יום חג באווירת ליגה למקומות עבודה

לצערי, יום החג של הכדורגל הישראלי הסתיים בקול ענות חלושה ולא בגלל שהובקעו רק 3 שערים ב-240 דקות. עם כל הרצון הטוב לשדר משחקי גביע בערוצים פתוחים, צריכים לקחת כל אירוע ספורטיבי שמתכנן הערוץ הראשון להעביר ופשוט להנחית אותו במקום אחר. מבחינתי ראש מחלקת הספורט של ערוץ 1 הא פושע ספורט נתעב היודע לקחת אירועי ספורט נבחרים ולשדרם באווירת ליגת למקומות עבודה.

כדי להעביר את משחקי חצי הגמר הגיע מאיר אינשטיין כשחקן חיזוק לשידור המשחק הראשון, לאור העובדה שאת המשחק המרכזי העביר שדר הבית של הערוץ עמית הורסקי. בין אינשטיין להורסקי קיימים פערים של שנות אור ולא ברורה ההחלטה לתת לשדר הפחות טוב את המשחק המרכזי. החלטה תמוהה נוספת הייתה למשוך את דני נוימן כפרשן בשני המשחקים כדי שמי שלא סבל במשחק הראשון ממנו יוכל לעשות זאת במשחק השני.

נוימן זרק פנינים לאוויר בכל הזדמנות ואף סתר את עצמו מספר פעמים. בדקה ה-70 לערך במשחק בין בית"ר לנתניה כאשר נפל זנדברג ברחבה, נוימן טען שהייתה הכשלה ואמר "אני לא יודע מאיפה מביאים את השופטים האלה", פרט שולי שאפילו זנדברג לא רצה פנדל (שלא היה כמובן). לקראת סיום המשחק הסכים נוימן עם הורסקי כאשר אמר "סך הכל השיפוט של קינן טוב היום". נו באמת, אחרי 4 שעות פרשנות פלא שהוא לא זוכר מה הוא אמר קודם.

גם הבאתו של הקוסם לאולפן שניהל בוני (אני חתיך) גינצבורג לא הפיחה את רוח החיים המיוחלת בשידור. ברקו טען כי "העפלתה של בית"ר שמשון לחצי הגמר היא תעודת עניות לכדורגל". לידיעתך, לחצי הגמר הגביע האנגלי הגיעו בארנסלי וקארדיף מליגת המשנה. אה, כן זוהי תעודת עניות גם לפרמיירליג. נחמד היה לראות שברקו אומר כי אלירן אלקיים חבר מאד טוב שלו ובאותה נשימה הוא טוען כי אלקיים ללא ספק מחזיק העונה את בית"ר שמשון יחד עם יניב מזרחי. אין מה לומר, ביקורת מקצועית, ישרה ונטולת אינטרסים.

 הבלון מתפוצץ בפרצוף

לפני כעשרה ימים פורסם "לראשונה" בעONEטה כי לא רק שדיוויד בלאט יהיה מאמנה של צסק"א בעונה הבאה, אלא שדן שמיר צפוי להיות עוזרו. אמש, כאילו שכחו מדייויד בלאט הגיע "פרסום ראשון" נוסף על כך שדווקא אובראדוביץ' צפוי להתמנות למאמן של הרוסים בעונה הבאה. ככה זה שאתה יורה לכל הכיוונים בסוף אתה תפגע במשהו שתוכל להתהדר "שפרסמת אותו לראשונה" אצלך, אבל עד שזה יקרה הבלון מתפוצץ בפרצוף של אופירה מדי יום ביומו.

     VS      

באותו הקשר, להלן מכתבו של יהונתן שניסה להגיב לאופירל'ה על הידיעה:

"פורסמה היום ב- one ידיעה על כך שצסק"א הציעה לאובראדוביץ 2 מיליון יורו לעונה. כמובן שהידיעה לוותה ב"פרסום ראשון" גדול ואדום. בידיעה היה כתוב שביוון קיבלו את הידיעה בהלם וכו'. הגבתי לכתבה בכך שרשמתי: "אני לא מבין מה פרסום ראשון פה, אם כבר זה ידוע ביוון?!"

