סדרת גמר בהמשכים

מערכת וואלה ספורט העלתה אמש ידיעה מוזרה בהחלט. לא בתוכנה, כי אם במספר מרכיבים שונים שגורמים לכתבה להיראות לא מקצועית בלשון המעטה.

מגלי עתידות

משחק מספר 4 בליגה היוונית הפגיש את אולימפיאקוס ופאו בפיראוס. המשחק החל אמש בשעה 21:00 (ראו צילום מסך-ווינר), אך הכתבה של וואלה ספורט עלתה כבר ב-19:37 (כשעה וחצי לפני תחילת המשחק), חיפשתי בכתבה מועדי עדכון וכו', אך הכתבה הועלתה כמות שהיא. להבא שאתם רוצים לגלות לקוראים מה יהיה במשחק מסויים עוד לפני שהתחיל, אל תתפתו ותשאירו אותנו במתח. לפחות תנו צ'אנס למלא ווינר על משחקים שאתם יודעים מראש כמה הסתיימו. תודה, מאת מחלקת אוהבי ההפתעות.

 

אז כמה משחקים יש בסדרה הזו?

הסאגה של וואלה עדיין לא נגמרת. אחרי מועד הפרסום של הכתבה, מגיעה פרשה נוספת העוסקת בסדרת הגמר. כמה משחקים לעזאזל דרוש לנצח כדי לזכות באליפות בליגת הדראכמות הזאת?!? בתחילת הכתבה מציינים כי הסדרה היא של הטוב משבעה משחקים. לעומת זאת, נכתב כי ניצחונה של אולימפיאקוס כפה משחק חמישי ומכריע (סימן שאם פאו הייתה מנצחת, לא היה צורך במשחק כזה -ולכן הסידרה היא הטוב מחמישה, לא?).

מערכת וואלה ספורט, העתקות בע"מ

הקורא הנאמן barry f פנה אלי עם הסוגיה הבאה. ראשית אציין שלאור שעת פירסום הכתבה בוואלה די קשה לבדוק את הדברים, אך לאור אמינותו של barry f במקרים קודמים אני מאמין לו. המשחק בין פאו לאולימפיאקוס פוצץ במצב של 3:8 לאולימפיאקוס כתוצאה מזריקת אבוקה למגרש. שימו לב לתיאור האירוע ע"י barry f בפורום של סל ניוז, לעומת הכתבה של וואלה שהגיעה בסיום המשחק ובה העתק כמעט מדויק למה שנאמר בפורום. עצוב מאד.

 

תראו, מי עושה סדר…

סלחו לי, אך לא יכולתי שלא לצחוק לנוכח צילום המסך הבא :

 

זהו ללא ספק שיא השיאים, האבסורדיות בהתגלמותה. אתר ה"סוכנים, המו"מים והחוזים" שעושה בלאגן בבאסטת המלפפונים של הכדורגל הישראלי עושה לנו סדר בבלאגן, נו באמת. אציין רק שקראתי את הכתבה והיא פחות או יותר סיכום של כל השטויות שמופיעות בדף הבית בצוותא עם אותן כותרות אדומות. לו אני הייתי אמון על הכתבה הייתי מגלה יושר פנימי וכותב זאת כך :

ביתר ירושלים – החלוץ נליסה שהיה מועמד להגיע לבירה ב"פרסום ראשון" ו"בראיון מיוחד" לא יגיע ואת מקומו כנראה ויתפוס (לא בטוח) ברק יצחקי שעל מועמדותו סיפרנו לכם "בלעדית". החלוץ יניב קטן שקיבל "איתות" משפיגל ובוזגלו שקיבל "רמיזה" מקורנפיין בהחלט מועמדים ראויים כמו גם דדי בן דיין, עומר דמארי, עידן שריקי, דימיטאר מקרייב, רומולו שיישאר, מירוסביץ' שיחזור וולדימיר גרשנייב שאמור לשמש מנהל מקצועי במחלקת הנוער.

