתיק אותנו / גירסת קרמר

with 4 comments

שינוי קל בתכנית. למרות שפוסט הביקורת היה עתיד לעלות בשעה 16:00 בחרתי להעלות את הפוסט של עודד קרמר על חופש הביטוי. פוסט הביקורת יחכה שעתיים לטובת אחד ממייסדי הבלוג שזכה להכיר את השליח של מר אליאס מקרוב.

ביקורת היא פונקציה של מקור כוח – מאת עודד קרמר

בתקשורת המסורתית ביקורת היא פונקציה של מקור כוח. כשאתה כותב ביקורת בכלי תקשורת אתה נהנה מהמעמד שנותנת לך הפלטפורמה. יש לי תחושה די מוצקה שחלק גדול מקוראי ביקורת הטלוויזיה של ידיעות אחרונות, לא יוכלו לנקוב בשמו של ירון טן ברינק. וזה לא באמת מפתיע. העניין הפרסונלי הוא אמנם חשוב, אבל לא חשוב כמו הפלטפורמה.

עולם הבלוגים לא משחק בכללים של התקשורת הישנה. כאן אין פלטפורמות (כלומר יש, אבל הן טכניות בעיקרן). אין עורך בכיר שחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם מי ראוי לכתוב ביקורת. כל אחד יכול לכתוב. ואז הכול הופך לפרסונלי. אתה מי שאתה. אתה לא נציג, לא שליח ולא דובר של אף אחד. רק של עצמך.

וזה יותר מסתם עניין סמנטי. זה קשור לצורה שבה אנחנו כבני אדם נוטים לקבל ביקורת. בצורך הראשוני שלנו להתגונן. לנסות ולמצוא הקלות. להסביר שיש למבקר אינטרס אישי. שהוא "אומן מתוסכל". שהוא "פועל מקנאה". הכול כדי שלא תצטרך להקשיב לביקורת.

כתיבה אנונימית היא הדרך היחידה ל"הכריח" אנשים להקשיב למה שיש לך בבלוגים. לא לאפשר להם להיאחז במגננות ולבטל את הביקורת בתירוצים שונים. כשאתה לא יודע מי המבקר אתה חייב להקשיב כי אולי מאחורי הכינוי המוזר מסתתר מישהו ששווה להקשיב לו.

פלטפורמות התקשורת הוותיקות, העיתונים ואתרי האינטרנט, יעשו הכל כדי לקעקע את הלגיטימיות של המבקר האנונימי שלוקח מהם את המנדט על הביקורת. כי היום  "גרון עמוק" כבר לא צריך את וודוורד וברנסטיין. הוא יכול לפתוח בלוג אנונימי. וזה מה שמפחיד אותם כל כך. בגלל זה הם מדברים על בעיות אתיות. על אי האמינות. על אינטרסים אישים שעלולים להיות מוסתרים.

אבל אנחנו לא נשתוק. ולא ניתן לאף 1 להשתיק אותנו. כי גם אתר אינטרנט יכול ליפול באמינות. גם לעיתון יכולים להיות אינטרסים סמויים. גם באתרי אינטרנט יש פה ושם בעיות אתיות. ויכול להיות שאני טועה, אבל נדמה לי שאפילו בעיתונים פגשנו פה ושם ביקורות שנכתבו בעילום שם. ובעיתון, בניגוד לבלוגים, אתה אפילו לא יכול לכתוב תגובה.

המסר שלנו היום הוא פשוט לא לפחד. לא מתביעות משפטיות. לא ממחיר אישי. אז אם יש לכם ביקורת עניינית תגידו אותה. תכתבו אותה. עם שם או באנונימיות.  בבלוגיה של תפוז, בישראבלוג, או בוורד פרס. זה לא חשוב. כי הזכות לבקר את האנשים והגופים שמרכיבים את הציבוריות הישראלית, נמצאת על הכוונת. והדרך היחידה לשמור עליה היא להשתמש בה כמה שיותר.

* לבינתיים המאבק ממשיך וייגר הגיש במשטרה תלונה כנגד האתר של אופירל'ה על חדירה לפרטיות – לכתבה.

מצורפים קישורים לפוסטים וכתבות בנושא חופש הביטוי באינטרנט :

מאת אייל דץ – אף 1 לא ישתיק אותנו

מאת עופר קפיטן – "הילדים של היום כבר שואלים למה"

מאת usharf – ייגרמאיסטר והמלחמה על חופש הביטוי ברשת

מאת וולוט – ייגר, אופירה אסייג וחופש הביטוי

למה לי פוליטיקה – ייגרגייט ומאבקנו לחופש הביטוי בישראל

מודעות פרסומת

Written by תמיס

מאי 15, 2008 בשעה 2:56 pm

4 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. חבל שצרפת את הקישור של וולוט, היא לא ראויה לכך.

    נו וואן

    מאי 15, 2008 at 3:47 pm

  2. ועל זה נאמר מי שלא יכול לעמוד בחום- שלא ייכנס למטבח. עיתונאי שלא מסוגל להתמודד עם ביקורת לא מבין את התפקיד שלו.

    יעל

    מאי 15, 2008 at 4:23 pm

  3. עוד כתבה על חופש הביטוי

    מאי 16, 2008 at 12:36 am


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: