הברז פתוח והזליגה נמשכת

חג הפסח נגמר וחובבי הספורט רק יכולים לקוות שהממשלה תתאושש מהר מהמופלטות כדי שתוכל למנות את ניצן חן ליו"ר מועצת הכבלים והלווין. עבודה לא קלה מצפה לרגולטור הטרי וזאת לאחר שממלכת השידורים של עריץ הספורט פועלת כרצונה. אין חדש תחת השמש התל אביבית ברחוב קרמניצקי, אך הפעם יכולים לטעון בעריץ "מה אנחנו אשמים?, יש גביע פדרציה". שני שידורי הליגה גרמנית מהמחזור ה-30 נדחקו לערוץ המינוס לאחר שנערכו במקביל למשחקי גביע הפדרציה מול צ'כיה.

הליגה הארגנטינית הפכה למילה גסה לאחר ששוב שובצה בערוץ הגניבה, היות שבמקביל בערוץ החינמי יפזזו לנגד עינינו שחקניה של ריאל מדריד שהאליפות בספרד מונחת בכיסה (להזכירכם, בארסה-לה קורוניה שודר אמש בערוץ החינמי). גם חובבי הספורט המוטורי נאלצו לקלל את פסטיבל פאר-אובזילר היות שערוץ המינוס הוא זה שמשדר את מקצה הדירוג ומרוץ ספרד.

שידורי ה-N.B.A מוזרמים בקצב איטי אך בטוח לערוץ הגניבה. העריץ שודד את צופיו לאור ירח וגם המשחק השלישי בין דנבר ללייקרס שודר בערוץ הגניבה. הליגה האיטלקית חוזרת לבוידעם דווקא בישורת האחרונה כשהמאבק על האליפות והכרטיס לצ'מפיונס נמצא בעיצומו. למרות כל אלו מקומם אותי במיוחד לראות שבעריץ הזיזו את המשחק החמישי בסדרת גמר הכדורעף לערוץ המינוס, עקב משחק מספר 3 בגמר הנשים שנערך במקביל. אולי סדרת הנשים מרתקת יותר, אך ריבונו של עולם זהו המשחק האחרון בעונה ששודרה כל השנה בערוץ החינמי, לעומת ליגת הנשים בה מובטח משחק אחד נוסף לפחות.

אי אפשר להתעלם מהזליגה הנמשכת בעריץ למורת הרוח ומצב הכיס של חובבי הספורט. דמיינו לעצמכם את ירון טלפז ואבי בר עם כובע גרב על הראש ופנס בין השיניים דופקים לכם כל חודש על הדלת כדי לקחת כסף על דברים שבמשך שנים היו טריוויאליים. ניצן חן לעבודה !!!

מלקקים את התחת

נכון, ניצחון על מנצ'סטר אף פעם לא הולך ברגל, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם אמש נהנה גרנט ממזל יתר בדקות האחרונות. אברם יכול להריח אליפות, במיוחד עכשיו כשהוא בשוויון נקודות עם השדים האדומים. כל אלו ועוד לא מצדיקים את ההתרפסות התקשורתית בפני אברם ועכוזו הבלתי נגמר. בגזרת אתרי האינטרנט היו אלו Ynet ועONEטה שליקקו את התחת מכל זווית אפשרית. שלל כתבות, טורי דעה וציטוטים נבחרים הפכו את גרנט ליקיר המדינה ודחקו את מפגש הטניס עם צ'כיה לידיעה שולית. לא נתפלא עם שני האתרים הגדולים ינסו לשרבב את התחת להדלקת משואה ביום העצמאות….

מעיתוני היום

בעיתון הארץ דוד מרואני ומשה בוקר בכתבה נהדרת על לוקרן ועומר גולן, מחזירים את הקוראים לפרופורציות נכונות ומוכיחים כי הכדורגל קיים גם מחוץ לכותלי הסטמפורד ברידג'. כמו כן, מרואני הוא היחיד שמספר על השתתפותו של קובי מוסא בטורניר קטרגל (אכן השתתף) למרות שהיה "חולה". עוזי דן כהרגלו בקודש עושה לי את הבוקר, והפעם כתבה צהובה שהיא נטו ספורט על ויאריאל שעושה שמות בכדורגל הספרדי. יניב אורגד שהתייחס להיעדר שידורי הנ.ב.א בעריץ הספורט מבקש לראות שידורים בערוץ הגניבה ולא תקצירים באינטרנט, חבל….

הנה משהו שלא ידעתם, ביממה האחרונה החלה תנועה ערה של תליית דגלי ישראל ברחובות שכונת צ'לסי הלונדונית. בימות בידור הוקמו לקראת יום העצמאות ה-60 של המדינה ואייל גולן הוזמן להופיע. כל אלו כמובן הינם רעיונות מופרכים, פרי דמיוני המעוות, אך לפי השער של מוסף הספורט של האי-תון של המדינה נראה כי הן אינן רחוקות מהמציאות.

זה מתחיל מהשער והכותרת, התמונה הגדולה מספרת את הסיפור שניסו להעביר לנו המילים, גרנט עומד עם ידיו מונפות על רקע כחלחל זכר לצ'לסי או שמא למדינה? כשמתחת בכותרת הקטנה נזרקת נבחרת הפדרציה, זו שבאמת ייצגה את ישראל בצורה ייצוגית בטורניר עולמי בסוף השבוע. חגיגת "גרנט מלך ישראל (סליחה, מלך אנגליה)" נמשכת גם לכל אורכם של שלושת העמודים הראשונים של המדור. בהמשך גידי ליפקין (מנוי באשראם ?) שנשלח ללונדון וכתב המערכת בבירה האנגלית גסן ואקד ניסו לפאר את ניצחונו של גרנט (הניצחון של צ'לסי היה אמנם הירואי, לא יותר) ולהעמידו על פלנטה אחרת. "גרנט ניצח את מי שנחשב למנג'ר הטוב בעולם" קבע ליפקין במשנה של דבריו ובכך ביטל את אנצ'לוטי, קאפלו, רייקארד ועוד אחרים שאנשים שונים מסביב לגלובוס טוענים כי הם הטובים בעולם. ואקד עצמו הילל את גרנט והישגיו על גבי מאות מילים בטור מיוחד, מספר לנו בלא מעט מילים את מה שכל חובב כדורגל כבר ידע. היה מוטב לו היו מביאים טור פרשנות למשחק, מישהו שיסביר על מה עובד גרנט מבחינת כדורגל, אפשר שזו תהייה משימה לכל העיתונים הגדולים לקראת יום רביעי הקרוב, כתיבת טור דעה על יכולותיו המקצועיות של גרנט ללא השימוש במילים "מזל" ו"תחת".

כיאה לשבוע שקדם להתמודדות מול צ'כיה בגביע הפדרציה גם הדיווח של נדב צנציפר ויאיר קספריוס קיבל מעט מידי מקום לטעמי. עמודה אחת בכדי לסכם שני משחקים של נבחרת ישראלית בו התחוללו שתי הפתעות היא עלבון למדור הקורא לעצמו "מדור ספורט" ולא רק יומן כדורגל. בדברים שבידיעות יודעים לעשות הם לא נופלים  – אך גם לא מרשימים, הראיון שערכו דוד בן – שימול ואמיר אפרת עם גל אלברמן לימד על עיוותה של העיתונות הישראלית, שוב ראיון משמים עם שחקן עונה שמגולל את הקושי בתחילת הקריירה שלו. אולי הגיע הזמן לחשוב על כיוונים חדשים? כאלו המצריכים הכנה מוקדמת של ממש, השניים יכלו למשל לדון עם אלברמן על הכדורגלן הישראלי (שכן כשחקן העונה הוא המייצג שלו) שאינו משתלב תמיד בחו"ל ומעדיף את האוכל של הבית… בראיון עצמו נתנו השניים מקום קטן לתקופתו בטנריפה בעוד שייתכן ומשם אמורה הייתה צריכה להתחיל הכתבה בכדי שעיניי לא יעצמו באמצע…

במעריב אמנם השקיעו בשער יותר רבגוני מאשר באי – תון של המדינה והצליחו לדחוס את (שימו לב שם במוזס) חמש כותרות שונות לשער. סיקור המשחק של אייל לוי שלא התבשם במילה לונדון לצד שמו כמו ליפקין בידיעות נטף אמנם מילות אהדה ואהבה לגרנט אך גם הצליח הפלא ופלא לסקר את המשחק מזווית חצי אובייקטיבית עם הצבת שאלות קשות לגבי תפקודו של אלכס פרגרסון אמש. הפנינה של אביעד פוהורילס שראה את המשחק בפאב הולנדי במהלך חופשה משפחתית בהחלט היוותה קוריוז נחמד למרות שכמו ואקד בידיעות, גם הוא לפרקים שוכח כי צ'לסי היא זו שניצחה ולא רק גרנט.