ביקורת טריבונה / מאת יוסיי הכושי ודרור לוי

ב-ל-ג-א-ן…האם אין עורך תוכן לתוכנית? האם אין בקרה ופיקוח על הנושאים? האם אין מישהו שיקרא עיתונים ויבחר את הנושאים החשובים, הבוערים, הנכונים לדיון? האם זהו פאנל של דיונים או חדשות ספורט?

קודם מסכמים עונה (היה סיכום יפה של המחזור האחרון על בסיס השעות. השיר "סוף הסיפור" היה נכון- בנאלי ולא מפתיע- אבל נכון, מזל שלא שמו את ה-doors עם this is the end"…) . אחר כך שיחה (מאוד קצרה וממש לא קולעת) על אחמד טיבי וסיפור האשפה (תודה לך קיפניס שזכרת שהוא אוהד טייבה). פתאום נכנס הסיפור של שיא עולם ב-100 מ'… אבל רק הוידאו. 9.72 שניות של וידאו. זהו? מה עם דיון? מה עם איזו אמירה? גורנישט!

ואז הגיע הדיון על בני יהודה ומסע ההינצלות. נו שוין. היה דיון סביר. האורחים ריגשו ובסך הכול ציון עובר. חזי מגן וחזי שירזי היו נפלאים. שירזי האמוציונלי הצהיר בטבעיות ובכנות שאיננו מעוניין להיות מאמן. כמו כן סיכם את מצב הכדורגל הישראלי במשפט מנצח: "שיתפנו צעירים מאחר ולא היה לנו מה להפסיד". משמע מאמן יכול לקחת סיכונים רק כאשר אף אחד לא יכול להעניש אותו. אין פלא שהוא איננו רוצה להמשיך להיות מאמן שהרי ידוע לו היטב מה עושים לאחד שאיננו מביא תוצאות מהדקה הראשונה. חזי מגן הפתיע ברהיטות ובעניניות. כמו כן השתיק את הפאנליסטים באמירה חשובה הגורסת כי בני יהודה קבוצה גדולה (מבחינת כמות אוהדים) בעלת משאבים מועטים. שוב משפט הממצה מה קורה בכדורגל בארץ ובעולם.

היה צריך להיות דיון על יו"ר ההתאחדות. היתה צריך להיות בדיקה של החודשיים האחרונים וההתפרקות של מכבי חיפה ובית"ר. איזה שחקנים שוחררו ואיפה אנשי הפאנל בוחנים את הזיופים. אמירה של לוזון לא יכולה לעבור בלי חיטוט אגרסיבי בטענות. העובדה כי נכנס וידאו של דקה של לוזון, בלי דיון אחרי זה… בושה!

גם הדיון על חולון כאלופה היה צריך להיות לפני בני יהודה… הרי פעם ב-15 שנה אליפות בצבע אחר זה סיפור! לגבי השיחה על חולון ומכבי ת"א. המישמש בין הצלחה של אחד לכישלון של האחר בסיפור כנראה בלתי ניתנת להפרדה… אבל אפשר היה לתת יותר כבוד לחולון שלקחו אליפות מאשר למכבי שהפסידה אותה ( מינוח שגוי! מכבי לא הפסידה אליפות היא פשוט לא לקחה אותה- כי היא לא היתה שלה מלכתחילה). שני המרואיינים הבאים מחולון (גורדון ורוט) לא הפליאו באמירות מרתקות. אולם דווקא המרואיין שמנגד דורון ג'מצ'י איכזב קשות והסביר את העונה הקשה של מכבי בהתפתלויות מופלאות אשר נועדו למנוע ממילת ביקורת אחת להפלט שלא במקום. הוא הפליא בוידוי בו קבע שלא יוציא מילה רעה על מוני פנאן ושמעון מזרחי בשל מה שעשו בשבילו ב-25 שנות קריירה.

