עומדים בשער

ביקורת על תקשורת הספורט

Archive for the ‘ספורט’ Category

העין השביעית

with 27 comments

לצערי עדיין לא התקבלה פניה מתאימה בנוגע למחליף.

בנתיים ייגר היקר מתחיל לכתוב טור בעין השביעית, להלן דבריו מתוך העין השביעית

מלפפון בהפתעה

פעם בשנתיים, ביורו או במונדיאל, נרגעת מעט בצת תקשורת הספורט והופכת את עונת המלפפונים של הכדורגל הישראלי לנינוחה יותר ולמטומטמת הרבה פחות. אלא שבמדורי הספורט משתעממים כנראה מהר מעיסוק בספורט נטו, ומנצלים כל הזדמנות כדי לחזור לבאסטת הספקולציות והרכילויות. מדובר ב-90% של סחורה קלוקלת, אבל עיתונות הספורט הצעקנית והמצהיבה לא תוותר על התענוג להפוך לרוכלת ולמרכלת. אז מה אם יש יורו? נוריד לו את הערך עד שידהה כמו הדולר. ספורט "ידיעות אחרונות" כבר נכנס בימים האחרונים חזק לעניינים כשהחזיר את מלפפוני ישראל לעמודים הפותחים.

למזלה של בצת תקשורת הספורט, היא קיבלה בסוף השבוע שעבר רוח גבית מפתיעה. פתאום, משומקום, צץ סיפור תקיפתו של איציק זוהר. כוכב הבילויים של שמי הכדורגל, פרשן ערוץ 10, הותקף בתל-אביב ונחתך בפניו בנסיבות לא ברורות. בבת אחת נדחקו הצדה כל ענייני אליפות אירופה, דיווחי השליחים המיוחדים נותרו נכלמים בשולי הדרך, ורונאלדו, טורס ומיסייה פלאטיני השפילו מבטם. רוב מדורי הספורט לא הרשו לעצמם לפספס את הסנסציה הרכילותית/פלילית ולמרוח כותרות בומבסטיות, אף שלא מדובר בספורטאי פעיל.


שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" מה-12.6

בספורט "מעריב" נתנו הפניה בולטת בשער, אבל את הסיפור עצמו פירסמו במקום הראוי לו, עמודי החדשות. בספורט "ידיעות אחרונות" לא נתנו לסיפור לחמוק להם מהידיים. 80% משער המדור ביום חמישי שעבר הוקדשו לסיפור: צילום קלוז-אפ ענק תחת הכותרת: "אלמוני חתך את פניו של זוהר". הידיעה עצמה נמרחה על פני עמוד שלם, כשמכריו של זוהר, כולל אשת יחסי-הציבור והסוכן שלו (שבכלל היה בחו"ל בעת התקיפה), ממחזרים שוב ושוב אותם פרטים: זוהר הלך ברחוב, מישהו תקף אותו, היה הרבה דם, אנחנו מזועזעים. בידיעה לא ויתרו על אזכור של רקע רומנטי כאפשרות לתקיפה, והנה לכם מלפפון עסיסי יותר מעוד העברה של שחקן משמשון לבית"ר.

אתר ערוץ הספורט חתם את היום בכותרת ראשית על הסיפור: "צפו באיציק זוהר משחזר את הלילה בו הותקף בלב תל-אביב". גם הניצחון הדרמטי של קרואטיה על גרמניה באותו ערב ביורו לא בילבל את שיקול דעתם.

היו אתרי ספורט שלא התאפקו והפיקו כותרות מתחכמות ומשעשעות: "איציק זוהר מציג: על הפנים", או "פני צלקת". ממש מיטב היצירתיות, שזכותה עוד ידיח איציק שלנו את אל פצ'ינו ממעמדו. האתר וואן דיבר אל קוראיו בשפה נמוכה במיוחד: "מי קרע את איציק זוהר". רוצה לומר: כנסו כנסו לקרוא איך דפקו לאיציק ת'צורה, קטע קטע.

עניין איציק זוהר הוא חלק מאופנת העיתונות החדשה: לא מגישי חדשות, אלא דוגמני חדשות. לא זמרים, אלא דוגמני זמר. לא ספורטאים, אלא דוגמני ספורט. לא קורבנות פליליים, אלא דוגמנים של קורבנות. ובמקרה של זוהר – לאו דווקא קורבן, אלא גבר גבר. כל סיקור תקיפתו הריח מאספסוף שמתגודד מסביב לקטטת רחוב וצועק "תכניס לו!". הניוז הוא לא העובדה שאושיית ספורט הותקפה, אלא קריצה עבה לקוראים שבשבילם זה אחלה אקשן לימי הקיץ החמים. מעבר לזה אין פה דבר וחצי דבר שדומה לעיתונות ספורט.

לפני כמה חודשים פורסם כי גרפיקאית ב"ידיעות אחרונות" ספונה בחשאי באחד החדרים ומכינה עיצוב חדש למדור הספורט המיושן. שנה וקצת אחרי שמוסף הספורט של "מעריב" עבר מתיחת פנים וגדל דרמטית במספר העמודים, ניסו ב"ידיעות אחרונות" להכין תשובה. לפני שבועיים הופתעו קוראי הספורט בעיתון של המדינה לראות עיצוב בית-מרקחת בניחוח הייטקי, אנטיתזה מוחלט להתלהמות ולצעקנות המאפיינות את המוסף.

אלא שאחרי יומיים הסתיימה ההרפתקה ההזויה. מישהו ב"ידיעות אחרונות" הורה להעיף את הדבר הזה ולחזור מיד למקורות. מצד אחד, לזכותם ייאמר שהם הבינו את הטעות ותיקנו, ומצד שני, קוראי העיתון אינם אמורים להיות שפני נסיונות של עיצוב. על זה ביזבזו זמן וכסף? אם לא היו בטוחים שזה מה שהם רוצים, למה עלו עם זה? ואם היו בטוחים במוצר החדש, למה נבהלו מהתגובות והורידו אחרי יומיים? חאפרים.

פספוס: "ידיעות אחרונות" העניק ביום ראשון שער וכפולה לאייל ברקוביץ' במה שנראה כניסיון לעשות לו יחסי-ציבור לקראת מינויו האפשרי למאמן נבחרת הנערים. ברקוביץ' נשאל גם על הסיפור שבו תקף לפני כמה חודשים מאמן ילדים במכבי הרצליה מפני שקיפח את בנו, והכריז: "לא מתבייש בזה". זו היתה צריכה להיות כותרת הראיון, שכן היא רלבנטית מאוד למינויו הצפוי כמאמן ילדים וכדמות חינוכית. אלא שעורכי ספורט "ידיעות אחרונות" התעלמו ממנה בכותרת הראיון, בכותרת המישנה ובטיזרים.

תמוה: היורו בעיצומו, ההכרעה ב-NBA קרובה, הכדורסל נמחק ממפת הגליל העליון, ובאתר ערוץ הספורט חושבים שמסיבת עיתונאים בשידור ישיר עם יו"ר מכבי פתח-תקווה, שלובש חליפת איומים, צריכה להיות הכותרת הראשית.

מייל לתגובות: yegerm9@walla.co.il

Written by תמיס

יוני 17, 2008 at 1:11 pm

פורסם בספורט

פרסום ראשון: העם לא מטומטם!

with 40 comments

יש רחוב אחד שצוהלים בו ברגעים אלו ממש.

ברחוב אחר עפות צעקות.

סקר טים מתפרסם היום ומציג מהפך שאפילו אורנה דץ לא היתה מתביישת בו.

כנראה שיש לנו עוד תקווה.

תמיס

Written by תמיס

יוני 16, 2008 at 12:03 pm

הבמה שלכם

with 28 comments

לכל המעוניין לדבר על אירועי סוף השבוע האחרון.

תבלו,

Written by תמיס

יוני 15, 2008 at 12:45 pm

פוסטוקבקים

with 68 comments

יש כל כך הרבה על מה לדבר היום…

הבמה שלכם

Written by תמיס

יוני 11, 2008 at 11:11 am

חילוף עקב פציעה

with 52 comments

דווקא עכשיו כשהיורו התחיל ויש לי כל כך הרבה מה להגיד אני נאלץ להפסיק. אין לזה שום קשר למר' אליאס ולגברת התוכן וגם לא לשלושת המוסקטרים ששלחו לי מיילים שהם יודעים מי אני וכדאי שארקוד לפי חלילם אחרת יחשפו את שמי (הם לא יודעים…). אולי בגלל שזה לוקח לי יותר זמן משחשבתי, פוגע לי בעבודה ולעיתים מקשה על מצפוני, המצב הביא אותי להתלבטות קשה וכשמתלבטים צריך קודם כל להקשיב ללב אחר כך להקשיב לראש ובסוף האישה אומרת לך מה לעשות. אשתי מוטרדת מאוד שמא פרנסתי תיפגע וזה מביא אותי להחלטה להעביר את הלפיד שוב.

הבלוג הזה מדהים וחשוב מאין כמותו, לדעתי הוא הבלוג החשוב ביותר בבלוגספירה הישראלית והיווה ראש חץ במאבק לחופש הביטוי שהיה לי כבוד גדול להיות חלק ממנו.

אני גאה להיות חלק משושלת הכותבים במוסד הזה ומאחל הרבה הצלחה ליורש.

יש פה הרבה טוקבקיסטים מצויינים שיכולים וצריכים להרים את הכפפה, מי שמעוניין מוזמן לפנות אליי במייל.

בשבוע הבא אפרסם את שם היורש.

היה לי העונג.

תמיס

להבעות תמיכה, שריקות בוז והצעות חילוף – themistopoloi@gmail.com

Written by תמיס

יוני 10, 2008 at 12:07 pm

צ'רלטנות 10

with 34 comments

היורו התחיל אתמול. איזה כיף…

חגיגה של כדורגל ארופאי שמהווה עבור תקשורת הספורט הרמה מצויינת להנחתה אממה יש כאלו שפשוט לא יודעים איך! גיא לרר בשלל פרצופים מוזרים, הנחיה חסרת כריזמה ובקיצור חלש מאוד, היה רק הפתיח למצעד החובבנות של הצ'רלטנים וערוץ 10. האולפן אומנם עוצב היטב אלא שצוות ההפקה שכח כנראה לבדוק את תנאי הצילום בשעות אחר הצהריים וכך קיבלנו חבורה של פאנליסטים ומנחים אשר קווי אור וצל מצטלבים על פרצופיהם ומספקים הרגשה של חובבנות.

אחר כך באה ההברקה של משה, מלצר, חולון. מתאים כמו כפפה לחבורת החובבנים. במקום להביא לי אנשי מקצוע מלומדים אשר יודעים להתנסח ולנפק לי פנינים אודות המשחקים הקרובים, להלהיט אותנו על המפעל הזה ולכבד אותו הם מביאים אדם שהוא בדיחה מהלכת. אומנם הוא בדיחה מצחיקה אבל כשהוא בא במקום הנכון ובזמן הנכון.

מוחם הקודח (מחום כנראה) של הצ'רלטנים לא נגמר עם משה והמשיך עם פינת "בעד מי אנחנו". במקום לדון בסוגיית מקצועיות שואלים כמה כוסיות האוהדות שלהם ומה הם עשו לנו במלחמת העולם השנייה!!! משה לרר מתהפך בקברו. בנים גידלתי ורוממתי והם הלכו בדרכה של אופירה. לא נותר לנו אלא לראות מה יגידו בפינה על גרמניה…

אבי בר ואביב גלעדי יכולים לישון בשקט הלילה. ערוץ הספורט מתחרה במכרז של הוט על הערוצים 55 ו-56 לשנים הקרובות, המתחרה הגדול הוא איחוד בין הצ'רלטנים למלכת התוכן, דמיינו לכם ערוץ ספורט שמנוהל על ידי הצ'רלטנים ואופירה, עכשיו לכו לשתות מים קרים וקבלו את התנצלותי. מקווה שלא תצטרכו לעשות זאת שוב אפילו לשניה אחת, אני מניח שראשי הוט ראו את השידור אתמול ואני מניח שהם גם ראו את אולפן ליגת האלופות. רסט מיי קייס.

