טור אורח/סלים וארזה

כבר עברו מספר שבועות מאז הודעתי על פרישתי ועדיין איש לא הרים את הכפפה וחבל. אני מזכיר שוב כי יש צורך בשמירת הבלוג הזה פתוח ופועל לעניות דעתי וכי כל מי שרוצה לכתוב פוסט אורח שלא לדבר על לקחית הפוסט על עצמו מוזמן לשלוח לי את בקשותיו למייל.

והבוקר טור אורח של אחד מיקירי הבלוג, סלים וארזה:

אני ראשון
הרבה גופי תקשורת רושמים לעצמם מחמאות על כך שפרסמו מראש שמועות על החתמות. האם זה באמת משנה לגולש או לקורא המצוי היכן שם כלשהו עלה לראשונה? הרי כמעט על כל שם נכון שעלה יש לפחות שלוש שמועות של החתמות שבסוף לא תצאנה אל הפועל. אפילו כאן בטוקבקים ישנה התנצחות היכן פורסמה קודם שמועה כזו או אחרת עם לינקים כאלה ואחרים. האם זה באמת משנה?
לי כצרכן תקשורת ספורט חשוב יותר שהשמועות תהיינה מבוססות מאשר שיקפיצו לי שלל שמות מועמדים בתקווה שאחד מהם יבשיל לכדי עיסקה.
זה מגיע למצב בו כתבים רוצים להצדיק את קיומם ולכן הם מפרסמים כל בדל שמועה גם אם הוא מגיע מאינטרסנטים כמו הסוכנים של השחקנים או השחקנים עצמם. לכאורה אין קל ופשוט מלפנות לקבוצות ולברר אם יש אמת בספקולציה, אבל אז קיים הסיכוי שמישהו אחר יקדים עם פרסום השמועה וכך תלך פייפן האופציה ל”פרסום ראשון”. מה שאני כצרכן מקבל לבסוף זה בליל של מידע כשאני יודע בוודאות שחלקו פשוט אינו נכון.
זה קורה גם בעיתונות הכתובה ולא רק באתרי האינטרנט. גם שם אוהבים לטפוח לעצמם על השכם בכל הזדמנות ולטאטא את הפאדיחות והשמועות הלא נכונות אל הפחים למחזור נייר.
יש סקופים ראויים כמו מה שקורה בהתאחדות לכדורגל, או מאמני הנבחרות השונות, אבל אם יניב גרין במגעים עם מכבי ת”א בכדורסל, או שהשכר של מאור בוזגלו יגדל, זה ממש לא משנה היכן זה פורסם לראשונה ומי הקדים את מי. יותר חשוב שיפרסמו כשזה באמת קורה.
לעיתים הפרחת השמועות לאוויר הופכת לחשובה יותר מאשר אירועי ספורט ותוצאות שאשכרה קורים. לא כך צריכה להתנהג תקשורת הספורט שלנו. הלא כן?

כפי שפורסם בספורט 99

בספורט 99FM נוהגים לצאת למבזקי ספורט. לכאורה שירות למאזין, אך למעשה מדובר בפינת יחסי ציבור לאתר ONE. במבזק ממוצע מוזכר השם המפורש “ONE” בין 4 ל-6 פעמים. לרוב צמוד למילים: “כפי שפורסם לראשונה ב…” או “כפי שראויין בלעדית לספורט 99FM בשיתוף עם…”
תוצאות ספורט, החתמות, פרומואים למשחקים יועלו למבזק גם אם הם לא פורסמו לראשונה באתר ONE/ספורט 99. לעומת זאת שמועות כמעט לעולם יועלו במבזק אם ורק אם פורסמו קודם בממלכת בסר.

שיעור בלשון

ביום רביעי התראיין אורי מנצור לספורט99 כשאופירה אסייג וחגי סגל המראיינים ואלי אוחנה מדי פעם משחיל חצי שאלה או חצי אמירה. בסיום הראיון אופירה הוציאה את הלשון והעבירה אותה על אורי מנצור עם תודות משתפכות שאחרי הרבה זמן הוא מתראיין לתקשורת ונותן ל-ספורט 99FM את הכבוד. הנה היום בגלי צה”ל בתוכנית “עושים ספורט” עולה לשידור אותו אורי מנצור ומדבר על הכל בלי ליקלוקים של הצוות.