לבסוף- מר אביצה"ל- אם הקהל מפריע לך, אם אתה לא מצליח לשלוט בקהל… אל תזמין אותו ואל תקרא לתוכנית בטריבונה. תקרא לתוכנית- הפרלמנט. לגבי הפגרה- לא מבין למה יוצאים לפגרה… מה קרה אין צורך בפאנל מומחים עכשיו?  אין צורך לדון ולשוחח על נושאים בפגרה? מה עם היורו? מה עם עונת המלפפונים ( פעם היתה כתבה של מנחם לס על ערב שתיה בבוסטון בהם ישבו החברים ועשו טריידים לכל הליגה ( NBA )… ככול שהתקדם הערב והאלכוהול בדם עלה הם עשו סיבוב והחזירו את השחקנים לקבוצות שלהם…

נושאים נוספים לדיון- פוליטיקה וספורט בראי הפוליטיקאים ( להביא לפאנל את טיבי, צחי הנגבי, רמון, ריבלין וכו'… ולדון בחיבור הייצרי של ספורט ופוליטיקה, לדון באלימות, לדון באתנן לפוליטיקאים…), פאנל נוסף בנושא אולימפיאדה, בנושא אוליגרכים, בנושא ישראליות באירופה- ציון דרך וסיכום מצבנו לעומת מדינות אחרות. דיון בנושא לאומיות וזהות בכדורגל… קיצר לא חסרים נושאים שניתן, וצריך לדון בהם בפגרה.

קוריוזים מתכנית הסיום:

• הבטחה לדברים עסיסיים של רענן כץ אשר הסתכמו בדיקלום בן 4 דקות של אבי רצון מהכתב.
• איזכור מוזר של האזכרה ליענק'לה גרונדמן אשר תתקיים השבוע.
• הקהל החולוני שנתן למילה טריבונה את מלוא המשמעות בהפרעות בלתי פוסקות וסחט מרצון העצבני מילה עסיסית באיטלקית. סאונד מזעזע. כיצד ייתכן שלא שומעים חלק מדברי המשתתפים באולפן?

מעיתוני היום

הרחבתו של ישראל היום במספר עמודים אינה עושה חסד עם מוסף הספורט היומי. החינמון של אלי סהר אמנם ממלא בכבוד שישה עמודי תוכן, אך לא מעבר. ראיונות של אבי סגל עם דייויד בלאט ושל אלי סהר עם פיני גרשון פותחים את המוסף של העיתון. אולי זה רק אני, אך סוגיית המאמן של מכבי באמת נמאסה. בלאט מתרחק ואולי מסכם, פתאום דרוקר מועמד מוביל ומעמדו של בירנבוים מתחזק, ככה ששני הראיונות אולי בעלי פוטנציאל, אך מחטיאים את המטרה. רותם גרוסמן התייחס להתבטאותו של אבי לוזון בסיום משחקה של מכבי פ"ת בעזרתו הלא כל כך אדיבה של גברי לוי, גרוסמן יכול היה לנגח את לוזון מאיזה צד שרק היה רוצה, אך כתבתו אינה נושאת את הפירות המצופים לה. עדי רובינשטיין שעושה השוואה בינו לבין קרי ברדשאו (סקס והעיר הגדולה) מגדיר אולי בצורה הטובה ביותר את אבי לוזון ע"פ דבריו של ויקטור יונה "להיות לבוש מיליון דולר עם פה כמו של החמאס".  עמית לוינטל בשתי כתבות נהדרות מציל מעט מהשיעמום של ארבעת העמודים הראשונים. סיכויי שתי הקבוצות המארחות והכנותיהן ליורו הקרוב וכתבת פרופיל על אוסיין בולט נתנו זריקת חמצן לחינמון. רונן דורפן שמסתייג משיא העולם מביע דעתו על תחרות הרפלקסים, בהחלט מרענן.

