על זליגות ודברים אחרים

ביום א' האחרון התלוננו רבים על שידור המשחק בין ריאל מדריד ללבאנטה (האלופה מול היורדת הבטוחה) בעוד שבערוץ הגניבה שודר משחק מספר 7 בין בוסטון לקליבלנד. מפנייה שנעשתה למשרד התקשורת בנושא התקבלה תגובתה של מירב שטרוסברג אלקבץ, מנהלת תחום הגנה על הצרכן במועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כדלקמן :

מאשרת בתודה קבלת פנייתך באמצעות אתר האינטרנט ומתכבדת להשיבך כי:

1) אתמול שודר בערוץ 5 משחק מרכזי ממפעל ה- NBA – המשחק המכריע (משחק מספר 7) בסדרת חצי הגמר המערב בין בוסטון סלטיקס לקליבלנד.

2) השידור בערוץ לייב שלשום היה בנוסף לשידור משחק מרכזי מה- NBA שהתקיים אתמול בערוץ 5 ואינו בא במקומו.

3) מספר המשחקים ששודרו בערוצי הספורט זהה לממוצע המשחקים אשר שודרו בשנים שקדמו להקמת ערוץ הלייב (הן בשלב הרבע והן בשלב החצי הגמר של הפלייאוף), ולפיכך השידור בלייב אינו פוגע בהם אלא בנוסף להם.

*הבדיקה שנעשתה אינה מדוייקת (והנושא ייבדק לעומק) היות ש"מספר המשחקים ששודרו בערוצי הספורט זהה לממוצע המשחקים אשר שודרו בשנים שקדמו להקמת ערוץ הלייב" לא ברור מדבריה של הגברת שטרוסברג אלקבץ האם מדובר בשידורים בכל הערוצים (כולל בתשלום), או שמא בערוץ הפתוח בלבד.

מכל הפרסומים הראשונים, הראיונות הבלעדיים והמיוחדים של אתר החגיגות ופתיחת המסעדות בחרתי דווקא בסיכום של גיא לוי בהפועל ב"ש. לא הופתעתי כאשר הפס האדום קישט את הידיעה וכצפוי לא הופתעתי מכך שהם באמת לא פירסמו (והפעם גם לא הקלידו את הידיעה) ראשונים. הידיעה פורסמה לראשונה באתר דרומי ולא כפי שאופירל'ה ציינה.

אם זה לא מספיק, אז אמש פורסם באתר של עו"ד שי אליאס כי גם לקבוצת הכדורסל של רמת השרון יש אתר רשמי. אחרי סקירה נרחבת על הקבוצה ועל המידע שניתן למצוא באתר החדש מופיע הלינק לאתר הקבוצה. לא, לא, רגע…זה הלינק. אה, גם זה לא…אז הנה, הנה מצאתי… זה הלינק.

למה לא לאחד ידיעות?

באתר שחושב שהוא מספר אחת בשוק פרסמו הבוקר שתי ידיעות הנוגעות לעונה הבאה של מכבי ת"א בזו אחר זו בדרג השני של העמוד.

עכשיו לשאלה המאד פשוטה: למה לא לאחד את הידיעות? הרי לא מדובר כאן בשינוי סדרי עולם, סך הכל בסגל השחקנים של מכבי ת"א לעונה הבאה. לאופירה הפתרונות…

הפתרון של שחר

ממש רגע לפני עליית הפוסט היומי פטרה שחר פאר את עיתונאי הטניס משתיקתה והחליטה להעניק להם ראיון רגע לפני היציאה לרולאן גארוס. אתר ערוץ הספורט אתר nrg היו הראשונים לפרסם את הדברים כאשר ynet לא הרחק מאחוריהם. ככל הנראה מדובר בראיון מוכן וידוע מראש כזה שבו היה אמבארגו וכולם פרסמו באותה שעה…ככה פתרה שחר פאר את תעלומת מי יראיין אותה ראשון ונמנעה מלהתכסח עם אחד מהעיתונאים המסקרים אותה.

מעיתוני היום

לכל הקוראים הנחמדים שמתעסקים בשער של הארץ ,אספר כי אני קורא את הפרינט של ידיעות ומעריב (אין משהו אחר), אך את העיתונים הארץ וישראל היום אני קורא באינטרנט (מהדורה דיגיטלית שבה אין את שער המוסף).