ב-ONE רואים את הנולד

בשידורי YES ישנו ערוץ 50 שמביא את ערוצי הספורט המובילים בחלונות קטנים (ספורט 5, 5+, 5+ לייב, 5+ גולד, ספורט 1, ספורט 2 ועוד). על חצי המסך העליון. בחצי המסך התחתון מובאים מבזקי ספורט שמובאים מאתר ONE. לא יצא לי לצפות בערוץ הזה הרבה. והנה אתמול סביב שעה 7 בבוקר הסתיים המשחק השישי בין בוסטון סלטיקס ללוס אנג’לס לייקרס. ערוץ הספורט שידר את המשחק וטקס הענקת הגביע בספורט 5 הרגיל, אבל בסיומו העביר ל-5+ לייב את השידור של מסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר מכן. כך יצא שכדי לשמוע את מסיבת העיתונאים עברתי לערוץ 50 (לא קניתי ואני לא מתכנן לקנות את ערוץ הלייב שמתמחה בשידורים חוזרים). על המסך הופיעה ידיעת המבזק של ONE שבוסטון סלטיקס אלופה, אבל השעה של הידיעה הזו היתה 04:00. מעניין שדווקא הפעם ב-ONE לא הצמידו לידיעה הזו “פרסום ראשון”?

לתגובות, תלונות והצעות לכתיבה: themistopoloi@gmail.com

 

הגיגים לסופ"ש

שפכו את אשר על ליבכם.

נ.ב.

סלים – אם אתה רוצה לעלות טורי אורח שלח לי אותם למייל ואעלה אותם…

פוסט אורח/ מורו ופוליצר

לצערי, עדיין לא קיבלתי אף פנייה רצינית מאיש בכדי לשמש כמחליפי. לפחות הבוקר יש שניים שהרימו את הכפפה, הם היו כאן לתקופה מאד קצרה והחליטו להוריד את הבלוג שלהם בישראבלוג, עכשיו הם עושים גיחה קצרה לכאן. קבלו פוסט אורח של מורו ופוליצר.

אם אתה לא יכול לנצח אותם, תשתיק אותם
 
אייל ברקוביץ' יאמן את נבחרת הנערים. אלי אוחנה ידריך את נבחרת הנוער. בקרוב גם נשמע על מועמדותן של מיכל גרונדלנד (עד שחופפה מהרדיו) ואופירה לאמן את נבחרת עובדי ההתאחדות. כי ככה אבי לוזון עובד. במסווה של רצון לשלב שחקנים עם עבר מפואר בהדרכת השחקנים הצעירים, הוא בעצם קונה שתיקה מוחלטת של שניים שאמורים למתוח עליו ביקורת רהוטה ומנומקת, ועכשיו כבר לא יכולים, בתחנת הרדיו "צדק חברתי".
 
כה אמר ברקו לעיתון של המדינה רק לפני מספר ימים: "אני מבקר ומפרשן אלף נושאים, אז אוותר בשביל תפקיד שמאתגר אותי על נושא אחד, ההתאחדות לכדורגל, מה קרה?". בהחלט רואים שהשהייה במחיצתה של אופירה אסייג לימדה את האחד והיחיד דבר או שניים על אתיקה עיתונאית.
 
ושלא תחשבו שעם אוחנה זה הולך להיות אחרת. מדי יום שני הוא יפציע באולפן וישמור על שתיקה, גם אם ההתאחדות תקבל את ההחלטה המטופשת בתולדותיה. כי איך יכול עובד למתוח ביקורת על הגוף שמעסיק אותו ומשלם לו את המשכורת?
 
מאחר שהבלוג הזה מתמקד בתקשורת, אנחנו מאוד סקרנים לשמוע מה עמדתם של ראשי רדיו 99 (שלא קוראים להם ארקדי) על הסוגיה האתית הזו. האם הם לא רואים שום פסול בעובדה שצמד הפרשנים שלהם יסבול מניגוד עניינים ברור? האם זו לא סיבה להוציא להם כרטיס אדום כמנהג עדות גליצ'ים בישראל?
 
אז אם להתאחדות זה לא מזיז, וכנראה גם לקברניטי הרדיו זה לא ממש מפריע, מה שנותר הוא לנו, ציבור חובבי הספורט וצרכני תקשורת הספורט זה לפעול. הנה לכם לינק למדור פניות הציבור באתר האינטרנט של הרשות השנייה. אתם מוזמנים להפיץ אותו ויראלית כדי להתריע נגד התופעה הפסולה הזו.
 
טים סיסטם
 
נהגים שחלפו ברחוב קרמניצקי ידעו לספר על זיקוקים ופרצי שמפניה כבר בשעות הצהריים של יום שני. מנגד, נהגים שחלפו ברחוב אבא הלל בסמוך לבית בסר התקשרו למשטרה לדווח על צרחות כמוהן לא שמעו מחלונות הקומה ה-21 מאז שיקיר המדור, יוסי מילשטיין, הגיע למשרדים עם ג'ינס מעצבים חדש ויוקרתי. הפעם, בניגוד לאז, אלה היו צרחות של עצבים.
 
אם ננסה לרגע (אבל רק לרגע) למחוק את חיוך שביעות הרצון מהפנים שלנו, ונתייחס לעסק בצורה עניינית, נגיד מספר דברים. בסופו של יום, הרייטינג של מנקין&מילנר עדיין יותר גבוה מזה של ספורט 5, ויקח זמן, אם בכלל, שהפער ייסגר או שהמספרים יתהפכו. בכל מקרה, הסקר המקיף הזה מסמן את הכיוון, בעיקר לאנשי וואן. והכיוון שלהם כרגע נראה רע מאוד.
 
יהיו כאלה שיאשימו את רוסק, ייגר ותמיס במהפך הדרמטי הזה כמותו לא היה. תרשו לנו להטיל ספק גדול בתזה הזו. לבלוגים הללו היתה אמנם חשיבות גדולה בחשיפת ערוותם של אנשי בסר, אולם אנחנו דווקא חושבים שהאחראים הבלעדיים למצב הם אנשי וואן בעצמם. גם בהתנהלות היומיומית שלהם באתר, וגם בטעות האסטרטגית שעשו בפתיחת המאבק נגד ייגר ורוסק, שקומם עליהם את כל הרשת, ופתח תיבת פנדורה, בעיקר לגבי חשיפת זהותו של הייגרמן.
 
אתר שמעלה לידיעה ראשית ציטוטים של קאקה שנלקחו מתוך פורום של אוהדים צריך לסגור את המערכת לכמה שעות, לנקות את האורוות, לגייס עובדים מקצועיים ולחזור לעבודה. אתר שמעלה ידיעה על כך שאלכס שניידר הציע לרוני מאנה לחזור (תנחשו מי הדליף את זה, תנחשו מי לא הצליבה את המידע) ואחרי שעתיים מעיף את הידיעה אל סל המחזור, יהפוך אחרי כל ידיעה כזו לפחות ופחות אמין, עד שיגיע אל פי תהום. הדוגמאות רבות, מתרחשות מדי יום ביומו ומלוות בלוגואים אדומים ויפים.
 
אם לא יגיעו באתר למסקנה המתבקשת, שהיא גיוס עורך ראשי אמיתי, מנוסה, מקצועי, נטול פניות ואינטרסים ומקורבים, כזה שיזיז הצידה את אופירה למה שהיא היתה קודם – כתבת ורכזת גליצ'ים, מסע ההידרדרות יימשך. יהיו ירידות, יהיו גם עליות, אך הכיוון הכללי יהיה למטה.
 
הציור השבועי לילד (הגרמני)
 
יומיים חלפו מגילוי הפרשה שהסעירה את המדינה. לותאר מתיאוס נעלם, אתר הפרסומים הראשונים העלה את זה לכותרת ראשית. האינטרס? אנחנו מהמרים שזה קשור, איכשהו, לרוני לוי. שעה לפני פרסום הידיעה נחשף כי נתניה רוצה את לוי כמנהל מקצועי, ואולי כגיבוי למקרה שמתיאוס יחליט שמדינתנו הלבנטינית לא מתאימה לו.
 
היום, בידיעות אחרונות, מגיב מתיאוס: "אני לא מבין מה המניעים סביב כל הפרסומים האלה אצלכם בתקשורת שכביכול נעלמתי. יש לי קשר טוב עם דניאל יאמר, והכל בסדר. כל הדברים מתנהלים כשורה ואני לא מבין מה רוצים ומה מחפשים אותי ואת המועדון. זה לא מעניין אותי". לותאר נשמה, לפני שאתה שוכר מתורגמן מגרמנית לעברית, אנא לך על מישהו שיתרגם לך את גליצ'ים, וילמד אותך את מפת האינטרסים של האתר שפרסם שנעלמת. אנחנו, בכל מקרה, נשמח לראותך בין אורחינו. ואם אתה רואה מולך פלאשים כשאתה יוצא מהקיוטו, תדע לך שהאדם שעומד מולך גם צילם, וגם נשנש!!!

יורם, תגיד לנו אתה
 
בעינינו, יורם ארבל היה גדול שדרי ישראל. הקול העמוק, חוש ההומור והיכולת להעביר שידור בנעימים הפכו אותו לכזה. בשנתיים האחרונות חלה הדרדרות חמורה. יורם כבר לא רואה את כל מה שקורה במגרש, מרבה לטעות בשמות של שחקנים, בהחלטות שופטים ובמהלכים על המגרש. זקנתו מביישת את נעוריו. אתמול, במשחק בין איטליה לצרפת, ספרנו לפחות 20 פעמים בהן טעה ארבל בזיהוי שחקנים, בחילופים, בהחלטת השופט, בספקולציות לגבי זהות העולות במקרה של שוויון נקודות בין איטליה ורומניה ועוד ועוד. אתמול גם קראנו כי ערוץ 10 מתכוון להעלים את ארבל משידורי מכבי ת"א ביורוליג ולהביא במקומו את רסקין.
 
אנחנו קוראים לארבל להודיע חד צדדית על פרישה בכבוד. אפשר לשדר את מי רוצה להיות מיליונר, לשחק גולף, וגם לפתוח בית ספר לשדרי טלוויזיה. בתחום הזה נראה שיש לארבל המון מה להעביר לחברה הצעירים. הללויה, יורם?
 
לפניות והצעות, כתבו לנו: murrowpulitzer@gmail.com

העין השביעית

לצערי עדיין לא התקבלה פניה מתאימה בנוגע למחליף.

בנתיים ייגר היקר מתחיל לכתוב טור בעין השביעית, להלן דבריו מתוך העין השביעית

מלפפון בהפתעה

פעם בשנתיים, ביורו או במונדיאל, נרגעת מעט בצת תקשורת הספורט והופכת את עונת המלפפונים של הכדורגל הישראלי לנינוחה יותר ולמטומטמת הרבה פחות. אלא שבמדורי הספורט משתעממים כנראה מהר מעיסוק בספורט נטו, ומנצלים כל הזדמנות כדי לחזור לבאסטת הספקולציות והרכילויות. מדובר ב-90% של סחורה קלוקלת, אבל עיתונות הספורט הצעקנית והמצהיבה לא תוותר על התענוג להפוך לרוכלת ולמרכלת. אז מה אם יש יורו? נוריד לו את הערך עד שידהה כמו הדולר. ספורט "ידיעות אחרונות" כבר נכנס בימים האחרונים חזק לעניינים כשהחזיר את מלפפוני ישראל לעמודים הפותחים.

למזלה של בצת תקשורת הספורט, היא קיבלה בסוף השבוע שעבר רוח גבית מפתיעה. פתאום, משומקום, צץ סיפור תקיפתו של איציק זוהר. כוכב הבילויים של שמי הכדורגל, פרשן ערוץ 10, הותקף בתל-אביב ונחתך בפניו בנסיבות לא ברורות. בבת אחת נדחקו הצדה כל ענייני אליפות אירופה, דיווחי השליחים המיוחדים נותרו נכלמים בשולי הדרך, ורונאלדו, טורס ומיסייה פלאטיני השפילו מבטם. רוב מדורי הספורט לא הרשו לעצמם לפספס את הסנסציה הרכילותית/פלילית ולמרוח כותרות בומבסטיות, אף שלא מדובר בספורטאי פעיל.

שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" מה-12.6

בספורט "מעריב" נתנו הפניה בולטת בשער, אבל את הסיפור עצמו פירסמו במקום הראוי לו, עמודי החדשות. בספורט "ידיעות אחרונות" לא נתנו לסיפור לחמוק להם מהידיים. 80% משער המדור ביום חמישי שעבר הוקדשו לסיפור: צילום קלוז-אפ ענק תחת הכותרת: "אלמוני חתך את פניו של זוהר". הידיעה עצמה נמרחה על פני עמוד שלם, כשמכריו של זוהר, כולל אשת יחסי-הציבור והסוכן שלו (שבכלל היה בחו"ל בעת התקיפה), ממחזרים שוב ושוב אותם פרטים: זוהר הלך ברחוב, מישהו תקף אותו, היה הרבה דם, אנחנו מזועזעים. בידיעה לא ויתרו על אזכור של רקע רומנטי כאפשרות לתקיפה, והנה לכם מלפפון עסיסי יותר מעוד העברה של שחקן משמשון לבית"ר.