מעניין האם שיתוף הפעולה בין פיני גרשון שהעניק פרשנות וניתוח מקצועי נפלא על ארבעת הקבוצות שהעפילו לפיינל פור יאריך ימים? אם כן נראה כי לנבחרת פרשני הכדורסל המעולה של העיתון יהיה חיזוק משמעותי לקראת סוף השבוע הקרוב.

סיקור משחקי הטניס של אלמוג שריד היו ברמה אחת אם לא שבעים מעל למה שקוראי העיתון המתחרה קיבלו הבוקר. שריד, איש טניס ידוע הצליח להעביר את התחושות מרמת השרון אל הדף באופן מקצועי הרבה יותר מבידיעות כשאמיר מרום ושלמה גליקשטיין נותנים את תרומתם שהייתה הרבה יותר גדולה מזו של אילנה ברגר בעיתון המתחרה. בעוד שבידיעות קראנו ראיון משמים עם אלברמן יניב טוכמן הביא הבוקר למעריב ידיעה על מרד צרכנים של אוהדי בית"ר, בהחלט ידיעה שאם תהפוך לנכונה יכולה להפוך לאחת מהמשמעותיות שהביא טוכמן בעונה האחרונה. חסרה לי ביותר כתבה על המאמצת החדשה של מכבי ת"א בכדורסל, הידיעה החדשותית מופיעה בעמודי החדשות של העיתון בעמוד ה-18 בקטן, בעוד שבגזרה זו נתן האי – תון סנוקרת יפה למעריב כשהביא ציטוטים של בעלי החברה.  

בחינמון לא יכלו שלא לפרגן לאברם על הניצחון מאמש. עמית לוינטל ורונן דורפן מפרגנים לגרנט על ניהול המשחק, אך כצפוי שלמה שרף בטור סתמי ונטול ברק שופך מים קרים על מדורת הניצחון של אברם ותולה את הניצחון של צ'לסי בהחלטת שופט שגויה ובהשארת רונאלדו וטבז על הספסל של פרגי. אבי סגל עורך לקורא הישראלי היכרות ראשונה עם הסיוט של מכבי ביום שישי הקרוב ותורם לא מעט לקראת ההיכרות עם היריבה האיטלקית. מעט מדי ואנמי מדי ליום ראשון בבוקר…

בנימה קצת אחרת

בליגה משלהם – בזמן שליגת העל נחה (על משכבה בשלום) בסופ"ש האחרון, מצאו זמן בטלספורט לתת במה גם לליגה אחרת, משחק העונה בליגה ג' תפס מקום בראשי של המכללה שניסתה להצית את הדמיון עם משהו אחר. הרעיון בהחלט מקורי ומעניין, הביצוע לוקה בחסר.

ליגה משלהם 2- הייתי שמח לראות כתבה נרחבת על המחזורים הצפויים בליגה הלאומית וניתוח מעמיק של זהות העולה השנייה. שמונה קבוצות נלחמות על כרטיס אחד לליגת העלאק, אם זה לא מחייב אז מה כן ?!?!!?

צדיק בסדום – נכון לאתמול, דני בורשבסקי מוואלה הוא היחיד שנתן טור דעה נוקב על יכולתה של שחר פאר במשחק אמש. כאבי בטן, קלקולי קיבה ושאר ירקות אינם מעניינים וההפסד אמש לקויטובה האלמונית והחלשה בהחלט מצדיק "לתת בראש" לפאר ולעורר אותה. דמיינו, נבחרת בולגריה בכדורגל תפסיד לגבון או לזימבבוואה (אלו הם יחסי הכוחות, בערך), עיתוני סופיה היו כותשים את שחקני הנבחרת וקורעים אותם לגזרים.

כרטיס צהוב – בשבוע שעבר התייחסתי לכתבה של ליאב נחמני מהחינמון בנוגע לדחיית הסרט הדוקומנטרי על עודד קטש. נחמני קיבל כרטיס צהוב לאחר שהפרומואים לשידור הסרט ביום ה' הקרוב (מועדו המקורי) החלו בסופ"ש האחרון בערוץ 10.

הבהרה – הטענה אשר הושמעה כלפי וואלה בפוסט של ה-25/4 בנוגע לחוסר ההתייחסות לכדורסל נשים, בטלה לאור לינק לכתבה שהועלתה באותו הערב ונעלמה מעיני. טעות, טועים טעינו.

הערה לסדר היום – החל ממחר, הפוסט יעלה בשעה 11:30.

לפניות, טענות ומענות themistopoloi@gmail.com .