יש לי ותמשיך להיות לי ביקורת על זליגת התכנים בערוץ הספורט אבל אם האלטרנטיבה שלי היא גליץ' צ'רלטן – אבי, מלך ישראל, חי חי וקיים… ואני לא מתכוון לנמני. החבר'ה בערוץ הספורט הם האנשים המקצועיים ביותר שיש לנו בתקשורת הספורט הישראלית.

חג שמח לכולם!

ולא לשכוח – אם שותים לא נוהגים!

להערות, הארות וציונים על כוסיות ממדינות ארופאיות – themistopoloi@gmail.com

Written by תמיס

יוני 8, 2008 at 1:27 pm

פורסם בספורט

אופירה א-סחאף

with 17 comments

לעיתים, בעודי משוטט בוואן, אני נתקף גלי צחוק, לפעמים גלי עצב. מה היא חושבת שאני מטומטם? שכולנו מפגרים?

יכול להיות שהיא חושבת שאנחנו ניזונים רק מהאתר שלה???? מה זאת החוצפה הזאת להאכיל אותנו לוקשים פעם אחר פעם?! אין לה כבוד לעיתונאים אחרים? כאלו שעבדו קשה בשביל להשיג את המידע ופירסמו לפניה? מה זה?! זאת חוצפה! עזות מצח!

הגעתי למסקנה. אופירה חיה בעולם משלה. פלנט וואן.

מה שטרם פורסם בפלנט וואן לא נחשב ולכן קל וחומר שבשעת פרסומו יוגדר אוטומטית כפרסום ראשון.

ההתנהגות המגוכחת הזו תמיד הזכירה לי משהו או יותר נכון מישהו, מוחמד סעיד א-סחאף האגדי.

א-סחאף, שר ההסברה העיראקי, נודע בתקופת המלחמה בדיווחיו הבלתי אמינים בעליל. כך למשל, ביום שבו נכנסו כוחות צבא ארה"ב לראשונה ללב בגדד אמר א-סחאף: "אין כופרים אמריקנים בבגדד" באותה הזדמנות הוא אף תיאר כיצד אלפי חיילים אמריקנים נהרגו בקרב עם חיילים עיראקים ליד נמל התעופה בבגדד. ב-CNN כולם רואים את האמריקנים משתלטים על הכל, סדאם רץ עם תחתונים ומתחבא במהרות, הכל מתמוטט והאיש בשלו! (-:

להלן תזכורת קצרה:

ולמי שרוצה לקבל לקט מובחר (מומלץ מאוד, אני נהנתי מכל רגע)

האיש גאון. אגדה.

עכשיו כדי להבין באמת למה הוא עשה את זה צריך לחקור קצת את עיראק ואת אמצעי התקשורת בה בזמנו, העם העיראקי לא היה בעל אמצעי תקשורת אשר איפשרו לו לראות את התמונות מה-CNN לדוגמא, התקשורת היתה מצונזרת כיאה לשלטון של עריץ ולכן הדרך היחידה היתה לצפות בערוץ הממלכתי שם הצטיירה תמונה שהקשר בינה לבין המציאות דומה להפליא לקשר שבין הפרסומים הראשונים בוואן לעובדות. תבינו, מבחינת העם העיראקי למשך תקופה קצרה זאת היתה ה"אמת" וכך הם הרגישו בטוחים.

לדעתי א-סחאף הוא המורה הרוחני של גברת התוכן רק שאנחנו, בניגוד לעם העיראקי, מבינים ורואים את התמונה האמיתית.

ואופירה? נשארת גרסה ישראלית של אותו מוחמד סעיד א-סחאף.

דעה הבעתי, אמת דיברתי.

נ.ב.

לא לשכוח! אם שותים לא נוהגים!

לטענות, תלונות, הערות או הארות: themistopoloi@gmail.com

Written by תמיס

יוני 7, 2008 at 3:00 am