אתר ערוץ הספורט חתם את היום בכותרת ראשית על הסיפור: "צפו באיציק זוהר משחזר את הלילה בו הותקף בלב תל-אביב". גם הניצחון הדרמטי של קרואטיה על גרמניה באותו ערב ביורו לא בילבל את שיקול דעתם.

היו אתרי ספורט שלא התאפקו והפיקו כותרות מתחכמות ומשעשעות: "איציק זוהר מציג: על הפנים", או "פני צלקת". ממש מיטב היצירתיות, שזכותה עוד ידיח איציק שלנו את אל פצ'ינו ממעמדו. האתר וואן דיבר אל קוראיו בשפה נמוכה במיוחד: "מי קרע את איציק זוהר". רוצה לומר: כנסו כנסו לקרוא איך דפקו לאיציק ת'צורה, קטע קטע.

עניין איציק זוהר הוא חלק מאופנת העיתונות החדשה: לא מגישי חדשות, אלא דוגמני חדשות. לא זמרים, אלא דוגמני זמר. לא ספורטאים, אלא דוגמני ספורט. לא קורבנות פליליים, אלא דוגמנים של קורבנות. ובמקרה של זוהר – לאו דווקא קורבן, אלא גבר גבר. כל סיקור תקיפתו הריח מאספסוף שמתגודד מסביב לקטטת רחוב וצועק "תכניס לו!". הניוז הוא לא העובדה שאושיית ספורט הותקפה, אלא קריצה עבה לקוראים שבשבילם זה אחלה אקשן לימי הקיץ החמים. מעבר לזה אין פה דבר וחצי דבר שדומה לעיתונות ספורט.

"ידיעות אחרונות" הבהילו את עצמם

לפני כמה חודשים פורסם כי גרפיקאית ב"ידיעות אחרונות" ספונה בחשאי באחד החדרים ומכינה עיצוב חדש למדור הספורט המיושן. שנה וקצת אחרי שמוסף הספורט של "מעריב" עבר מתיחת פנים וגדל דרמטית במספר העמודים, ניסו ב"ידיעות אחרונות" להכין תשובה. לפני שבועיים הופתעו קוראי הספורט בעיתון של המדינה לראות עיצוב בית-מרקחת בניחוח הייטקי, אנטיתזה מוחלט להתלהמות ולצעקנות המאפיינות את המוסף.

אלא שאחרי יומיים הסתיימה ההרפתקה ההזויה. מישהו ב"ידיעות אחרונות" הורה להעיף את הדבר הזה ולחזור מיד למקורות. מצד אחד, לזכותם ייאמר שהם הבינו את הטעות ותיקנו, ומצד שני, קוראי העיתון אינם אמורים להיות שפני נסיונות של עיצוב. על זה ביזבזו זמן וכסף? אם לא היו בטוחים שזה מה שהם רוצים, למה עלו עם זה? ואם היו בטוחים במוצר החדש, למה נבהלו מהתגובות והורידו אחרי יומיים? חאפרים.

פספוס, תמיהה

פספוס: "ידיעות אחרונות" העניק ביום ראשון שער וכפולה לאייל ברקוביץ' במה שנראה כניסיון לעשות לו יחסי-ציבור לקראת מינויו האפשרי למאמן נבחרת הנערים. ברקוביץ' נשאל גם על הסיפור שבו תקף לפני כמה חודשים מאמן ילדים במכבי הרצליה מפני שקיפח את בנו, והכריז: "לא מתבייש בזה". זו היתה צריכה להיות כותרת הראיון, שכן היא רלבנטית מאוד למינויו הצפוי כמאמן ילדים וכדמות חינוכית. אלא שעורכי ספורט "ידיעות אחרונות" התעלמו ממנה בכותרת הראיון, בכותרת המישנה ובטיזרים.