החינמון

פתח את שעריו עם כפולה שומית. ברגע שראיתי ששלמה שרף אחראי על הראיון עם מאמן בית"ר החל המחשב שלי לפזר ריחות לא נעימים בחלל הקניון. למרות זאת, הראיון עם שום היה קליל, אובייקטיבי ונחמד. רותם גרוסמן מביא את סיפור הראיון מעבר לשאלות של שרף, דבר שמוסיף עניין. שום הדיפלומט לא חסך מילים על אמיר אפרת וחמי אוזן שחיכו לו בפינה בכל הזדמנות, מעבר לכך לא ברור מדוע שרף היה חייב (שוב, בפעם המי יודע כמה) להשמיץ את גרנט. סיפור היכרותם של שרף ושום נחמד, אך מתאים ל"חיים שכאלה". עמית לוינטל ורונן דורפן חשבו מחוץ לקופסא וניסו לעניין עם כתבות לקראת גמר הצ'מפיונס, בפועל (לטעמי, בכל אופן) הם פיספסו את המטרה. הרעיון לתקוף את הגמר לא מהזווית של סגל השחקנים והיריבות בהחלט מבורך, אך היחסים הקרים בין המדינות ואהדת האוהדים לנבחרת הלאומית לא עוררו בי שום דבר. אלי סהר בניתוח על אופציות האימון של בלאט ואבי סגל (מעולה) בסיפור הכישלון של ריאל מדריד בכדורסל גורמים למוסף להיראות טוב יותר, אך בטח לא משתווה לימים האחרונים.

ידיעות אחרונות

לא הרבה פעמים נופל בחלקו של כתב כדורגל בכיר ככל שיהיה, לקבל את ארבעת העמודים הראשונים של מדור הספורט כמעט לעצמו בלבד, בטח לא לכתב היושב אי שם במרחקים. הבוקר, נפל בחלקו של כתב הכדורגל האנגלי של האי – תון של המדינה זכות שכזו ובכך נפתח מדור הספורט של ידיעות אחרונות במספר עמודים מהביטאון הפרטי של היושב בלונדון. לפני שנגיע וניגע בטיב כתבותיו של ואקד ממוסקבה, הערת עריכה קטנה – שימו לב כיצד אפילו בידיעות חששו לשים את ציטוטו של גרנט מליל אמש לכתב החרוץ – "אני נשאר במועדון וכבר עובד על העונה הבאה" ככותרת ראשית, במקומה התנוססה על גבי השער הכותרת: "רולטה רוסית" כנראה שבידיעות מפחדים לצאת בהצהרות לגבי עתידו של גרנט פן אשמור להם גזרי עיתון ונעמוד על טעותם בעתיד.

שלושת העמודים הראשונים של העיתון מהווים אכזבה, בעיקר משום שכתוב בהם את כל מה שכולנו כבר ידענו, מספר מילים על הקבוצות שהגיעו למוסקבה, המלונות, הנה ציטוט של באלאק בעד גרנט והנה ציטוט מלא ביטחון של ווין רוני…שום דבר שכתב אינטרנט חרוץ לא יכול לקחת מעשרות האתרים השונים. דווקא על אפקט האווירה והמתח, דברים שואקד צריך להעביר לנו הקוראים כמי שנמצא במוסקבה הוא פוסח. זאב גולדשמיט ונדב צנציפר ינסו להכניס לנו אותה עם מפגש בין קבוצות אוהדים של הקבוצות כאן בארץ, אבל מכל המפגש הזה עולה ריח חריף של "ללכת עם ולהרגיש בלי" קשה לדבר על מושא אהבת הכדורגל שלך כשאתה מצוי מרחק אלפי קילומטרים ממקום האירוע הגדול ביותר של העונה. בטווח שבין כתבות אלו מנסה ואקד גם לפמפם את הגאווה הבריטית שלו עם כתבה המספרת שההגמוניה הבריטית חוזרת לשלוט באירופה. לא שאני נגד אותה הגמוניה, אבל בחייכם…הרי כל ילד שרואה שנתיים שלוש כדורגל יודע זאת. לו היה זורק ואקד לאוויר העולם את הסיבות למצב החדש ישן הזה הייתי מבין את הכתבה השוממת והלא מעניינת. לפחות היא אינה מפדחת כמו הניסיון הנואש של ואקד לערוך משאל בין 18 קבוצות הליגה האנגלית בקשר לאהדתם בגמר. בחייך ואקד, אתה באמת מצפה שנאמין לך שהתקשרת לכולם עם מחלק הקבוצות אתה מביא ציטוטים בחלק רק הסברים מדוע הם יעודדו את הקבוצה הזו או הזו. מדובר בכתבה הזויה למדיי, שיכלה לחכות למחר ולהיעשות טוב יותר, או מוטב יותר להישאר מחוץ לעיתון.