כמובן שלא פרסמו את התגובה שלי. ואני שואל- תגובות בעל ניחוח גזעני כן, תגובות עם זילות במין הנשי כן, תגובות של אוהדים עם הסתה לאלימות כן. רק ביקורת עניינית הם לא מוכנים לפרסם, בכל אתר נורמלי מפרסמים גם תגובות שמבקרות את הכתבה. לא אצל אופירע. אגב, אחרי שעה שנכנסתי שוב לכתבה הם שינו את זה ל"שביוון יקבלו את הידיעה בהלם …"

מצב השידורים בעריץ

בעל הבית השתגע ואבי בר התחיל לחלק מתנות ועדיין לא התחלתי אפילו לחפש את האפיקומן. הופתעתי לראות שהיום בשעה 17:00 ישודר בערוץ החינמי המשחק הראשון בגמר ליגת הקטרגל באולמות שלא שודרה כל העונה, יפה. ביום שבת בערב ישודר הדרבי הקטלוני בין ברצלונה לאספניול בערוץ החינמי, בעוד שויאריאל מול ויאדוליד וריאל מדריד מול סנטאנדר ישודרו בערוצי המינוס והגניבה. בעריץ נגמלו מהשידורים של רומא והחליטו להביא לנו את יובנטוס מול אטאלנטה ביום ראשון בצהריים בערוץ החינמי. חובבי הליגה הארגנטינאית יצטרכו לחכות לשידור החוזר בין ריבר לרוסאריו מכיוון שהוא משודר ביום ראשון בערב בערוץ הגניבה. אין מה לעשות רבותיי משחקי פלייאוף ה-N.B.A דוחים כל סיפוק לצפות בטמפרמנט של הכדורגל מהאטרקטיבים שקיימים בעולם. הליגה הגרמנית לא תשודר השבוע עקב גמר הגביע הגרמני שיערך ביום שבת, מעניין אם מישהו ירים את הכפפה וישדר את המשחק…

 הבדלים של גישה

נדמה כי מוספי הספורט של ידיעות ומעריב מעולם לא היו רחוקים האחד מהשני בתפיסתם כמו היום בבוקר. השוני מתחיל בשער נמשך לכל אורכם ורוחבם של המדורים. לא קשה להחליט למי יש את השער הטוב יותר – בידיעות החליטו ללכת על תמונה בנאלית של יואב זיו, לכאורה המנצח הגדול של ליל אמש. ברחוב קרליבך מרחו את טברטקו קאלה השמח על שער המדור, בחירה נכונה יותר לא רק בגלל הצלת הפנדל של שכטר, אלא משום שהיא ממשיכה קו שנמתח עד לימי קופנהאגן בפתיחת העונה. טאץ' נוסף שהופך את השער של מעריב לטוב יותר הינו הופעת שתי תוצאות חצאי הגמר משני צידיו של קאלה, כך יכול הקורא שלא ראה אמש את הביזיון בערוץ הראשון לקבל את המידע החיוני ביותר ומהר.

המדור של מעריב הבוקר מייצג נאמנה את מה שעשוי להיות מדור הספורט העתידני שלנו, אחד שיהווה יותר מכל יומן פרשנות לאירועים ולא מדווח. הבוקר לא תמצאו במעריב שום תיאור משחק יבש של כתב זה או אחר, המקסימום שהעניק יואב גולן לתיאורים מר"ג היו שתי עמודות של יומני אירועים. בשאר האינצ'ים שנותרו לו שזר גולן את ששת טוריהם של כתבי הצבע הבכירים שלו מתחום הכדורגל. אך השאלה המתבקשת היא האם יש טעם לפרסם ארבעה מהם (אלו שסיפרו על המשחק של בית"ר מול נתניה) כאשר הם בעצם אומרים את אותם דברים במילים שונות? לאחר פסטיבל חצאי הגמר, אפשר לראות במעריב ניסיון כן של יעקב זיו לדון בטענות של טל בן – חיים מצ'לסי. חבל רק שאת הבונבוניירה שהנפיקו הבוקר העיתון, ראיון מיוחד עם פיל האל יועץ התדמית של גרנט העבירו למדור "המגזין". לאחר כל כך הרבה שינויים מרעננים בקרליבך הגיע הזמן גם לשינוי תפיסתי שכזה –  מותר ואף מומלץ להעמיד כתבות צבע הנוגעות בספורט באופן יותר רופף גם על הפלטפורמה המרכזית שיש לעיתון לספורט, המדור עצמו.  