תמוה: היורו בעיצומו, ההכרעה ב-NBA קרובה, הכדורסל נמחק ממפת הגליל העליון, ובאתר ערוץ הספורט חושבים שמסיבת עיתונאים בשידור ישיר עם יו"ר מכבי פתח-תקווה, שלובש חליפת איומים, צריכה להיות הכותרת הראשית.

מייל לתגובות: yegerm9@walla.co.il

פרסום ראשון: העם לא מטומטם!

יש רחוב אחד שצוהלים בו ברגעים אלו ממש.

ברחוב אחר עפות צעקות.

סקר טים מתפרסם היום ומציג מהפך שאפילו אורנה דץ לא היתה מתביישת בו.

כנראה שיש לנו עוד תקווה.

תמיס

הבמה שלכם

לכל המעוניין לדבר על אירועי סוף השבוע האחרון.

תבלו,

פוסטוקבקים

יש כל כך הרבה על מה לדבר היום…

הבמה שלכם

חילוף עקב פציעה

דווקא עכשיו כשהיורו התחיל ויש לי כל כך הרבה מה להגיד אני נאלץ להפסיק. אין לזה שום קשר למר' אליאס ולגברת התוכן וגם לא לשלושת המוסקטרים ששלחו לי מיילים שהם יודעים מי אני וכדאי שארקוד לפי חלילם אחרת יחשפו את שמי (הם לא יודעים…). אולי בגלל שזה לוקח לי יותר זמן משחשבתי, פוגע לי בעבודה ולעיתים מקשה על מצפוני, המצב הביא אותי להתלבטות קשה וכשמתלבטים צריך קודם כל להקשיב ללב אחר כך להקשיב לראש ובסוף האישה אומרת לך מה לעשות. אשתי מוטרדת מאוד שמא פרנסתי תיפגע וזה מביא אותי להחלטה להעביר את הלפיד שוב.

הבלוג הזה מדהים וחשוב מאין כמותו, לדעתי הוא הבלוג החשוב ביותר בבלוגספירה הישראלית והיווה ראש חץ במאבק לחופש הביטוי שהיה לי כבוד גדול להיות חלק ממנו.

אני גאה להיות חלק משושלת הכותבים במוסד הזה ומאחל הרבה הצלחה ליורש.

יש פה הרבה טוקבקיסטים מצויינים שיכולים וצריכים להרים את הכפפה, מי שמעוניין מוזמן לפנות אליי במייל.

בשבוע הבא אפרסם את שם היורש.

היה לי העונג.

תמיס

להבעות תמיכה, שריקות בוז והצעות חילוף – themistopoloi@gmail.com

צ'רלטנות 10

היורו התחיל אתמול. איזה כיף…

חגיגה של כדורגל ארופאי שמהווה עבור תקשורת הספורט הרמה מצויינת להנחתה אממה יש כאלו שפשוט לא יודעים איך! גיא לרר בשלל פרצופים מוזרים, הנחיה חסרת כריזמה ובקיצור חלש מאוד, היה רק הפתיח למצעד החובבנות של הצ'רלטנים וערוץ 10. האולפן אומנם עוצב היטב אלא שצוות ההפקה שכח כנראה לבדוק את תנאי הצילום בשעות אחר הצהריים וכך קיבלנו חבורה של פאנליסטים ומנחים אשר קווי אור וצל מצטלבים על פרצופיהם ומספקים הרגשה של חובבנות.

אחר כך באה ההברקה של משה, מלצר, חולון. מתאים כמו כפפה לחבורת החובבנים. במקום להביא לי אנשי מקצוע מלומדים אשר יודעים להתנסח ולנפק לי פנינים אודות המשחקים הקרובים, להלהיט אותנו על המפעל הזה ולכבד אותו הם מביאים אדם שהוא בדיחה מהלכת. אומנם הוא בדיחה מצחיקה אבל כשהוא בא במקום הנכון ובזמן הנכון.

מוחם הקודח (מחום כנראה) של הצ'רלטנים לא נגמר עם משה והמשיך עם פינת "בעד מי אנחנו". במקום לדון בסוגיית מקצועיות שואלים כמה כוסיות האוהדות שלהם ומה הם עשו לנו במלחמת העולם השנייה!!! משה לרר מתהפך בקברו. בנים גידלתי ורוממתי והם הלכו בדרכה של אופירה. לא נותר לנו אלא לראות מה יגידו בפינה על גרמניה…

אבי בר ואביב גלעדי יכולים לישון בשקט הלילה. ערוץ הספורט מתחרה במכרז של הוט על הערוצים 55 ו-56 לשנים הקרובות, המתחרה הגדול הוא איחוד בין הצ'רלטנים למלכת התוכן, דמיינו לכם ערוץ ספורט שמנוהל על ידי הצ'רלטנים ואופירה, עכשיו לכו לשתות מים קרים וקבלו את התנצלותי. מקווה שלא תצטרכו לעשות זאת שוב אפילו לשניה אחת, אני מניח שראשי הוט ראו את השידור אתמול ואני מניח שהם גם ראו את אולפן ליגת האלופות. רסט מיי קייס.

יש לי ותמשיך להיות לי ביקורת על זליגת התכנים בערוץ הספורט אבל אם האלטרנטיבה שלי היא גליץ' צ'רלטן – אבי, מלך ישראל, חי חי וקיים… ואני לא מתכוון לנמני. החבר'ה בערוץ הספורט הם האנשים המקצועיים ביותר שיש לנו בתקשורת הספורט הישראלית.

חג שמח לכולם!

ולא לשכוח – אם שותים לא נוהגים!

להערות, הארות וציונים על כוסיות ממדינות ארופאיות – themistopoloi@gmail.com

אופירה א-סחאף

לעיתים, בעודי משוטט בוואן, אני נתקף גלי צחוק, לפעמים גלי עצב. מה היא חושבת שאני מטומטם? שכולנו מפגרים?

יכול להיות שהיא חושבת שאנחנו ניזונים רק מהאתר שלה???? מה זאת החוצפה הזאת להאכיל אותנו לוקשים פעם אחר פעם?! אין לה כבוד לעיתונאים אחרים? כאלו שעבדו קשה בשביל להשיג את המידע ופירסמו לפניה? מה זה?! זאת חוצפה! עזות מצח!

הגעתי למסקנה. אופירה חיה בעולם משלה. פלנט וואן.

מה שטרם פורסם בפלנט וואן לא נחשב ולכן קל וחומר שבשעת פרסומו יוגדר אוטומטית כפרסום ראשון.

ההתנהגות המגוכחת הזו תמיד הזכירה לי משהו או יותר נכון מישהו, מוחמד סעיד א-סחאף האגדי.

א-סחאף, שר ההסברה העיראקי, נודע בתקופת המלחמה בדיווחיו הבלתי אמינים בעליל. כך למשל, ביום שבו נכנסו כוחות צבא ארה"ב לראשונה ללב בגדד אמר א-סחאף: "אין כופרים אמריקנים בבגדד" באותה הזדמנות הוא אף תיאר כיצד אלפי חיילים אמריקנים נהרגו בקרב עם חיילים עיראקים ליד נמל התעופה בבגדד. ב-CNN כולם רואים את האמריקנים משתלטים על הכל, סדאם רץ עם תחתונים ומתחבא במהרות, הכל מתמוטט והאיש בשלו! (-:

להלן תזכורת קצרה:

ולמי שרוצה לקבל לקט מובחר (מומלץ מאוד, אני נהנתי מכל רגע)

האיש גאון. אגדה.

עכשיו כדי להבין באמת למה הוא עשה את זה צריך לחקור קצת את עיראק ואת אמצעי התקשורת בה בזמנו, העם העיראקי לא היה בעל אמצעי תקשורת אשר איפשרו לו לראות את התמונות מה-CNN לדוגמא, התקשורת היתה מצונזרת כיאה לשלטון של עריץ ולכן הדרך היחידה היתה לצפות בערוץ הממלכתי שם הצטיירה תמונה שהקשר בינה לבין המציאות דומה להפליא לקשר שבין הפרסומים הראשונים בוואן לעובדות. תבינו, מבחינת העם העיראקי למשך תקופה קצרה זאת היתה ה"אמת" וכך הם הרגישו בטוחים.

לדעתי א-סחאף הוא המורה הרוחני של גברת התוכן רק שאנחנו, בניגוד לעם העיראקי, מבינים ורואים את התמונה האמיתית.

ואופירה? נשארת גרסה ישראלית של אותו מוחמד סעיד א-סחאף.

דעה הבעתי, אמת דיברתי.

נ.ב.

לא לשכוח! אם שותים לא נוהגים!

לטענות, תלונות, הערות או הארות: themistopoloi@gmail.com