שנים עשר עמודי העיתון של ידיעות אחרונות מחולקים באופן מפתיע בצורה הכי לא הגיונית שיכולה להיות. לא פחות משישה! עמודי כדורגל ישראלי גודשים את העיתון המשעמם של הבוקר. השער מספר על זר הקוצים שקיבל עטר מיאמר דבר שידוע לכולם כבר חודשיים, אך הצילום של עטר מודה לקהל עם זר צהוב ביד מתאים לכותרת הבנאלית. יאיר קטן (תיקון טעות מהפוסט של אמש: כתב ב"ידיעות השרון" ולא כפי שנכתב) פותח את העיתון עם כפולה על השחקנים הצעירים ביורו, רעיון שבלוני ונחמד. אביועם פורת, צביקה נעים ואמיר אפרת הקדישו כפולה למאמן המתולתל ש"יוצא מהקופסה", אך אין אמירה בכל צמד העמודים המרכזי, אולי ראיון נוקב עם עטר היה נותן לעיתון נקודות זכות על פני שאר המוספים. סיכום העונה בליגת העל באמצעות מספרים, סיכום המשחק של קרית שמונה מול נתניה ועוד שטויות של ביצת הכדורגל המקומי ללא ספק גורעים מעיתון היום שגם ככה אינו נחשב למשהו. גם צנציפר נדבק בקדחת מאמן מכבי ומעלה עוד ידיעה על ההוא שמתקרב ועל ההוא סיכם והתרחק. חבל מאד שכתבתו של עידו אשד ב-Ynet לא נכנסה לעיתון, היא יכלה להוסיף קצת פלפל לעיתון היומי.

בשער של מעריב מופיעים שירזי ואסייג בזמן חגיגות ההישארות עם הכותרת "כך שרדנו" שבמחשבה ראשונית נראית כמשעממת, אך כשפותחים את הכפולה האמצעית נהנים מכל רגע. לפני זה יניב טוכמן בראיון עם יוסי מזרחי מצליח להוציא ממזרחי המסוגר קצת פרטים על החודשיים האחרונים בחייו, כולל התייחסות לדבריו של גאידמק. מאור זכריה בטור נהדר על חזרתה של בני יהודה האמיתית, וכתבתם של אייל לוי ואליענה שפר על סיפור הישרדותה של בני יהודה מהזווית של יעקב אסייג וחזי שירזי משלימים כפולה אמצעית מנצחת. גם הכותרת של הכתבה "דרך הלבנים הכתומות" (משול ללבנים הצהובות מערץ עוץ) מוסיפים מימד של  משמעות לכתבה. בן כספית בפנייה למוטי ששון ראש עיריית חולון (העיר בה גדל כספית) הכוללת הצעות לשידרוגה של הפועל חולון לגאוות העיר וכתבתו של יעקב זיו על כמות המתאזרחים ביורו הקרוב והנציגות הרבה שתהיה לבונדסליגה על פני הליגות הבכירות האחרות, יכולים לתת שקט נפשי ליואב גולן.

דוד מרואני ומשה הרוש פותחים בסערה את העיתון של היום. ניתוח מעולה של אירועי לוזון מיום שבת האחרון הם ללא ספק הפנינה הגדולה ביותר של הבוקר. משה בוקר דואג להזכיר כי את הפרסום הראשון לעזיבתו של עמוס לוזון קראנו ב-3 במרץ ולא כפי שאופירל'ה (פעם ראשונה מופיעה בפוסט של היום, הישג!) פירסמה אמש בכל קול תרועה רמה. עוזי דן ניסה לפלוש לתחום האתלטיקה, אך ללא הצלחה יתרה. כמו כן, ניסה עוזי דן לספר על האירועים התרבותיים השונים שיתרחשו במהלך היורו, רעיון מבורך ומראה על חשיבה מחוץ לקופסא, אך לטעמי הכתבה לא הייתה מעניינת. הפוטנציאל של הארץ גדול מאד (כמו שנוכחנו לראות בעבר), אך בפועל עוד יום ללא עבר כשמעריב בולט מעל כולם.

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .