חזרה לשגרה

ביקורת "טריבונה" מאת דרור

לא צפיתי בטריבונה זה מס' שבועות. וכפי שאני התרגשתי לחזור ולצפות בה כך נראה לי גם אבי רצון, אשר מונולוג הפתיחה שלו היה מהוסס משהו אבל הצביע על הכשלים הצפויים בהמשך. אבי הבטיח בין היתר תמונות מהאורווה ודיון על מכבי ת"א בכדורסל. בפועל את האורווה לא ראינו (וטוב שכך) והדבר היחיד שנאמר על מכבי ת"א היה שרגע לפני השידור נעשתה אליהם פנייה אשר נענתה ב"אין תגובה". אכן תאום ציפיות מושלם.

יום מרתק עבר עלינו חובבי הספורט. גרנט מפסיד במאבק על אליפות אנגליה, מכבי ת"א של שרף מפסידה בפעם הרביעית ברציפות, הליגה האיטלקית הופכת למרתקת מחזור אחד לסיום ותיקו רב שערים בין מכבי חיפה ומכבי ת"א. ודווקא המשחק הזה שאולי הוא קצת חשוב אבל ממש לא מעניין הופך לדיון הפתיחה של הפאנל. מילה על תובנות שניבנו לאחר שנים של צפייה בשידורי ספורט. כיצד יודעים שלמרואיין אין תשובה מוכנה לשאלה? הוא פותח את תשובתו ב"תשמע".  וכך הוא מרוויח עוד מס' שניות כדי להוציא הגיג סתמי. וכך מוצא עצמו ניר קיפניס בהזדמנות היחידה שניתנה לו לאורך כל התכנית לדבר(!), כשנשאל שאלת מפתח מקורית: "מי ירד השנה לליגה הלאומית"? קיפניס פותח ב"תשמע", ממשיך במס' משפטים לא ברורים ונעלם במעמקי התכנית עד לסופה. גם דני לאופר שאותגר (איך לא?) במס' שאלות על הנקודה שהוציאה מכבי ת"א בחיפה, עונה באי חשק ואף הוא נעלם לבלי שוב.

שני חברי פאנל אשר יושבים כניצבים זמן כה רב מצביעים על עובדה ברורה אחת. יש יותר מדי חברי פאנל. ואם אין להם משהו שנון או מיוחד להגיד אזי מקומם אינו שם. לאחר דיון הפתיחה התמקדה התכנית בשלוש דמויות מרכזיות. רלף קליין (מחווה יפה בלבד מאחר וכנראה שמצבו מחמיר), לירן שטראובר ומשה דדש. השבחים ללירן שטראובר הגיעו מכל הכיוונים. ממועמד לשחקן השנה של מעריב ועד למועמד המוביל לתפקיד השוער הראשון של הנבחרת. הכל כדי להוציא ממנו ציטוטים נאים על עטר ועל הסיבות מדוע עזב את מכבי ת"א (כאילו שלא דשו בנושא בעבר). אבל כשוער לירן יודע לעצור מתקפות והצליח להחלץ מכל השאלות המביכות באלגנטיות ראויה. נכון עם עזרה קטנה מאשתו (חברת הפאנל ענבל גבריאלי) ואפילו מאורח בקהל (מנהיג האוהדים אורי משיח) שהזים, משל היה גורם מוסמך, כל חשד כי אבי נמני אחראי לעזיבתו את מכבי ת"א.

דיון לגיטימי ועניני אבל ההתעקשות של אבי רצון (3 פעמים) לדעת כיצד מתפקד לירן במטבח הוציאה מענבל אמירה פיקנטית כי לירן שותף נפלא במטבח, במקלחת ובכל החדרים. אפילו קיבלנו את טריק שקית האשפה אותה מקבל לירן לפני כל משחק לאסוף את הכדורים שהציל. דווקא האורח האחרון הביא לנו קצת נחת. משה דדש הובא לאולפן כדי להשמיץ קצת את הנהלת בית"ר המרוחקת והמתנשאת שאינה משרה לדבריו אוירת משפחתיות ואינה מחוברת לשחקנים. ולא, הוא לא קיבל כרטיסים לגמר הגביע ונאלץ לקנות אותם בעצמו. בעוד אראל סגל משתלח בדדש על סגנון הניהול הישן שלא טיפח נוער, נזעק רצון להגן על שיטות הניהול הישנות של דדש אשר סיפקו סקופים רבים לעיתונאים. כל אחד ומניעיו הוא.

אבל את ההצגה גנב דובר בית"ר י"ם עודד זרגרי אשר עלה לשידור וקרא לדברי דדש שקרים וביקש ממנו בלשון עדינה שיפסיק לבלבל את המוח ושאם ימשיך להשמיץ את ההנהלה החדשה לא יראה כרטיס הזמנה עוד זמן רב. דדש סיכם בתגובה אופיינית על כך שאדון זרגרי לא יהיה בבית"ר בעונה הבאה וכי אצלו שופטים לא היו פוסלים משחקים בעקבות פריצת קהל למגרש. סיכם הדר גולדמן שהצהיר בתחילת התכנית על אהדתו להפועל באר שבע כי "התחלנו לאהוב כדורגל בגלל דדש וממשיכים ללכת לכדורגל בגלל גאידמק". מעין סלוגן פרסומי שהפיל אותי מצחוק וזכה לשלילה גורפת מצד הפאנל אשר מתוך נימוס העדיף לעבור לנושא הבא.

לסיכום: שמאי בקריאות ביניים טובות ולעניין. אבל תנועותיו העצבניות מרחיקות אותו מהמיקרופון  ולכן דבריו נשמעו מקוטעים. סגל באמירה מצויינת אם כי לא נטולת פניות בעניין הנהלת הית"ר החדשה. והיתר מוטב שיכינו שעורי בית.