שאר העיתון מתחלק כרגיל ל-70% כתבות של "הוא אמר להוא" ספקולציות זולות שנזרקות לאוויר -30% ספורט נטו. חבל שמחזור הסיום של הליגה בכדורסל מקבל כל כך מעט אינצ'ים יחסית לדברים פחות חשובים במועד הזמן הזה… למשל, יש לנו קיץ שלם לדון באיזה שחקן יסגור בבית"ר ירושלים…מי שמציל מעט את משפחת מוזס המורחבת הינו זאב אברהמי שמצליח להביא את סיפורם של שני כוכבי סדרת חצי גמר המערב בין בוסטון לקליבלנד בצורה יפה ומעט חריפה אל הדף.

 הארץ

מסיבה שאינה ברורה (לי, בכל אופן) היום עוזי דן נעדר ממדור הכדורגל העולמי של הארץ שבאופן מפתיע מתפקד היום מצויין. שלומי ברזל שליח העיתון למוסקבה מביא בצורה נפלאה את האווירה ברחוב הרוסי ומספר על יחסו של פיטר קניון לעתידו של גרנט. אמיר ענבר בכתבת פרופיל נהדרת על פטריס אברה מוכיח שאפשר עדיין להתייחס לגמר בלי להרגיש שכבר אמרו את הכל. גם בגיזרת הכדורגל הישראלי יכולים להיות בהארץ שקטים. דוד מראוני (פרסום ראשון) מספר על החתימה של איגור טומאסיץ' במכבי ת"א (נראה כיצד יגיב אתר הפרסומים הראשונים והזזת השעונים), יניב קובוביץ' מסר על האופציות שקיימות לסלים טועמה והניתוח של דור בלך ודוד מרואני על המתרחש בהפועל כפ"ס בהחלט במקום ומתבקש לאור ההסתבכות של הקבוצה בתחתית. גם הכדורסל אינו מאכזב, כתבת רכש מהניו יורק טיימס של הרווי אוורטון על המתרחש ב-N.B.A ועל הסיבות להפסד של קליבלנד לבוסטון וניתוח טוב למחזור הסיום עם נגיעות נאיוויות של עירוני נהריה נותן לעיתון יתרון על ידיעות והחינמון.

 מעריב

השער של מעריב היום נהדר. "מימונה" זועקת הכותרת כשברקע עידן מימון הבוכה מניף את צלחת האליפות, סחטיין על האומץ!! (מי זוכר מתי ענף כלשהו חוץ מכדורגל או כדורסל היה בשער של עיתון כלשהו. יעקב זיו מספר על דיווחיו של הדיילי סטאר האנגלי בקשר להמשך דרכו של גרנט "הדיילי סטאר מדווח שאברמוביץ' שוחח עם ג'ון טרי ופראנק למפארד והודיע להם שגרנט יעזוב בכל מקרה", פרט לכתבה על הפציעה של ג'ון טרי לא מצאתי איזכור לנושא בעיתון הבריטי, ובאותו הקשר היום בגלי צה"ל דובר על כך שה"סקופ" של הארץ על עזיבתו של אברהם גרנט כנראה הוא עוד ברווז עיתונאי.

על פי מה שנאמר ברדיו, מדובר על שיחה של כתב הארץ עם כתב ה-MIRROR ומשם הוסקו המסקנות.

עוד נאמר בשידור שהשמועה על כך שאברהם גרנט יעזוב לא מופיעה בכלל בעיתונות האנגלית. ניר שועלי נותן כבוד לכדוריד וזוכה לחיזוק בטור טוב של אביעד פוהורילס. פוהורליס בטור מעולה מביע תרעומת על דעתו על דבריו של ארקדי גאידמק מאמש לידיעות (סחטיין על הקרדיט) ועל העובדה שאוחנה (ככותב טורים לאתר "הפירגונים לעבריינים" וכבעל רצון לחזור ולאמן בבירה) לא יבקר את דבריו של גאידמק. שחר ורשל חוזר להתעסק בסוגיית כובעיו של דודו דהאן, נחמד לא מעבר. אייל לוי ללא ספק עשה לי את הבוקר עם כפולה מדהימה על המאבק במגרש ומחוצה לו בין ריו פרדיננד לג'ון טרי. גם בגיזרת הכדורסל הגירסה של רון פלדהיים למחזור הסיום בליגת ווינר היא הטובה ביותר משאר העיתונים ומעריב ללא ספק הוא המנצח היומי בגירסת הפרינט.

לפניות, טענות, מענות וכתובות IP ניתן ליצור קשר ל themistopoloi@gmail.com .