בעוד שבמעריב יש יד מכוונת אשר נותנת למדור זרימה נוחה, בידיעות הכל נראה זרוק הבוקר באופן אקראי על הדפים.שני משחקי חצי הגמר מופיעים בעמודים הראשונים, כולל פרשנות זוועתית ומלאת אינטרסים אישיים של אמיר אפרת כנגד תומר בן יוסף, אך קשה לומר שמדובר בתחרות של ממש בסיקור של מעריב. מנגד, הדפים היותר פנימיים של ידיעות הם אלו שמצליחים לעורר תובנות וההערכה. תחילה עם כתבה  על חדרי החדרים של צ'לסי של אברהם גרנט, הכתבה של השניים בהחלט מביאה לקורא זווית אחרת על הנעשה ברמה היום יומית במועדון הלונדוני אם כי חבל שכולה כתובה מתוך זיכרונותיהם של מאמני קורס הפרו שבאו לביקור אצל אברהם. ביקור עיתונאי במתחם היה מוציא הרבה יותר אם כי לבטח מדובר בשיקול כלכלי שלא לשלוח עיתונאי לשם כשיש לך "שליחים שלא היו שם על חשבונך" שמעוניינים לדבר. דווקא הבחירה לפרסם היום את כתבתו של יהונתן משעל על הדילים שמוצעים לאוהדי מכבי לקראת הפיינל פור, הינה טעות בעיני. כשנותרו עוד מספר שבועות עד לאירוע, יכלו בידיעות להפוך את כתבת חצי העמוד של משעל לכתבת צבע/עומק נהדרת למוסף שלאחר החג שכן ללא מחזור כדורגל בשבת, סיפור הכרטיסים לפיינל פור בהחלט יכל להוות סיפור טוב שיסחוף אחריו מדור איכותי.

בתווך שבין רחוב מוזס לקרליבך נמצא כרגיל מדור הספורט של "הארץ" והבוקר נדמה כי הוא מייצג יותר מתמיד את הלויאליות לעיתונות כפי שזו החלה, בדיווח. פרשנויות לצמד חצאי הגמר תמצאו בו בשפע, כאלו שלא מוכתמות בדיעות קדומות אלא מנסות להעביר אווירה בעיקר. אמנם בניגוד לידיעות ומעריב מדובר לרוב בעיתון יותר "יבש" אך כמו תמיד האמינות שנידפת ממנו מזכירה לי שיש עוד עיתונות בוגרת בארץ.

בפתיחת המדור החינמון מביא כפולה סתמית של רביב שכטר על משחקי חצי הגמר הגביע. גם שלמה שרף בטור אישי לא מצליח להביא איזה רוח חדשה בדבריו שהופכים ללעוסים מדי שבוע. לגבי משחקה של יובנטוס (לא שזה משנה משהו) אבל היא ניצחה 0:3 את פארמה ולא כפי שכתוב, חבל שב"סוכנות הידיעות" לא שמו לב לשער השלישי ולכרטיס האדום של פרננדו קאוטו. יורי ילון מדבר על פרשת "המרגל שמדליף מידע לסיינה" ברוח קלילה ומצחיקה שמחזירה אותנו מעט לפרופורציות, יפה לראות שהוא נתן קרדיט לטלספורט בו פורסמה הכתבה לראשונה.

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com