הבלעדיות חזרה לאופנה

איך אפשר בלי לפתוח עם עוד "ראיון בלעדי" מבית היוצר של אתר ה"אני עדיין חושב על ניסוח שלא יתווסף לתביעה". גיא לוזון הואיל בטובו להתראיין לתכנית הרדיו של אופירל'ה, ותאמינו או לא הוא זרק שם פצצות על ימין ועל שמאל שהפכו את הראיון לבלעדי וייחודי, פרט שולי שכל מה שנאמר בראיון הופיע כבר בראיון של לוזון עם דני ענבר. אבל מגיעה מילה טובה על הפס האדום, יישר כח.

חופש הביטוי – גרסת טלספורט

במסגרת המאבק בחופש הביטוי, טלספורט היה אתר הספורט היחיד שהתייחס לפרשת ייגר, אך מזווית לא צפויה. אשר גולדברג שולף את כל התותחים ויורה לכל עבר מילים שבשקט היו מזכות אותו אצל מר אליאס בכתב תביעה וחוקר פרטי צמוד. מילה טובה מגיעה לדורון ברגר שבשם חופש הביטוי איפשר לטור הדעה של גולדברג לעלות, למרות שאשר כיוון נמוך, לטעמי אף נמוך מדי.

 מה קורה להם ?

כידוע גם אתר ערוץ הספורט וגם וואלה ספורט מקבלים את תוצאות הלייב שלהם מלייבגיימס. בדרך כלל העבודה נעשית בצורה נאמנה, אך אמש נראה שנאפולי נחצתה לשניים ושיחקה מול מילאן בבית ומול רג'ינה בחוץ במקביל… גם בוואלה מישהו התבלבל ולא ידע לזהות מי ניצח בדרבי של העיר סביליה.

                           לייב גיימס                                                                           וואלה ספורט

  

90 דקות לאליפות, שרשרת של טעויות

אמש היה רחוק אברם גרנט 90 דקות מנגיעה היסטורית בתהילה הבריטית. מיותר לציין כי כל אתרי האינטרנט סיקרו כל מהלך במהלך במשחק, לאתר המיוצג ע"י עורך הדין אליאס לא כל כך הלך במשימה הפשוטה.

 

שבצ'נקו מעלה את צ'לסי ליתרון בדקה ה-62, אך משום מה התוצאה עדיין 0:0. השער אושר? היה נבדל? מה קורה לעזאזל בסטמפורד ברידג'?

חולפות שלוש דקות וגם דף הבית של האתר הצהוב בצבע כחול נדבק בחוסר הידע על המתרחש על אדמת לונדון. המשחק כבר בדקה ה-71' ועדיין שער היתרון של שבצ'נקו לא מוביל את צ'לסי ליתרון, למה מחכים שם? איפה התחת שצריך אותו?

המשחק הסתיים והתחת ברגע האמת לא הצליח לעבור למצב ON. האליפות נשארת בעיר מנצ'סטר, כמה קרוב היה אברם…רק הפרש שערים מנע ממנו את האליפות. אז זהו שלא !!

 ואיך אפשר בלי קידום חברים לסיום

אחרי אין ספור סימני שאלה, כרטיסים צהובים, כרטיסים צהובים, גרזנים, צהובים, ידוענים, בגידות וקונדומים משומשים.  הביאה גברת… אה סליחה, מנהלת התוכן גליץ' על אחד החברים הקרובים (במסווה של הדוד של…). היישר ממסעדת "גחלים" בנתניה קבלו את ריקו שירזי (הידוע יותר כדוד של… מאשר סיבות אחרות…ברור), אפילו אלעד דיין לא פחד לצלם (איזה גבר !!).  

גברבר נוסף, חשוב לא פחות הוא יניב כהן. יקיר המדור שעשה הרבה ירוקים בעסקים (חמסה,חמסה, בן פורת יוסף, בלי עין הרע…) חוזר למדור ובגדול. "אבא המאמץ" של משה ביטון (כולה סוכן…) מבטיח הרים וגבעות. אבל להשכירכם חבר'ה זו לא רכילות, ואין פה קשר לצהוב.

ממש ברגע האחרון הקטע שלפניכם נכנס לפוסט של היום. יניב כהן כנראה לא היה מספיק מרוצה מהפירגון בגליצ'ים, אז אוטומטית אופירל'ה נכנסה לקצב והחלה להקליד. פתאום באמצע החיים בלי קשר לכלום, הועלתה הידיעה על ההתעניינות הבלתי פוסקת של כל ליגת העל (שחקנים,אוהדים,מאמנים,עסקנים) "בחלוץ המצליח משה ביטון" (שמונה שערים – זה כל הסיפור), קצת יח"צ טוב לא מזיק לחברים קרובים, נכון ?

 * יורם ארבל אמש לא שם לב לדבריו, אמש לאחר פגיעה של פיטר מסיללה ברודי חדד (כניסה שגרתית יש לומר…) בחר ארבל את המילים הבאות בקפידה "והחלל התורן הוא רודי חדד". יופי יורם, מזל שהמשחק לא נערך ביום הזיכרון.

* היום  פקד את סין רעש אדמה בדרגת 7.5 בסולם ריכטר. לא פחות מ-900 ילדים נמצאים מתחת להריסות ועוד נפגעים רבים פזורים ברחבי המדינה. מעניין יהיה לראות מי ירים את הכפפה ויבדוק את השפעת רעידת האדמה על מבני האולימפיאדה.

לפניות, טענות, מענות, תביעות ושליחת חוקרים פרטיים themistopoloi@gmail.com .